בצמרת העולמית

בבר-אילן לא ישנים בלילות מחשש שהוא "יתעשת" ויגיד כן לאוניברסיטת ייל, שמחזרת אחריו כבר זמן. חשיפה ראשונה של פרופ' גדעון פרחומובסקי, החוקר הצעיר הבולט ביותר בתחום המשפט

" מסלול: פרופ' גדעון פרחומובסקי הוא, ללא ספק, החוקר הבולט ביותר בתחום המשפט מבין אלה שטרם הגיעו לגיל 40. למרות שעיקר פרסומיו נעשו בחו"ל ורק בשנתיים האחרונות הוא בארץ, שמו כבר הולך לפניו וכמעט כל משתתפי המשאל נקבו בשמו. "מבריק", "מטאור", "פורץ דרך" ו"גאון" הם רק חלק מהסופרלטיבים שהוא מקבל מהקולגות, שטוענים פה-אחד: הוא ברמה אחת מעל כולם.

דיקאנית הפקולטה בבר-אילן, פרופ' יפה זילברשץ, האחראית המרכזית להבאתו לפקולטה, אינה ישנה בלילות מחשש ש"יתעשת" ויגיד כן לאוניברסיטת ייל, המחזרת אחריו מזה זמן. "סדר היום שלו מחויב למחקר", היא אומרת. "הוא מצליח בכל מאמר לחדש חשיבה מאוד מיוחדת שלא היתה קודם באותו נושא, ולכן עשרות מאמריו מתפרסמים כולם בכתבי עת מובילים בעולם, ברמות הגבוהות ביותר". מעבר לכך, "הוא משדרג את כל הפקולטה. הוא מגנט שהכל נמשך אליו. הוא מאתגר את האחרים לשאוף להכי גבוה".

"הוא יותר טוב מכולם", מעיד מרצה בכיר. "הצלחתו בפריצה לשוק הבינלאומי היא יותר משל כל הישראלים האחרים". פרופ' זוהר גושן, שכתב איתו מאמר שנבחר כאחד מעשרת המאמרים הטובים ב-2006, אומר שפרחומובסקי הוא "מרצה בחסד עליון ובעל יכולת כתיבה פשוט מדהימה. יש לו רעיונות מאוד יצירתיים ומבריקים והספק הפרסומים שלו מדהים. הוא מוערך בקהילה, ייל מתעניינת בו כל הזמן. בתחום שלו הוא בצמרת העולמית".

ראש לשכת עוה"ד היוצא, ד"ר שלמה כהן, המתמחה בקניין רוחני, אומר כי פרחומובסקי "הפגין הבנה עמוקה ומקורית של תחום הקניין הרוחני, לא רק בניתוח המשפטי אלא גם בזיקה לתחום התרבותי, הפוליטי, הכלכלי והטכנולוגי. הפרסומים שלו מרשימים בניתוחים הכלכליים שלהם ובהשפעות של דיני הקניין הרוחני על הכלכלה, גם ברמת מיקרו וגם ברמת מאקרו".

פרחומובסקי החל את דרכו בתואר ראשון באוניברסיטה העברית (93'), כשבמקביל עסק בפעילות התנדבותית לא מעטה. הוא התמחה אצל עו"ד נעמי וייל ואחר כך אצל השופט אליהו מצא בעליון. "הוא היה בחור מבריק מהרגע הראשון", משחזר מצא. "כל המתמחים בעליון טובים, אבל הוא בהחלט היה מהפיגורות היותר בולטות". כבר אז, מסתבר, פרחומובסקי גילה יכולות מחקר. "הוא ידע לחקור סוגיות משפטיות לעומק", אומר מצא. "קיבלתי ממנו כמה חוות דעת שהיו בהחלט עבודות מחקר מאוד יסודיות". גם פרחומובסקי מפרגן. "הוא שופט מדהים, אני חב לו חוב אינטלקטואלי אדיר".

את "היסודיות והרצינות במחקר" קיבל פרחומובסקי מפרופ' יהושע ויסמן, "האב המייסד של תחום הקניין בישראל", כששימש עוזר מחקר שלו. אחרי תואר שני באוניברסיטת ברקלי (95'), נדרשו לו 3 שנים לדוקטורט בייל (בגיל 29), בהנחיית פרופ' איאן איירס, לא לפני שקיבל את מלגת פולברייט (תוכנית חילופי האקדמאים היוקרתית ביותר של ממשלת ארה"ב). בגיל 31 קיבל פרופסורה מאוניברסיטת פנסילבניה ואחרי 4 שנים הפך לפרופ' מן המניין שם. במשך שני סמסטרים שימש מרצה מן החוץ בייל, ובמשך ארבע שנים הרצה באוניברסיטת פורדהם.

כמו רבים מהמרצים הצעירים, גם תרומתו המחקרית נוגעת בעיקר לשילוב הכלכלה והמשפט. "הוא פרץ דרך במאמרים שאת חלקם כתב לבד ואת חלקם עם ד"ר אבי בל", אומר פרופ' שפירא. "קו החשיבה שלו של ניתוח מיקרו כלכלי מדוקדק, שעושה הפשטה מושגית יפה של מושגים שהשתמשנו בהם, שמאחד בין כללי אחריות לכללי קניין ומסביר למה ראוי לדון בדיני הענקות בסימטריה לדיני הפקעות שלטוניות, זכה להתייחסויות רבות".

במאמר פורץ דרך אחר שזכה לתהודה רבה, הראה פרחומובסקי באמצעות ניתוח כלכלי שכאשר שתי חברות מתחרות על רישום פטנט, יש תמריץ לחברה שעומדת להפסיד לחשוף בחינם את המידע שבבסיס הפטנט, כדי לצמצם את ערך הפטנט של החברה שתזכה בו.

" על תחום ההתמחות: "קניין רוחני הוא תחום דינמי שמתפתח כל הזמן. אמנם לעיתים קרובות מתייחסים אליו כאל מכלול אחד, אבל יש בו מספר תתי-תחומים, כמו זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר וסודות מסחריים, שהופכים אותו למגוון ומרתק. גם דיני האינטרנט הם תחום מלהיב. כל הזמן צריך להתעדכן ולחשוב על בעיות חדשות. בכלל, הממשק עם הטכנולוגיה הוא מאוד מעניין ומאתגר בעיניי. הנכסים הרוחניים הולכים ועולים בחשיבותם בעולם ובארץ, אנחנו הופכים למדינה שמייצאת ידע וזה בעצם הקניין הרוחני".

הקניין הרוחני, הוא אומר, חשוב במיוחד בישראל, שיש בה תעשיות עתירות ידע. הוא תחום מתפתח עדיין. למרות החקיקה המיושנת, בתי המשפט מתמודדים עם האתגר בצורה מעוררת כבוד".

העוסקים בקניין רוחני בישראל אולי לא ממש מכירים אותו, כי רוב כתיבתו נעשתה בחו"ל והתייחסה לדין האמריקאי. פרחומובסקי צנוע מכדי לומר שאין לו שיח אינטלקטואלי אמיתי בתחום הזה בישראל, אך ניתן להבין זאת מדבריו. "השוק האמריקאי תחרותי יותר. כשאתה כותב שם אתה בעצם מחליף דעות עם בכירי האנשים בתחום שלך בעולם. בישראל האנשים מצוינים, אבל השוק קטן ופחות תחרותי".

במשך 7 שבועות בסמסטר הקודם הוא "גר" במטוס. הוא לימד בבר-אילן ביום א', בפנסילבניה בימים שני-רביעי וביום שישי שוב בבר-אילן. רק שיעור אחד הוא פספס, בגלל השביתה בנתב"ג. "טסתי מכיתה לכיתה, משיעור לשיעור. אני לא בטוח, אבל נדמה לי שזה שווה את זה. זה החיבור לאקדמיה האמריקאית, למחקר ברמה הכי גבוהה שיש".

" דמות מעצבת: "היו רבים, אך מעל כולם עומד פרופ' איאן איירס מייל, שהנחה אותי בדוקטורט. איירס, בעל דוקטורט בכלכלה ותואר במשפטים, הוא בעיניי אחד האנשים הכי מבריקים ויצירתיים בעולם המשפט. ממנו למדתי איך לגשת למאמר, איך לחשוב על רעיונות ואיך לפתח אותם. היה לי מזל גדול שזכיתי במנחה כזה. באותו זמן לא היה בייל מרצה מובהק בקניין רוחני, שזה התחום שרציתי להתמחות בו. איירס פרש עליי את חסותו".

" מה צופן העתיד: "כרגע אין לי שאיפות לגעת בפרקטיקה, ולא בגלל שאני מפחית מערכה. הכי חשוב לי להיות עם המשפחה. המשפחה והמחקר מעניקים לי חיים מאוד מלאים ומעניינים ואני מרגיש בר מזל".

ובכלל, המזל הוא מוטיב מרכזי אצל פרחומובסקי. "אלמנט המזל היה מאוד חשוב בקריירה שלי, הוא תרם הרבה. כפסע היה בין הצלחה לכישלון, מספיק שהייתי מגיע למנחה אחר או בהחלטה אם לפרסם מאמר כזה או אחר. המזל מכתיב הרבה". ויש לו גם הוכחה, כמעט מדעית. אחד מפרסומים שעוררו תהודה רבה הקדים רק בחודשים ספורים פרסום של חוקר אחר משיקאגו, שעבד אף הוא על אותו נושא. "אם הוא היה מקדים אותי בפרסום מי יודע איפה הייתי היום". הוא גם רואה את אשתו, שהיה לה מנחה פחות מוצלח בדוקטורט, בלשון המעטה, והביא אותה לנטוש את האקדמיה לטובת הפרקטיקה.

פרופ' גדעון פרחומובסקי

גיל: 38

תחומי מחקר: קניין, קניין רוחני, זכויות יוצרים ודיני אינטרנט, דיני חוזים

מוסד אקדמי: אוניברסיטת בר-אילן

דרגה: פרופ' מן המניין