הערכות: כתב אישום נגד הירשזון בתוך מספר שבועות בפרשת המעילה בהסתדרות הלאומית

בעקבות המלצת המשטרה אמש (א') להעמיד את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לדין בגין המעילה בכספי הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), גורמים משפטיים מעריכים כי הסבירות שיוגש נגדו כתב אישום היא גבוהה. זאת, משום שלא מדובר בתיק מסובך או בתיק שהמחלוקות בו הן משפטיות. מעבר לכך, החקירה לוותה לכל אורכה ע"י פרקליטת מחוז ת"א, רות דוד, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה, ערן שנדר, מקבלים עדכונים שוטפים.

מסיבה זו, גם לא צפויים להיות עיכובים בתיק וההחלטה הסופית של פרקליטת המחוז האם להעמיד לדין את הירשזון, ואם כן באילו עבירות, צפויה להתקבל בתוך מספר שבועות. השימוע צפוי להיערך רק לאחר שתגובש טיוטת כתב האישום. במשרד המשפטים עדיין לא יודעים לומר מי יערוך את השימוע.

כאמור, חקירת הפרשה הסתיימה השבוע ואמש העביר צוות החקירה המיוחד, בראשות תנ"צ יואב סגלוביץ', את סיכום החקירה לפרקליטות המחוז ולפרקליט המדינה.

מממצאי החקירה המשותפת למשטרה ולרשות המסים עולה, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להעמיד לדין את הירשזון בגין עבירות של הפרת אמונים, מירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, הלבנת הון ועבירות נוספות. את העבירות ביצע הירשזון לכאורה בעת שכיהן כיו"ר הע"ל ואף לאחר סיום כהונתו.

9 עדויות

הירשזון שימש יו"ר הע"ל במשך כ-10 שנים, עד שמונה לשר התיירות. ככל הידוע, בידי המשטרה לפחות 9 עדויות של אנשים שונים, חלקם אינם בעלי אינטרס אישי, הקושרים את הירשזון למעילה. היקף הגניבה מכספי הע"ל נאמד בכ-15 מיליון שקל.

הירשזון נחקר בפרשה חמש פעמים אולם לא הצליח לספק לחוקרים הסבר מניח את הדעת באשר להעברות כספים תדירות וגדולות בחשבונות הבנק שלו, וכן בקשר לאירועים נוספים. בעקבות הפרשה הוא נאלץ להתפטר מתפקיד שר האוצר.

בחקירותיו הודה הירשזון בעבירות המס וטען שלא ידע שיש צורך לדווח על העברות והפקדות הכספים. עם זאת, הוא הכחיש את הטענות שמעל וגנב כספים מהעמותות המסונפות להע"ל.

בין היתר, הירשזון חשוד שהשתמש בכספי המעילה לתשלום חובות שצבר בנו עופר, למימון הקמפיין הפוליטי שלו בפריימריס בליכוד וכן לכיסוי חובות הימורים של דוד כהן, בכיר בעמותת ניל"י. נגד הירשזון ישנן עדויות של שליחים, שלטענתם נהגו להגיע לביתו ולמסור לו ולעובדת הפיליפינית, אותה העסיק, מעטפות ובהן כסף מזומן.

המעילה נחשפה לפני יותר משלוש שנים, לאחר שעובדיה כהן, אז יו"ר העמותה ויו"ר אגף הכספים בהסתדרות העובדים, דרש בישיבה של ועדת הכספים תוספת תקציב של 2.5 מיליון שקל עבור העמותה. מנכ"ל ההסתדרות אז, יצחק רוסו, סירב לדרישה ויזם בדיקה מקיפה של תקציבי העמותה. במהלך הבדיקה התגלו לכאורה אי-סדרים באופן ניהול הכספים בניל"י, המפעילה מעונות יום מטעם הע"ל ברחבי הארץ.

בשלהי 2003 התוודה עובדיה כהן בפני הירשזון על אחריותו למעילה, שבוצעה לדבריו כדי לסייע לאחיו דוד שהסתבך בחובות בשוק האפור. תחילה יוחסו להירשזון רק ידיעה על המעילה ואי-דיווח עליה, אולם בהמשך חלק מהחשודים האחרים, ובהם ציון ודוד כהן, הפנו אצבע מאשימה כלפיו וטענו שכספי המעילה לא הועברו רק לכיסוי חובות ההימורים של דוד אלא גם לבכירי הארגון.

הירשזון נחקר חמש פעמים, ושב וטען: "איני יודע דבר על המעילה". לאורך כ-200 שאלות שהפנו אליו החוקרים, הוא חזר על תשובה חד-משמעית: "איני יודע במה מדובר, אני שומע על כך לראשונה. לא הייתי מעורב בהע"ל בטיפול בענייני כספים".