איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה על פרשת חפציבה: "כל הדיירים יקבלו את הדירות"

בסוף השבוע האחרון נתפס העבריין לכאורה הכי מפורסם בארץ - בועז יונה, המנכ"ל לשעבר של חברת חפציבה, שהותירה הרבה מאוד אנשים וגופים פגועים מאחוריה. כמובן, שבעלי הדירות שהוזנחו הם הנפגעים הראשיים של הפרשה החמורה, אבל מבין החברות העסקיות אין כל ספק כי הנפגעת הגדולה ביותר היא אלקטרה מקבוצת אלקו החזקות , שבשליטת גרשון זלקינד.

מדו"חותיה של זו לסיכום הרבעון השני של 2007 עולה כי הפרישה 119 מיליון שקל בגין חובה של חפציבה הקורסת וכי היא צפויה להפריש עוד כ-50 מיליון שקל בדו"חות הבאים, כשעדיין לא ברור כמה והאם הסכומים שהפרישה יוחזרו לה בפועל. מאז היוודע הפרשה נחתכה מניית החברה בכ-25%.

אם נשים בצד את הפגיעה הכספית, הרי שמי שעלול להיפגע מהפרשה מבחינה תדמיתית הוא איתמר דויטשר, האיש שעומד בראש החברה. האיש, שנחשב לאחד המטאורים בתחומו, סיפר ל"גלובס" על השתלשלות העניינים ואיך לדעתו תסתיים כל הפרשה על השלכותיה.

בזכות הפרויקטים של חפציבה

"הפעילות עם חפציבה החלה עוד לפני תקופתי, אך ברגע שנכנסתי לחברה החלטנו שיש להרחיב את הפעילות הזאת ולהקים חטיבה כקבלן ראשי. חפציבה הייתה לקוח מרכזי של כל החברות בתחום הקבלנות, וגם בתקופה שלי בדניה סיבוס (דויטשר שימש כמנכ"ל דניה סיבוס לפני אלקטרה - א.ש.) נהגתי לעבוד איתה. התשתית הטובה שלנו עד כה נבנתה לא מעט בגלל הפרויקטים של חפציבה", אמר דויטשר.

למה החלטתם לרכוש את חפציבה למרות השמועות בשוק על מצבה הבעייתי?

"במשק ידעו שמוסר התשלומים של חפציבה הוא גרוע מאוד יחסית לענף, שהוא בעצמו בעייתי. הם ללא כל ספק היו בקצה הסקאלה. במקביל לחשיפה כקבלנים הרגשנו שיש לנו בטחונות טובים והיו לנו שיעבודים על מניות חפציבה דיור. בחודשיים שלפני הקריסה הבנו שיש בעיות יתר, והגיעו אינדיקציות שלא נוכח לממש את מלוא החוב - אבל לא ניתן היה להבין שחפציבה נמצאת בקשיים שהיא נמצאת.

"המחשבה לקנות את הפעילות הציבורית של חפציבה הייתה שבכך למעשה אנחנו סוגרים את החשיפה ההונית שלנו לחוב. היו הערכות שווי שביצענו שהחברות הציבוריות של חפציבה שוות בערך 100 מיליון שקל, ולכן האג"ח להמרה (11 מיליון דולר - א.ש.) שהענקנו להם בשנה שעברה וה-30 מיליון שקל הנוספים (שהחברה שילמה לבועז יונה תמורת השליטה בחברות הציבוריות של חפציבה - א.ש.), הם תשלום ראוי. במקביל חשבנו שבאמצעות הפיתוח של החברות הציבוריות נוכל לקדם את החברה למחוזות טובים יותר, וכך לקבל כיסוי גם לחשיפה הקבלנית".

יחסית לעסקה כל-כך מורכבת, סגרתם מולם עניינים מהר מאוד.

"הרכישה עצמה לא הייתה מהירה - הסיום היה מהיר. ידענו שהם פונים במקביל לגופים רבים ומציעים את עצמם למכירה, ומנגד הייתה ההצעה שלנו".

לא נדלקו לכם נורות אדומות במהלך המגעים?

"לכאורה היו מעשי מרמה, אבל גם הבנקים לא הצליחו לעלות על זה. הראש שלנו לא פועל בצורה קרימינלית, ולכן לא היה ניתן להעריך לאן העניינים יתפתחו. באופן תיאורטי, אם החברות הפרטיות בקבוצת חפציבה לא היו קורסות, יכול מאוד להיות שאף אחד לא היה יודע כלום עד היום, גם לא הבנקים.

"הנורה האדומה הראשונה נדלקה אחרי שהודענו על הרכישה. מנהל הכספים שלי קיבל טלפון מבנק הפועלים שהודיע לו שבניין בזק, הנכס המהותי של חפציבה, משועבד - דבר שלא מפורט בדו"חות או בתשקיף".

איפה נמצא הכשל מנקודת מבט מערכתית?

"הסכמי הליווי לפרויקט הם בעייתיים ביותר. לנו בתור קבלן אין כל קשר לליווי של הבנק למיזם, ולכן נוצרות פרצות רבות. הבנק היה צריך לבדוק שיש פה משק סגור, אבל אין כיום שקיפות בין הקבלן למערכת הבנקאית וכאן טמונה הבעיה. אם הסכמי הליווי היו נערכים כפי שהם היו צריכים להיערך, אז זה היה פותר חלק נכבד מהבעיות".

מה לדעתך יהיו השלכות המשבר?

"באירועים חריגים אנשים וגופים עושים חשבון נפש ושואלים את עצמם 'באיזו דרך אני צריך לפנות עכשיו'. לדעתי, ההשלכה הראשונה המתבקשת היא יצירת מערכת שקיפות ברמת הפרויקט - בנק-יזם-קבלן. אם זה יקרה, תהיה פריצת דרך רצינית".

הפרשה פגעה באלקטרה במספר אספקטים. מה השלכות הפרשה מבחינת הקבוצה?

"התעצמות ופריצת דרך לא הולכים בקו ישר. לפעמים יש צורך להתכנס. אני פועל בתיאום מלא עם הדירקטוריון למימוש אסטרטגיית ההתפתחות, ומקבל פידבק מלא. אלקטרה היא חברה ותיקה של 60 שנה. אני לא מקל ראש בכל מה שקרה לנו עם חפציבה, אבל ההצלחה נגזרת מאסטרטגיה ולא מפרויקט בודד - מדובר בפעולה אחת שלא הצליחה לנו, מתוך הרבה".

ומה לגבי איתמר דויטשר?

"אני לא רוצה להתייחס למה שנוגע לי באופן אישי. הסוגיה היא אלקטרה".

האם לדעתך הרוכשים יקבלו את הדירות?

"זה ייקח לא יום ולא יומיים, אבל כל הפרויקטים יושלמו ולא כל-כך משנה איזו ישות תהיה אחראית על כך, כי זה לטובת כל הצדדים ולא רק לטובת הדיירים עצמם. ההשערה שלי היא שכל הדיירים יקבלו את הדירות. לגבי השאלה מי מהם יצטרכו להוסיף כספים, זה כבר תלוי במערכת היחסים שבין הדייר - לבנק - לבית-המשפט".

מה לדעתך יעשו עם יונה עכשיו שהוא נתפס?

"אני לא בית משפט ולא משטרה. אני לא מתעסק עם דברים שאני לא צריך להתעסק בהם".

התרחבות פנימית ורכישות

פרשת חפציבה פגעה כאמור קשה מאוד באלקטרה שנאלצה להפריש 119 מיליון שקל ברבעון השני, כך שלא ניתן לבחון את עסקיה על רקע הפרשייה הבעייתית הזאת. "מוקדם להגיד כמה נקבל בחזרה, ולכן בחרנו להפריש את מה שיכולנו. החשיפה כולה מסתכמת ב-170 מיליון שקל וזה יבוא לידי ביטוי ברבעונים הבאים", אמר דויטשר. יחד עם זאת ניתן לראות, שמחזור ההכנסות צמח ב-34% ל-760.8 מיליון שקל.

דויטשר טוען שאת הגידול יש לשייך הן להתרחבות פנימית והן לרכישות שנעשו במהלך השנה, כדוגמת OTS בניגריה והתרחבותה של אנרקו שאוחדה לתוך פעילותה של אלקטרה החל מהרבעון השני של 2006, וכמובן התעצמותה של החברה הבת אלקטרה נדל"ן. בסיכומו של דבר הצליחה אלקטרה לסיים את הרבעון ברווח סמלי של 1.4 מיליון שקל, מה שמעיד לדברי דויטשר על חוסנה של הקבוצה.

ובכל זאת, נדגיש כי את השורה החיובית ניתן לייחס לעליית שווי נכסיה של החברה הבת אלקטרה נדל"ן בהיקף של 102 מיליון שקל, כך שבנטרול שורה זו הפעילות הרבעונית הפסדית. נזכיר, כי בקבוצת אלקו שוקלים כיום לבצע שינוי ארגוני שתכליתו לבדל את הפעילויות השונות, כך שבסופו של יום תהפוך אלקטרה מחברה אם לחברה אחות של אלקטרה נדל"ן. לדברי דויטשר לא נראה את השלמת ההליך בקרוב.

"הצהרנו שאנחנו בוחנים פיצול, אבל זה לא יקרה בטווח הנראה לעין. הדעות חלוקות, ואם ניתלה באילנות גבוהים כמו אפריקה ישראל בארץ או GE בחו"ל, הרי שהן בחרו לא לפצל את הפעילויות שלהן, ולכן אנחנו עדיין מתחבטים בשאלה. ישנם נושאים טכניים ומיסויים שטרם נפתרו", הוסיף דויטשר.

"למרות ההפרשה, ההון העצמי גדל וצבר ההזמנות שלנו מסתכם ב-2.6 מיליארד שקל, כשרובו מיועד לביצוע עוד במהלך 2007. במקביל הרחבנו את הפעילות בחו"ל - הפרויקט שלנו עם פאנגאיה בסנט פטרסבורג צפוי להיות מהותי לחברה, ואנחנו נמשיך להתרכז ביזמות במזרח אירופה כשחלקה של ישראל יישאר קטן", סיכם.