עם הפנים לתיירות

שכיר החרב יאיר קליין, שנרדף על ידי האינטרפול ושלל ממשלות ביבשות שונות בטענה שסייע לסינדיקט סמים ולמרידות עונתיות, נכלא, ברח, נפצע, נתפס, שינה כיוון. עכשיו, לאחר שכל פעם הסתבך וניצל, הוא מתכנן לכבוש את התיירות לישראל. בתוכניות: שחזור של כפר איסיים וכפר נופש הישרדותי בניצנים

באפריל השנה הוציא האינטרפול צו מעצר נגד שכיר החרב יאיר קליין. נגד קליין תלוי ועומד זה שנים גזר דין של 14 שנות מאסר בקולומביה באשמת אימון יחידות חצי-צבאיות המקורבות לקרטל הסמים הקולומביאני של מדיין. קליין, שכבר הספיק לראות את בית הסוהר במדינות מרוחקות ונידחות כמו סיירה לאון, לא מתרגש. לדבריו, הסי.איי.אי האמריקאי הוא שעומד מאחורי ההאשמות האלו בנקמה על ההתקפות של קליין נגד המדיניות הרופסת של ממשלת קולומביה כנגד המורדים המרקסיסטים השולטים על אוטונומיה התופסת חלק נרחב מהמדינה.

בעברו הרחוק היה קליין, הילד הראשון שנולד בקיבוץ ניצנים בנגב, קצין מצטיין בסיירת מובחרת בצה"ל והשתתף במרדפים רבים אחרי מחבלים בבקעת הירדן, ושמו יצא כאחד הלוחמים הנועזים ביותר של צה"ל. הוא הודה גם שאין לו עכבות לחסל מבוקשים. לאחר שעזב את הצבא חיפש דרך לעשות לביתו. הוא הקים חברה ושמה חוד החנית שהציעה לכל המשלם ציוד צבאי, הדרכה ואימונים.

מכאן ואילך הסתבך קליין בצרות רבות בפינות נידחות ואלימות של העולם והיה לסמל של שכיר החרב הישראלי. לפי התקשורת היה מעורב לכאורה בכל פעולה מזוהמת אפשרית. קליין מכחיש את התדמית הזאת. לדבריו, עסק בעיקר במבצעים מוסריים בעיניו. האמריקאים, לגרסתו, הפעילו אותו בתכנון פלישה לפנמה בעזרת כוח של גולים פנמים ב-1987 שנועדה לחסל את הנשיא דאז נורייגה שהיה קשור בעסקי סמים. בסופו של דבר, כידוע, ארצות הברית פלשה לפנמה וחיסלה את משטרו של נורייגה בעצמה.

בקולומביה טענו שקליין וחברת חוד החנית אימנו שם קבוצות חצי-צבאיות ואת מה שמכנים שם "בריגדות המוות" שמומנו על ידי הקרטל הסמים בשנים 1989-1987.

כל המבצעים והעסקים המפוקפקים בקולומביה ובאי אנטיגואה, שם ניסה לבנות בית ספר ללוחמה בטרור, כולם עלו לבסוף בתוהו, וקליין חיפש דרך אחרת לעשות כסף.

טענות שהיו נגד קליין בקשר למותו של הישראלי אריק אפק, שהיו לו קשרים עסקיים עם קליין, הופרכו לחלוטין, וקליין גם נבדק במכונת אמת ונמצא דובר אמת בטענתו שלא היה לו קשר למעשה. לדעתו הסי.איי.אי הוא שחיסל את אפק לאחר שהתברר להם שהלה מכר להם סיפורים שקריים.

העיתונאי חנן עזרן כתב ספר על חייו של קליין והוא מספר שבשלב מסוים כל מי שהיה קשור לקליין ורואיין לספר חוסל, עד שהוא קיבל פחד ממשי לחייו שלו ושקל במלוא הרצינות להפסיק את כתיבת הספר.

קולנוע יהלום

בתחילת 99' ישב קליין באפריקה, בליבריה ובסיירה לאון, שם כרה יהלומים. כסף גדול הוא לא עשה שם. במקום זאת הוא הסתבך בצרות צרורות. הוא נאסר בסיירה לאון בחשד לסיוע למורדים בחתירה נגד סיירה לאון ומעורבות בניסיון לרצח נשיא המדינה, לאחר שלטענתו פנה לנשיא ויידע אותו שקיבל הצעה להתנקש בחייו. במשך שנה וארבעה חודשים שהה בכלא. זמן קצר לפני שלוחמים ישראלים עמדו לממש תוכנית מורכבת לחלצו בסיוע מסוקים, הצליח קליין להימלט בכוחות עצמו. הוא נתפס פצוע ושוחרר לאחר זמן במסגרת עסקת טיעון. לבסוף זוכה.

היום קליין נמצא בישראל ומתכננן כמה יוזמות עסקיות גדולות ומרשימות למדי. הוא אינו מתרשם מצו המעצר שהוציא נגדו האינטרפול בגין עסקיו בקולומביה. ולא רק זה: יש לו גם מחשבות איך אפשר אולי לתקן את החברה בישראל, חברה שהוא מזועזע מהשחיתות השוררת בה.

- מר קליין, למה מאשים אותך האינטרפול במעורבות בפעילות סינדיקט הסמים בקולומביה? מה בעצם עשית בקולומביה?

"כל מה שעשיתי בקולומביה היה ללמד את אנשי ארגון החוואים שם להגן על עצמם מפני ארגוני טרור, ובעיקר מפני ארגון הטרור שנקרא אם 19, ארגון גרילה שמטרתו להפוך את קולומביה למדינה קומוניסטית כמו קובה וניקרגואה. תבין, אנחנו (אנשי חברת חוד החנית של קליין - א"א) לא נכנסנו לקולומביה בהסתר כעבריינים. נכנסנו לקולומביה באמצעות חברת אבטחה ישראלית רצינית, שעסקה באבטחה ובאבטחה אלקטרונית. ומשם העניין התחיל להתגלגל. הגרילה השתלטה על אזורים שהיינו בהם כדי לתת ייעוץ, ונוצר קשר ביני ובין אנשים בשטח והתחלנו לאמן מקומיים לשם הגנתם העצמית".

- אבל האינטרפול ואחרים טוענים שאלה היו אנשי סינדיקט סמים.

"בכלל לא, אלה היו רק חוואים בפורטו בויאיקה שאותם הכשרתי להגן על עצמם מפני כוחות הגרילה המקומיים. רובם הותקפו ונפגעו גופנית מאנשי גרילה או שמשפחתם נהרגה, וזה היה כרטיס הקבלה למחנות האימונים שלי. אילו היו אלה אנשי הקרטלים של הסמים היינו מרגישים בכך. וגם היתה להם בעיה נוראית לשלם את הסכומים שדרשנו, בעיה שלא היתה צריכה להיות להם אם אכן היו אנשי קרטל הסמים העשיר.

"תראה, הארגון הזה הוקם מפני שהגרילה הורידה מהם כמה עשרות אלפים ראשי בקר לשנה, ולאנשים האלו פשוט לא היה מה לאכול. הצבא הקולומביאני לא יכול היה לתת להם הגנה מפני הגרילה והם קוננו על גורלם ופנו אלינו לעזרה. זה היה ארגון אידאליסטי והיתה לו אידאולוגיה להשמיד את הגרילה, ועם האימון שנתנו לו הוא נלחם באנשי הגרילה וניצח אותם בשורה של קרבות. ותדע, הכספים שאותו ארגון נתן לנו היו מצחיקים, מגוחכים ממש. עזרנו להם ממש מתוך חובה מוסרית.

"היום לממשלת קולומביה אין יכולת לומר שהיא לא ידעה על קיום גוף כזה. אנחנו אימנו את הגופים שהיא עצמה, להערכתי, רצתה שיאמנו כדי לפתור את בעיית הגרילה. אף אדם אחר לא התקבל לארגון הזה בלי שהתקבל בהסכמה שבשתיקה בידי ממשלת קולומביה. לבסוף יצאנו משם, ומה קורה איתם היום אין לי מושג".

- ובכל זאת, איך אתה יודע שהאנשים שאימנת לא היו אנשי קרטל הסמים?

"ביטחון בקולומביה אין בשום דבר. היתה לנו הרגשה ותחושת בטן חזקה לגבי המצב שהם היו בו. הדמעות שהיו להם בעיניים. כבר בפגישה הראשונה הם אמרו לנו שאנחנו התקווה האחרונה של קולומביה לצאת ממעגל הטרור. צריך גם לזכור שבשלב מסוים לא היה אף אחד בקולומביה בשום דרג, כולל הממשלה, שלא היה קשור לסמים. הם נראו לנו יותר ישרים מאחרים, בכל אופן".

- מה חיפשת שם?

"לחימה זאת העבודה שלי. זה מה שלמדתי. זה מה שאני יודע לעשות וזה מה שאני עושה הכי טוב בעולם. אם הייתי עורך דין הייתי נשאר בארץ ומגן על עבריינים. אבל אני למדתי לירות, למדתי להילחם, ואני נלחם. אני מלמד גופים אחרים איך להילחם באנשים בזויים בעיניי כמו טרוריסטים".

- מה באופן אישי אתה חושב על כל הסיפור הזה?

"כל אחד יחשוב מה שהוא רוצה. אני ביצעתי את העבודה שלי מול כל ארגון שהוא ימני, מול כל ארגון שנלחם בגרילה ובטרור, ואני אלך להילחם בגרילה ובטרור איפה שאני יכול.

"הגרילה ששולטת בחלקים שלמים בקולומביה חוששת מחזרתי לשם מחשש שאני אעשה להם היום מה שעשיתי להם אז. מה שהרגיז את הקולומביאנים במיוחד זה שטענתי שהם לא נלחמים בגרילה בכלל, שהיום היא מחזיקה בשליש המדינה, מדינה בתוך מדינה, ואיש לא מתערב. אגב, אני נשפטתי במחוז מסוים שהיום שולטת בו הגרילה".

- אז אתה שלם עם מה שעשית בקולומביה?

"אני בהחלט שלם עם כל מה שעשיתי בקולומביה".

האסיר

- ראית את הסרט "לגעת ביהלום" בכיכוב ליאונרדו דיקפריו על סיירה לאון?

"חייתי את כל מה שמתואר בסרט הזה, ואני לא צריך לצפות בו אחרי שעברתי הכול על בשרי".

בזמן השיחה קליין מעלה את האפשרות שיוצרי הסרט של דיקפריו התבססו במידה זו או אחרת על סיפורו שלו.

- איך הגעת לסיירה לאון?

"התחלתי לכרות יהלומים בליבריה. סיירה לאון קרובה לשם מאוד. ושם יש יהלומים נדירים ביופיים. גם באזור שישבתי בו בליבריה רוב היהלומים הוברחו מסיירה לאון לאזור שבו עבדתי. כשראיתי את הסחורה החלטתי שיהיה משתלם יותר לעבור לשם, לאזור המקור של היהלומים. עברתי לשם. לא העליתי על דעתי איזו טעות גדולה אני עושה".

- היו שם הרבה ישראלים?

"בכלל לא. בכל סיירה לאון היו שישה-שבעה ישראלים שפעלו בסחר היהלומים".

- הם היו בכירים?

"היה אחד שנתן אבטחה למשמר הנשיאות ללא אישור משרד הביטחון. היו קניינים ליהלומנים גדולים בישראל".

- איך הגעת שם לבית הסוהר? עזרת למורדים שם?

"הגעתי לשם חודשיים לפני הפיכה שפרצה שם וברחתי בגלל ההפיכה. חולצתי בידי כוחות מרינס אמריקאיים שהוציאו את כל האנשים החשובים שהיו שם בזמן ההפיכה. סייעתי לממשלה לחזור לשלוט, ושבתי לסיירה לאון אחרי שכבשו את המדינה מחדש. בגלל שעזרתי להם, נתנו לי את השטח הטוב ביותר במדינה. הנשיא עצמו נתן לי. ואז הבנתי פתאום שעומדת לפרוץ הפיכה חדשה".

- למה האשימו אותך שאתה עוזר למורדים?

"כי בטיפשותי באתי לשלטונות ביוזמתי ודיווחתי שהמורדים מתכננים מתקפה מיוחדת לכיבוש סיירה לאון כולה. הם שאלו אותי מאיפה אני יודע את זה וכלאו אותי.

"מה שלא הבנתי אז זה שהממשלה שם מושחתת לחלוטין. הם שמו לי תיק שאני עבדתי עם המורדים, וכשהגיע הסכם עם המורדים ושחררו אותם מהכלא שינו את סעיף ההאשמה כנגדי והאשימו אותי בניסיון לרצח הנשיא. אחר כך האשימו אותי בסיוע למורדים, ואחר כך שוב שינו את ההאשמה שגנבתי כספים מהמדינה. לדעתי הם האשימו אותי בגלל אינטרס אמריקאי ובגלל שפתחתי את הפה ואמרתי להם דברי אמת.

"שמו אותי עם המורדים באותו הכלא, והכניסו אותי למלחמת הישרדות, יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. המורדים שישבו שם איתי ידעו היטב שאני סייעתי בעבר לממשלה כנגדם והתייחסו אליי בהתאם, למרות שאני ישבתי שם בטענה שסייעתי להם!

"היתה בכלא רק ארוחה אחת ביום, ובגלל זה ירדתי שם 17 קילו. אני לא מכיר לבן אחר שבילה שנה וחצי בכלא שם ויצא משם חי. היה לי שומר ניגרי ששמו אלעזר שהיה מלווה אותי לשירותים בלילה. סיפרתי לו מיהו אלעזר גיבור מצדה. אמרתי לו שלאבא של אלעזר קראו יאיר ואני יאיר. אלעזר הניגרי הרגיש כמי שהגיע לסיירה לאון מארץ התנ"ך, ולפתע חשתי שהוא מרגיש אליי שייכות משפחתית. 'אתה אחי', אמר לי, והבנתי שעומד לי נס מצדה".

- הסוהרים התייחסו אליך בנבזות?

"הם ניסו, עד שבעטתי לאחד מהם בברך והוא יצא לבית חולים, ואז התחילו להתייחס אליי יותר בדרך ארץ. הם שחררו אסירים מורדים, ובינתיים הדליקו סמרטוטים עם דלק ואבנים וחפצים וזרקו אותם לתא שלי וכמעט שהרגו אותי. בין אלה שזרקו את הסמרטוטים הדולקים היה איזה בריון ענק שניסה לתקוף אותי והחטפתי לו מכה בגרון. הוא התחיל לחרחר ונשכב על הרצפה, ומאז אף אחד לא התקרב אליי, לא היו יותר סמרטוטים בוערים. הם הבינו את השפה".

קדאפי ידידי

קליין הצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולברוח מהכלא, אבל כעבור יום נתפס והוחזר לכלא.

- למה ברחת אם אתה לא אשם?

"הם לא רצו לשפוט אותי ודחו שוב ושוב את המשפט. מבחינתם יכולתי לשהות בכלא את שארית חיי ללא משפט. רק כשברחתי החליטו לשפוט אותי, ואז שפטו אותי יום-יום. יצאתי זכאי במשפט, ואז ניסו להאשים אותי בבריחה מהכלא. רק אז ישראל התערבה, והם גירשו אותי מסיירה לאון".

- מישראל סייעו לך?

"ישראל לא עשתה כלום כדי לשחרר אותי. אף אחד בארץ לא סייע לי. רק חברים בארץ אספו למעני כסף ודאגו שהמשפט יזורז ושלחו עורך דין ישראלי, יגאל שפירא, שרק בזכותו אני נמצא עכשיו בארץ. אבל אף אחד בממשלה לא סייע לי ממש. אריק שרון, שהיה שר החוץ, ניסה לבדוק מה קורה, ואמרו לו, כנראה, שעבדתי עם קדאפי, שליט לוב, שזה שקרים, והוא הפסיק להתערב למעני. אז השתוללתי בבית המשפט, ורק אז התערבה ישראל וביקשה ממני להירגע. רק בקשר לזה הם טרחו לפנות אליי.

"יצאתי זכאי מהכלא, ואז שפטו אותי על הבריחה. רק אז התערבה סוף-סוף ממשלת ישראל, ואז זרקו אותי מהמדינה בלי פספורט, בלי כלום, והגעתי חזרה לארץ, אבל בעיקרון אני היום אישיות לא רצויה שם. שהיתי שם שנה ושמונה חודשים סך הכול, ומתוכם ישבתי בכלא שנה וארבעה חודשים".

קשה לשמוע מפיו גם את המילים הבאות, שמערכת "פירמה" מסתייגת מהן: "אני רוצה להגיד לך, לדעתי הם זבל של עם כי אין להם נשמה ואין להם חברים. הם פגאנים, הם עצלנים. זה עם של נוכלים, אנשים רעים, שקרנים. שם רצו לקחת אותי לטקס אכילת בשר אדם. אנשים רעים, מלשינים אחד על השני, אח מלשין על אח".

- מה אתה חושב על המהגרים היום מסיירה לאון?

"אין לי שום דבר טוב להגיד עליהם. בכל מקום שהיתה קולוניה בריטית, למשל בניגריה, גם כן אנשים רעים. הסיירה לאונים הם גם כמו הניגרים. מנהיגים את המדינה אנשים שישבו בכלא על גנבה של כסף מהמדינה בשדות הקפה. הם היחידים בעולם שהתובע הראשי שלהם הוא גם שר המשפטים. יש לנשיא שם מתחרה, אדם ישר מהיחידים שם, ובגלל זה דוחים את הבחירות כל הזמן.

"דווקא בליבריה השכנה יש אנשים טובים. וכדאי לזכור, בסיירה לאון רובם מוסלמים ובליבריה רובם נוצרים".

- מה יש לך לומר על צו המאסר של האינטרפול?

"אין לי מה להגיד. הכול מזימה של האמריקאים שרוצים לנקום על שפתחתי את הפה על מה שקורה היום בקולומביה ושלא נלחמים שם בגרילה כפי שהיה בזמני".

הישרדות

קליין עמל כבר שנים על כמה פרויקטים גדולים. אחד מהם הוא בדיוק הפרויקט הצפוי מאדם בעל עבר כמו שלו - בית ספר להישרדות.

קליין: "אני בונה בית ספר להישרדות, התיק בעניין הזה מחכה לאישור משרד התיירות. אני עובד עליו כבר שש שנים. בית הספר להישרדות אמור היה להיות באשקלון, ובכל מקום זה נפל מסיבות שונות ומשונות. היום הוא אמור להיות באזור ניצנים. מבחינתי זו סגירת מעגל. אני הילד הראשון שנולד בקיבוץ ניצנים, וגם אבי ואביו של המשקיע דני בן-ארי הקימו וניהלו את המחצבות של ניצנים. ושם יקום הפרויקט".

- מה זה אמור לכלול?

"זה יהיה בית ספר שיכלול את מרב האלמנטים של ספורט ההישרדות, של תיירות ההישרדות ושל ספורט האומץ. יהיו גם אימוני ירי על כל שיטותיו וצורותיו, כולל הקמת כפר ללוחמה בשטח בנוי. נעשה שם גם אימונים של מאבטחים, יחידות אבטחה, יחידות למלחמה בטרור. בשטח יהיה גם כל מה שקשור בנושא הירי. כל הקרבות יבוצעו בירי בלייזר ובכדורי צבע. מאוד מתוחכם מבחינה טכנולוגית. אין עוד מקום כזה בעולם".

קליין כבר ניסה להקים בית ספר כזה באי הקריבי אנטיגואה בראשית שנות השמונים, אבל התוכנית נפלה בשל האשמות נגד קליין על הברחת נשק לסוחרי הסמים בקולומביה. הוא מקווה שיזכה להצלחה גדולה יותר עם בית הספר הזה.

תנו לי קצת בית שני

הפרויקט העיקרי של קליין הוא משהו שונה גמרי. משהו שקשור לשחזור ימי בית שני. קליין הוא בדרכו שלו רומנטיקן, והוא גם מחובר מאוד להיסטוריה של ארץ ישראל ולנופיה ומעריץ גדול של ימי בית שני. הוא קשור לכמה מיזמים שעוסקים בשחזור התקופה ההיא.

בעבר תכנן קליין מיזם תיירותי בקאסאר אל-יהוד (ששם על פי טענה אחת עברו בני ישראל את הירדן), מקום קדוש לנוצרים הנמצא עשרה קילומטרים מיריחו, המקום שבו הטביל יוחנן את ישוע ומשם בעצם יצאה הנצרות. קליין תכנן למכור שם מים קדושים לצליינים הנוצרים ולעצב כלי זכוכית בצורת צלב ולשלב אותו בספר תפילה נוצרי שיעוצב כך שייראה עתיק. בתוך הצלב יהיו מים קדושים מן הירדן. הוא חזה שספר המים הקדושים יהיה להיט.

אך הפרויקט נפל עוד בטרם קם כי צה"ל הכריז על האזור כממוקש כדי שלא יהיה צורך למסור את השטחים האלה לפלסטינים.

קליין, שנבגד פעמים רבות, מוצא לכך תקדימים תנ"כיים: "שאול הוא שאיחד את הממלכה עם שיטות הלחימה המתוחכמות שלו. ואז הופיע דוד, שהיה גובה דמי חסות ומאפיונר, ופשוט לקח את כל מה ששאול יצר, והוא עשה את זה בשיתוף פעולה הדוק עם האויב הפלשתי ורצח את כל בני משפחת שאול".

יוחזר מפיבושת קליין חושב שהיתה זו טעות גדולה לנטוש את בית שאול לטובת בית דוד, וטעות גדולה אף יותר נעשתה בימי בית שני. קליין מעריץ את האיסיים. הוא מתכנן מיזם שישחזר את התקופה ואת חיי הכת הזאת.

קליין: "האיסיים הציגו חלופה יוצאת דופן שאם היתה מתקבלת אולי לא היה העם היהודי מוצא את עצמו במצב הנורא שבו הוא נמצא היום. אולי לא היה גירוש מארץ ישראל. כדאי לזכור שהנוצרים, שגם הם הציעו חלופה, יצאו מהאיסיים באותו הכיוון ותראה לאן הם הגיעו.

"אני חושב שהנצרות קמה בגלל השחיתויות שהיו אז בשלטון, וזה דומה מאוד למה שקורה היום. האיסיים ניסו להקים קהילות פחות מושחתות. הם הכינו את עצמם למלחמת גוג ומגוג, והמטרה שלהם היתה שיהיו יותר יהודים. בשביל זה היה צריך לעשות את הדת יותר קלה. ובגלל זה הם נרדפו.

"אגב, הנצרות בכלל יצאה מאנשים שחיו בימי אלכסנדר ינאי, שליט רצחני שטבח את כל מי שנלחם בו, ואז חי גם ישוע הנוצרי. לדעתי יוחנן המטביל הוא שהסגיר את ישוע לרומאים ועשה את זה על דעתו של ישוע כדי להפוך אותו לקדוש מעונה".

- למה האיסיים הציגו חלופה טובה יותר?

"האיסיים ניסו להקים חברה נקייה וצודקת ומוסרית יותר. כי אז החברה היתה בדיוק כמו החברה בישראל של היום - חברה מושחתת שנשלטת בידי פוליטיקאים וכוהנים גדולים מושחתים ורקובים עד היסוד.

"האיסיים ברחו מכל זה למדבר וניסו להקים חברה חדשה וטהורה. הם חיו בקומונה שהתבססה על טוהר הגוף והנפש. הם היו אנשים לא לוחמנים שהשקפתם היתה שאלוהים ישלם לבסוף את גמולם של הרשעים ולנו אסור לקרב את הקץ. עלינו לשמור על רוח השנאה בהסתר, וכלפי חוץ לנהוג בהכנעה של אי אלימות עד שיבוא יום הנקם".

- הם היו שוחרי שלום ואתה שכיר חרב. מאין ההזדהות?

"אבל שלא תחשוב שהם היו פציפיסטים. הם התאמנו בחשאי וכתבו ספר 'מלחמת בני אור בבני חושך' שבו תיארו את המלחמה העתידית בין כוחות הטוב לרע. הם חזו את המלחמה וכתבו עליה והכינו תוכנית מלחמה שמגדירה את מי שיהיו אויבים מבית ומחוץ, את שיטות המלחמה, את הטקטיקה, את משך השנים שיילחמו, את כלי הנשק ואת מבני הצבא. יצרו שיטות קשר חדשות שלא היו קיימות באותה התקופה. שיטות סימון דגלים וחצוצרות שהיו רק במאה העשרים. בטקטיקה שלהם אין איסוף שלל, אלא יש יחידות מיוחדות של זקנים, נשים וילדים שעוברים אחרי הלוחמים ואוספים את השלל משום שלוחם שאוסף שלל לא יכול להילחם.

"כשאתה קורא את זה היום אתה עומד נדהם מהידע הצבאי הפרטני שיש שם. הם אפילו חזו שם דברים כמו הסימונים שהחלו לעסוק בהם רק במאה העשרים. אילו היה העם הולך בעקבותיהם הגלות לא היתה מתרחשת. הם לא היו פותחים במרד נגד הרומאים. אבל איתרע מזלם וקם מנהיג טיפש, בר כוכבא, שלא הבין כלום באסטרטגיה צבאית, והוא הביא להשמדתם ולהשמדת עם ישראל בארץ ישראל. בעל כורחם הם נגררו למלחמה בידי בר כוכבא כשלא היו מוכנים.

"בר כוכבא לא הצליח להתגבר על הצבא הרומאי למרות שזה היה נחות ממנו מבחינה מספרית (300 אלף לוחמים עברים נגד 100 אלף לוחמים רומאים), משום שהעדיף לשבת ולחכות להם במבצרים במקום לצאת כנגדם ולהילחם ולהשתמש בעדיפותו המספרית. הוא הביא לגלות של כולנו. ובגלל בר כוכבא שיצא למלחמה הם הושמדו. אילו היו מנצחים הם היו יוצרים יהדות יותר קלה ויותר נוחה".

- ומה אתה מתכנן לעשות עם האיסיים?

"אני משחזר כפר איסיי קדום, והכוונה שלי היא לשחזר שם את תקופת האיסיים בצורה המקצועית והמדעית הקרובה ביותר למציאות של אז. נעזרתי בפרויקט הזה בארכאולוג המנוח יזהר הירשפלד. זה יהיה כפר שישוחזר ויתופעל ככפר חי ושוקק חיים, כפר שהדגש בו הוא על הרוחניות ולא על הגשמיות. הכוונה היא להפוך את האתר הזה לאחד האתרים החשובים לצליינים ולנוצרים בביקורם בישראל, ביחד עם אתר הטבילה, נצרת, כנסיית המולד, כנסיית הקבר וקומראן.

"על כפר האיסיים אני עובד הרבה זמן, ובמקור זה היה אמור להיות בכיוון קומראן. במקור הכוונה שלי היתה לבנות כפר איסיי בקיבוץ עין גדי, והם החליטו שהם לא רוצים בטענה שמעולם לא היו שם איסיים באזור. היום הם מחפשים פרויקטים כלכליים אחרים שיממנו אותם. עכשיו אני מקבל שטח על הכנרת".

- ופוליטיקה?

"לא, אני ממש לא מעוניין. ממש לא. זה מסריח ולא ישר, ואין אף פוליטיקאי אחד שמעניין אותו מהעם שבוחר אותו. רק התעשרות מהירה מעניינת אותם. עוד לא ראיתי פוליטיקאי ישר. היה רק פוליטיקאי אחד שהערצתי ואחריו הייתי מוכן ללכת - רחבעם זאבי, גנדי. הוא היה איש ישר ואהב את המדינה. רק איתו הייתי הולך. בגלל אהבתו לארץ ישראל, שאתה לא רואה כמוה היום.

זאת הסיבה שהפלסטינים מכל המנהיגים הישראלים סימנו אותו כמטרה. כל השאר לא ראויים בעיניי".

ח חו חוד החנית מיזם הכפר האיסיי הוא לא הפרויקט התיירותי הראשון שהוא זומם. בשלב מסוים היה קליין מקושר לפרויקט לא צפוי - מלון שערי ציון, שנועד לשכן את אלפי המאמינים העולים כל שנה לקברו של רבי נחמן מברסלב שבעיר אומן. הוא היה אמור להתמנות לדירקטור במיזם. סברו שמדובר בפרויקט רווחי ביותר, אלא שמהר מאוד, כמו תמיד אצל קליין, הוא הסתבך במאבקים בין שלושה גורמים נצים שכל אחד מהם טען לבעלות עליו. הצדדים הנצים לא הגיעו להסכמה אפילו בשאלה אם המלון מוגדר כמיזם עסקי או רוחני. הושמעו טענות על ניסיונות של מאפיה מקומית ומאפיה ישראלית להשתלט על המיזם, וכשקליין הוגדר כ"דמות שמזוהה עם עולם האלימות".

קליין: "הייתי קשור שם עם כמה אנשים עד שנכנסה לעניין המאפיה המקומית שקשורה לחותן של הנשיא המקומי לשעבר והשתלטו על הפרויקט כמה חרדים".

- מה לך ולנחמן מברסלב?

"אני לא מעריץ של נחמן מברסלב, אבל אני מוכן ומזומן לעזור לכל יהודי שבונה פרויקט מסחרי עסקי וגם כנגד המאפיה המקומית והישראלית. אבל כשראיתי שאני שוחה כאן בתוך ים עמוק של חרא, ויתרתי ועזבתי.

"יש לי גם פרויקטים אחרים בתכנון: פרויקט נוסף שקשור לימי בית שני של שחזור כפר של הסנהדרין, הגוף ששלט בעם ישראל בטבריה; פרויקט בים המלח של תיירות רפואית שמיועד במיוחד לתיירים הרוסים; הקמת מלון שיתמקד בתיירות מרפא שיעבוד 24 שעות ביממה, שלא יהיה כשר".

- הרבה פרויקטים באוויר. מתי אחד יהיה בשטח?

"פרויקט הכפר האיסיי הוא אולי החשוב בכולם. ויש לכך גם מטרה עכשווית: אני טוען שעם בלי עבר הוא עם בלי עתיד. יכול להיות שאם בני ישראל היו מקבלים את רעיונותיהם אז והיו שומעים בעצתם לא היתה נפתחת המלחמה הגדולה והאסון שבעקבותיה וההיסטוריה של עמנו היתה שונה. אולי אם אזכיר לאנשים את תורת האיסיים נוכל להציל את עצמנו מהאסון המצפה לנו על ידי חזרה לדרכיהם".

צרו איתנו קשר *5988