כבד מרוב אלכוהול

פרופ' אורן משיב: צריכה מופרזת של אלכוהול היא הסיבה השכיחה ביותר לשחמת כבד בעולם המערבי. הגורמים העיקריים הקובעים להתפתחות מחלת כבד אלכוהולית הם כמות האלכוהול הנצרכת ומשך החשיפה לאלכוהול. גורמי סיכון להתפתחות שחמת הכבד בצורכי אלכוהול הינם: מין, מצב חיסוני, גנטיקה וזיהום באחד הנגיפים הגורמים לדלקת כבד, באותו זמן בו נצרך האלכוהול.

כמות האלכוהול המינימלית הדרושה כדי לפתח מחלת כבד אלכוהולית אינה כה גבוהה כפי שנהוג לחשוב. בגברים מדובר ב-60-80 גרם ליום בממוצע, ובנשים ב-20-40 גרם ליום בלבד, בגלל סיבות הקשורות לפירוק אטי יותר של האלכוהול בקיבה. ניתן לדעת כמה אלכוהול אתם שותים לפי סימון אחוז האלכוהול במשקה. "אלכוהול 20%" פירושו 20 גרם אלכוהול ב-100 מ"ל משקה. כוס סטנדרטית מכילה 200 מ"ל, כך שמשקה כזה מכיל 40 גרם אלכוהול. מכאן שצריכה של כוס ביום היא כבר מסוכנת לכבד הנשי, וצריכה של שתי כוסות ביום, בוודאי כוס עם כל ארוחה, כבר בעייתית גם עבור גברים.

הנזק לכבד כתוצאה מצריכת אלכוהול מתפתח בשלושה שלבים: השלב הראשון והקל ביותר מתבטא בהסננה שומנית של הכבד. זו הצורה השכיחה ביותר של המחלה, והיא קיימת ברוב השתיינים הכרוניים. שלב זה הפיך בהפסקת השתייה. השלב השני והמתקדם יותר קרוי דלקת כבד אלכוהולית, והוא הפיך רק בחלק מהחולים. השלב האחרון, הקשה ביותר, הוא שחמת הכבד ובדרך כלל אינו הפיך.

איך מטפלים במחלת כבד אלכוהולית? כאמור, החשוב ביותר הוא הפסקה מוחלטת של שתיית אלכוהול. הפסקת השתייה משפרת את תיפקודי הכבד ומפחיתה את התמותה בכל אחד משלבי המחלה. החשוב לזכור כי החל משלב מסוים בהתקדמות המחלה, המצב ילך ויחמיר למרות הפסקת השתייה, והחולה עלול להזדקק להשתלת כבד, או חלילה למות. קיים טיפול תרופתי במחלת כבד אלכוהולית, אך יעילותו מוגבלת.

לסיכום, הטיפול היעיל ביותר במחלת כבד אלכוהולית הוא מניעה והפסקת שתייה בשלב מוקדם ככל האפשר. באשר למניעת מחלות לב, המלצות ארגון הבריאות העולמי אינן מעודדות שתית אלכוהול. יש אמנם להבדיל בין יין אדום לבין שאר המשקאות האלכוהוליים, אך גם יין אדום אינו מומלץ. שתיית יין אדום בכמות מוגבלת, כוסית ליום, היא המקסימום שהייתי "מרשה", לך לצרוך אם היית מטופל שלי, אך המלצתי האמיתית היא הימנעות משתייה יומיומית.