"חברי הכנסת מחוקקים חוקים - אך לא דואגים לסעיף תקציבי שיאפשר את אכיפתם"

כך אומרים גורמים במשרד להגנת הסביבה; אדם טבע ודין בתגובה: הם יכולים לעשות הרבה יותר גם בתקציב הנוכחי

הכנסת שפותחת היום (ב') את מושב החורף, מתכננת לחוקק לא מעט חוקים סביבתיים אך ארגוני הירוקים רחוקים מלהיות מרוצים. "חברי הכנסת מחוקקים חוקים אך לא דואגים לסעיף תקציבי שיאפשר לאכוף אותם", כך טוענים גורמים במשרד להגנת הסביבה. משמעות הדבר היא שאמנם ספר החוקים הולך ומתמלא בחוקים מחמירים, אך מאחר והם אינם נאכפים, איש אינו מתייחס אליהם. "חברי הכנסת מאמינים בשיטת חקקת-פתרת, שהיא מוטעית, שכן אין שום משמעות לחוק ללא אכיפה", אומרים הגורמים.

טענה נוספת היא, שכדי שהצעת החוק אכן תתקבל, טורחים חברי הכנסת לציין שאין לו סעיף תקציבי, מתוך מטרה למנוע בכך את התנגדות משרד האוצר. התוצאה, החוק עובר ללא התנגדות, אך ללא הסעיף התקציבי אין לו שום משמעות. "תקציב המשרד להגנת הסביבה הוא פחות מפרומיל מתקציב המדינה, זאת בשעה שבמדינות מפותחות הוא מהווה בין 2%-5% מתקציב המדינה. בסיירת הירוקה עובדים 30 פקחים בלבד. בדרך זו לא ניתן לאכוף חוקים".

כך למשל, החוק האוסר נהיגת כלי רכב במרחק של 100 מטר מקו המים נחקק ב-1997. לכאורה, חוק הגיוני, שתפקידו לשמור על בטיחות המתרחצים, אך גם על החי והצומח על שפת הים. בפועל החוק אינו נאכף. ב-2001 הגישו אזרחים עתירה פרטית לבג"ץ בדרישה ליישם את החוק. ב-2002 הוכשרו פקחים עירוניים, שהורשו להטיל קנסות בסכום של 1,000-500 שקל, אך למרות זאת החוק נותר חסר שיניים.

אך לא רק זאת. מסתבר, שהחוק אינו נותן מענה לשורה של צרכים, בין השאר הוא אינו נותן פתרון למי שרוצה להוריד לחוף אופנוע ים, קייאק כבד או כל כלי שייט כבד. החוק בעצם גורם לכך שהציבור אינו יכול לעמוד בו ומנגד גם המשטרה, הרשויות והמשרד להגנת הסביבה אינם אוכפים אותו.

חוק המים הוא דוגמא נוספת. מדובר בחוק המטיל איסורים רבים, אך מנגד אין מי שיאכוף אותו. התוצאה היא שרשויות, מפעלים, מחנות צבא מזרימים לא אחת שפכים לנחלים. גם חוק רישוי עסקים מטיל מטלות כבדות, כשמיעוט המפקחים גורם לביצוע חלקי של החוק ולאכיפה בתדירות נמוכה הרבה יותר ממה שהחוק קובע. "החוק מצוין", אומרים במשרד, "יש בו שלביות המאפשרת למפעלים להשתפר עם הזמן. העדר כוח אדם גורם לכך שהחוק אינו נאכף על כל פרטיו ובכך בעצם הוא מאבד מערכו".

חברי הכנסת מקדמים בימים אלה חוק קרקעות מזוהמות וחוק אוויר נקי ושוב אינם דואגים לכך שלמשרד להגנת הסביבה יהיו מספיק מפקחים שיאכפו את החוק. השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, אמר באחד הדיונים, שהוא לא יתמוך בחוק אוויר נקי עד שהכנסת לא תבטיח את הסעיף התקציבי שיאפשר את יישומו. במשרד אומרים, שכדי ליישם את החוק צריך לגייס עובדים שיבדקו את תוצאות הפליטות. ללא תקציב מתאים זה לא יקרה.

את טענותיהם מפנים הגורמים לא רק לחברי הכנסת המקדמים חוקים מבלי לחזק את הגוף העיקרי שצריך לאכוף אותם ולממשלה שאינה מתקצבת את המשרד, אלא גם לארגוני הסביבה, שלטענתם אינם תומכים מספיק במשרד.

לדברי ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, "ארגונים ירוקים בכל העולם מחשקים ממשלות וגורמים להן לפעול. אני בטוח שחלק מפעולות האי.פי.איי האמריקאי, נובעות מדחיפה של ארגוני סביבה. בארץ הארגונים אינם מספקים רוח גבית מספיקה. הייתי מצפה שלפני אישור תקציב 2008 הם יעשו מהומת אלוהים כדי להגדיל את כוחו של המשרד, אך לא הם ולא חברי הכנסת עשו משהו לטובת העניין".

לדברי מנכ"ל אדם טבע ודין, ציפי איסר איציק, אמנם ביחס למדינות מפותחות אחרות תקציב המשרד להגנת הסביבה זעום. בעוד שבמדינה כמו צרפת אחד האנשים החזקים בממשלה הוא השר לאיכות הסביבה, אצלנו המשרד ממשיך להיות קטן וזניח. יחד עם זאת אמרה איציק כי "אין ספק שהמשרד להגנת הסביבה יכול לעשות הרבה יותר עם תקציבו. כהוכחה לכך היא העובדה שבכל שנה המשרד מנצל רק 60% מהתקציב". עוד אומרת איציק, שחוקים סביבתיים הם חשובים מאוד ואין סיבה למנוע אותם על רקע העובדה שהמשרד אינו מתוקצב כראוי. "אין ספק שהמשרד להגנת הסביבה יכול לעשות הרבה יותר עם התקציב שלו ולתעל את משאביו בצורה נחרצת גם מול ארגונים גדולים".

ח"כ דב חנין אצר בתגובה כי "החוקים יוצרים מנגנונים שיוכלו לממן את האכיפה, שכן באמצעות החוקים ניתן לגבות כסף מהעבריינים. כסף זה עובר לאכיפה סביבתית. דוגמא מצוינת לכך היא חוק סמכויות פקחים".