הבנייה תופסת תאוצה, יחד עם הציפיות למפנה פוליטי

"אירוח האולימפיאדה יקדם את התפתחות הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות של סין, ויספק הזדמנות לעולם לקבל הבנה עמוקה ורחבה של המדינה הזו", אמר. ציפיות גבוהות כאלה מהאירוע הבינלאומי הכי גדול אי פעם בסין - שייפתח בעוד שנה בדיוק, בתאריך 08.08.08 בשעה 08:00 - הן דבר שבשגרה. אירוע ספורט שגדוש בשאיפות של הספורטאים עצמם והמפרסמים, מקבל משמעות גדולה עוד יותר: של אירוע מכונן בחייה של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם.

בכמה היבטים, המפנה בחייה של סין כבר כאן. חלק גדול מבייג'ין, למשל, כבר נבנה מחדש מאז זכתה העיר באירוח של משחקים האולימפיים, בשנת 2001.

שיונג אולי מגזים באומרו שזרים רבים עדיים סבורים שהסינים לובשים גלימות מאנצ'ו ומסדרים את שיערם בסגנון הישן, אך האצטדיונים האולטרה-מודרניים שנבנו במיוחד ודאי ישפרו את דימויה של סין בעיני המיליונים שיגיעו לתחרויות, וההמונים שיצפו בהן בטלוויזיה.

דגמי יונדאי שולטים בצי המוניות של בייג'ין, שהיה פעם מיושן; אפילו אולמות בעיר האסורה נבנים מחדש. הטלפונים הסלולריים של תושבי בייג'ין גדושים בתזכורות ממשלתיות, המבקשות מהתושבים לקיים יום בחודש של "קידום תורים מסודרים", או של "קידום המשחקים האולימפיים בהתנהגות תרבותית".

מסרים כאלו, שמגובים בכרזות על לוחות מודעות ובמאמרי מערכת בעיתונות, מדגישים את חשיבות האולימפיאדה כהזדמנות תעמולתית למנהיגי סין, אשר נטישת המרקסיזם הפכה אותם להוטים להליכה בכיוון השני - לאומיות - כמקור חלופי ללגיטימיות פוליטית.

ליו קי, חבר הפוליטבירו של המפלגה ויו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים, הורה לפקידיו "להגביר את הווליום" של העבודה התעמולתית. "עלינו להדגיש את ההישגים של בניין הסוציאליזם עם המאפיינים הסיניים, הרוח הפטריוטית והרוח האולימפית", אמר לעוזריו.

למאמץ יש תוצאות. הצנזורים מבטיחים שכל סיקור האולימפיאדה יהיה חיובי, והמוני סינים מהשורה להוטים לאמץ אירוע שמתואר כסמל של תחייה לאומית.

לפי התקשורת הממלכתית, 560 אלף סינים נענו לבקשה לאייש 100 אלף תפקידי התנדבות במהלך האולימפיאדה, ומשחקי הנכים שייערכו בעקבותיה.

אך חרף האלטרואיזם, למשחקים יהיה כנראה פחות אפקט של מפנה מכפי שקיוו כמה משקיפים חיצוניים. מצדדי המועמדות של בייג'ין ב-2001 טענו אז שאירוח המשחקים יהפוך את סין לליברלית יותר, וישפר את מצב זכויות האדם בה.

אפקט כזה קשה לראות היום בסין. ממשלו של הנשיא, הו ג'ינטאו, לא מראה כל סימנים להתרת קריאות תיגר על המונופול הפוליטי של המפלגה הקומוניסטית, והוא אף הידק את הפיקוח על המדיה הממלכתית. בייג'ין לא זכתה בשבחים על החלטתה להשעות עד אחרי המשחקים תקנות המחייבות עיתונאים זרים לקבל אישורים לסיורים במדינה; ולפי סקר בין הכתבים הזרים בסין, 68% עדיין חשים שהיא לא עמדה בהבטחותיה מ-2001, לתת למדיה הבינלאומית חופש דיווח.

לפני שסין קיבלה את האירוח, וונג וויי, ראש הוועדה המארגנת, אמר שהדבר "יקדם זכויות אדם". חברי הוועד האולימפי אומרים שההבטחה הזו לא קוימה.

"במקום לקבל לפני המשחקים 'אביב בייג'ין' של חופש וסובלנות כלפי מתנגדים, אנחנו רואים טיפול ביד קשה במתנגדים ובפעילי זכויות אדם, וניסיונות לחסום סיקור עצמאי במדיה", הצהיר הארגון Human Rights Watch בשבוע שעבר.

חלק מתושבי בייג'ין מאוכזבים מהשפעת המשחקים על המורשת התרבותית, למרות תפקידם המוצהר כחלון ראווה לציביליזציה הסינית. בנייה ופיתוח הקשורים לאולימפיאדה האיצו הרס של השכונות ההיסטוריות בעיר, אומר ז'נג וויי, תושב ופעיל למען שימור ערכי תרבות.

הלם מיוחד גרם ההרס שנעשה בחלק גדול מרובע קיינמן ההיסטורי, שיוחלף בבנייני חנויות "מודרניים בסגנון מסורתי", אומר ז'נג. "שמחנו מאוד כשבייג'ין קיבלה את הזכות לארח את המשחקים, וקיווינו שזה יעזור לנו לשמור על ערכי סביבה ותרבות, אך מה שקרה היה ההיפך", הוא אומר.

כמובן שאי אפשר להאשים רק את האולימפיאדה ב"בולדוזריזציה" בבייג'ין. ערים רבות בסין הורסות את עברן באותה מהירות. הכוח של המשחקים לחולל מפנה מתגמד מול האפקט של רפורמה כלכלית מצליחה, תיעוש בקצב מסחרר, ונטישת הפיקוח החברתי המאואיסטי. פסטיבל הספורט הגדול בעולם הוא רק תופעת לוואי של המהפכה הזו.