סואץ וגז דה פראנס מתמזגות ויוצרות את קבוצת האנרגיה מהגדולות בעולם

במקור, ממשלת צרפת הקודמת הכריזה על העסקה כבר בפברואר 2006, כדי למנוע ניסיון השתלטות על סואץ מצד חברת האנרגיה האיטלקית Enel. כעת המיזוג ייצור את קבוצת הגז הרביעית בגודלה בעולם, אחרי גזפרום הרוסית, EDF - חברת החשמל והגז הצרפתית, ו-Eon הגרמנית.

אך גם לפני שסואץ וגז דה פראנס עמדו להכריז על העסקה, כמה דירקטורים בסואץ הביעו אמש חששות כבדים בנוגע למבנה העסקה, שגובש במגעים אינטנסיביים בין הממשלה ובין בעלי המניות הפרטיים הגדולים ביותר של סואץ. על פי התנאים שסוכמו, סואץ תפצל 65% מחטיבת המים והטיפול בפסולת שלה, כדי שחטיבת האנרגיה שלה תוכל להתמזג עם גז דה פראנס (GdF) בעסקת המרת מניות ביחס של בערך 1:1. ממשלת צרפת תישאר הבעלים של כ-35% מתאגיד האנרגיה החדש, שישלוט בשוק הגז הצרפתי ויוביל בשוק הגז הטבעי הנוזלי הצומח במהירות בעולם. התאגיד החדש ייקרא GdF-Suez ויחזיק ב-35% מחטיבת המים והפסולת.

בעלי המניות הגדולים ביותר של סואץ הסכימו באופן בלתי רשמי להמשיך להחזיק במניות התאגיד בשלוש השנים הבאות, צעד שמוציא למעשה מן השוק 48% ממניות התאגיד.

למרות ששתי מועצות המנהלים אישרו את העסקה, כמה מבעלי המניות הלא צרפתים של סואץ הביעו חששות מן המעורבות הישירה והלא ישירה של הממשלה בעסקיו של התאגיד החדש. מבחינה פוליטית, המיזוג הוא ניצחון לשאיפותיו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, ולשאיפותיה של צרפת בתחום האנרגיה. סרקוזי התנה את אישורו למיזוג בפיצול של 65% מחטיבת המים והפסולת - צעד לו התנגד בתוקף בשבועות האחרונים יו"ר סואץ, ז'ראר מסטראלה. הפיצול הזה מבטל את הצורך לחלק דיבידנד מיוחד לבעלי מניות סואץ, דיבידנד שעורר התנגדות פוליטית. חלוקת הדיבידנד מתבצעת כדי להתגבר על פערי השווי של שתי החברות, שהיו אמורות להתמזג על בסיס של שוויון גודל.

המבוי הסתום בדיונים נפרץ כאשר סרקוזי קיים שיחות ישירות עם שלושה מהדירקטורים ובעלי המניות הגדולים של סואץ - המיליארדר הבלגי אלבר פרר, יו"ר קבוצת תחנות הכוח הגרעיניות ארווה, אן לוברז'ון, ויו"ר בנק קרדי אגריקול, רנה קארון.

במבט אסטרטגי, המיזוג ישאיר בצרפת שתיים מחמש חברות הגז והחשמל המובילות בעולם, ויחבר את GdF עם אלקטרבל הבלגית, חברת תחנות כוח גרעיניות שהיא נכס נחשק במגזר האנרגיה האירופי. אלקטרבל, שמוחזקת על ידי סואץ, היתה הנכס ש-Enel האיטלקית רצתה כאשר היא שקלה להציע להשתלט על סואץ בתחילת 2006.

ה"איום" האיטלקי הוא שגרם לממשלת צרפת הקודמת להשיק את מדיניות ה"פטריוטיות הכלכלית" שלה, ולהסכים לתוכנית מיזוג סואץ וגז דה פראנס, שהיתה שנויה במחלוקת, כדי שסואץ לא תיפול בידיים איטלקיות.