די להבטחות: לעודד בנייה להשכרה

איך הגנום היהודי משפיע על רכישת דירות? שני אייטמים כלכליים מטלטלים לאחרונה את שוק הנדל"ן הישראלי. הראשון הוא כמובן קריסת חברת הבנייה חפציבה. במקביל לכך נתבשרנו, כי אם ירצה השם והמחוקק, הרי שבחקיקת חוק ההסדרים בסוף שנה זו יאושר תיקון למדרגות מס הרכישה לדירות מגורים, והן יופחתו באופן משמעותי החל מ-1 באוגוסט השנה (לרוכשי דירה יחידה).

הציפייה של כל הנוגעים בדבר היא, כי הפחתת שיעור המס תעודד ותאיץ את הפעילות בשוק המגורים. מהלך זה נתמך ומובל על-ידי התאחדות הקבלנים ולא בכדי. ישראל מהווה אחת מן הארצות הבודדות בכלכלה המערבית (וראוי שלפחות נחשוב שאנו משתייכים לאותן מדינות) בהן שיעור רוכשי הדירות למגורים גבוה פי כמה מאלו השוכרים דירות. המסלול המתבקש של רוב הציבור הישראלי-יהודי הוא רכישת דירת מגורים, וכמובן באופן נלווה נטילת משכנתא ארוכת טווח מן הבנק. הציבור אינו באמת מתעניין אם ההשקעה בנדל"ן מניבה תשואה טובה מהשקעה חלופית בכל תוואי אחר. לא משנה לו גם אם חלופת השכרת דירה זולה יותר, ולא משנה גם אם ה"השתעבדות" ארוכת הטווח למשכנתא מעיקה עליו. כמו דגי הסלמון החוזרים במעלה הזרם, כנגד כל הסיכויים וההיגיון, כך מרבית הציבור - רכישת הדירה בראש מעייניו ויהי מה.

השאלה המתבקשת היא מדוע בעולם המערבי תופעת רכישת נכסים אינה מוכרת בהיקפים אלו? תשובה חלקית לפחות מצויה בחקיקה הישראלית, שאינה מעודדת בניית בניינים להשכרה למגורים ומציבה מכשלות גבוהות בפני יזמים וחברות המבקשות לקדם זאת.

כבר במושבי הכנסת ה-15 וה-16 הוגשה הצעת חוק המעודדת בנייה להשכרה. מטרת החוק, כפי שנכתב בהצעה, הינה לסבסד את הקרקעות ואת עבודות הפיתוח בבנייה להשכרה, כדי להוריד את מחירי השכירות ולעודד בנייה להשכרה. הצעה זו לדברי יזמיה תאפשר לפתור בעיות דיור של עשרות אלפי אנשים, ותשפר את מצב ענף הבנייה והמשק הישראלי בכלל.

בימי חפציבה האחרונים אולי ניתן לחשוב כי בהצעת חוק זו יש מן הראוי מעבר לדגש עליה מתבססת ההצעה עצמה - דאגה לשכבות החלשות. בנפילת חפציבה ראינו כי בין הנפגעים גם אוכלוסיה חזקה ומובילה וכי לא ניתן היה להבדיל בין רוכשי הדירות. על כן, אולי כיום יש לאפשר קרקעות עליהם יבנו הקבלנים דירות המיועדות להשכרה בלבד, ולא לשים את כספם על קרן הצבי ולהשקיע את מיטב ממונם ברכישת נכס.

ובכן, מהי הסיבה לרצון האובססיבי שלנו לרכוש דירות? האם זהו סמל סטאטוס, או אולי העובדה שעמנו היה בגולה במשך 2,000 שנה היא זו שגורמת לנו את הצורך הזה להתקשר לקרקע בארץ אבותינו? המערכת המשומנת של החברות הקבלניות "משחקות" היטב על נטייה זו, וקרקעות לבנייה ודירות לרכישה מוצגות לנו לרוב.

במקביל לתכונה "היהודית" ניתן לקבוע, כי לא נעשה דבר כמעט על ידי גורמי השלטון לעודד בנייה להשכרה למגורים, במיוחד לזוגות צעירים, שנטל המשכנתא עבורם לפחות בשנים הראשונות ליציאתם לשוק העבודה קשה מנשוא. לא ניתנו הקלות מס, החקיקה מקשה על חברת בנייה ויזמים לתפעל בנייני מגורים להשכרה, ולמעט הכרזות שונות של שרי שיכון שונים כי יפעלו לעודד בנייה שכזו ויעניקו הטבות לחברות שיעשו זאת, דבר של ממש לא נעשה.

הכותב הוא ממשרד עו"ד גרופמן, רחימי ושות'.