"סימפטיה לעם היהודי"

וייטנאם מזכירה לי במעט את ישראל של לפני 30 שנה, עם מפלגת פועלים שלטת ושלטון ריכוזי, מדינה שלאט לאט נפרדת מריכוזיותה ויוצרת הזדמנויות למשקיעים" כך אומר ירון רוקמן, מבעלי השליטה בקבוצת רשי. הקבוצה פועלת כחלק מקבוצת עילם שבשליטת עוזי עילם ומנוהלת בוייטנאם על ידי מיכל יעקב.

רוקמן ויעקב מסבירים ל"גלובס" על בחירתם האקזוטית של השותפים ועל הסימפטיה שרוכש לנו העם הוייטנאמי. "יש להם רצון להקים מעצמה מקומית. היהודים נחשבים בעיניהם כעם מאוד חכם, הם מכירים טוב מאוד את ההיסטוריה שלנו ואף הביעו בקיאות במלחמת ששת הימים שעברנו. יש להם איזו סימפטיה לעם היהודי, מאחר שגם אנו עברנו שלטון של עמים אחרים כמותם. הם סבלו ממלחמות קשות ומשלטונות זרים וכעת הם עצמאיים", אומרים השניים.

כאמור, ההיסטוריה של וייטנאם משולבת במאורעות קשים, והבולט ביניהם הוא מלחמת וייטנאם שהשאירה צלקות רבות. יחד עם זאת הם מספרים כי המקומיים לא לוקחים איתם לעבודה את ההיסטוריה הבעייתית. "למרות העבר הבעייתי מול האמריקנים אין להם כל גישה מנדה למשקיעים מארה"ב והם מתייחסים אליהם כמו אל כל אחד שבא לעשות מולם ביזנס - שווה כשווה. חשוב להם מאוד לשקם את כל מה שנהרס במלחמה. ראש הממשלה החדש הוא עם הפנים לכיוון הגלובליזציה ומבין את כללי המשחק. לנו, בתור ישראלים, הם אולי מתייחסים אחרת מאחר שאנו טובים יותר ביצירת קשרים ונחשבים בעיניהם לפחות מתנשאים מאשר הבריטים והאמריקנים למשל".

השניים ממשיכים לספר על היתרונות שלנו בתור עם מנוסה בשווקים לא פשוטים. "כפי שקרה במזרח אירופה לפני עשר שנים, במהלך השנה וחצי האחרונות הממשלה מתחילה לשחרר מעט אחיזה וזה יוצר הזדמנויות יוצאות דופן למשקיעים, במיוחד כמו הישראלים, שיודעים איך להתנהל מול תנאים בירוקרטיים ורגולטוריים לא פשוטים".

לדעתם, החריצות יוצאת הדופן של העם הוייטנאמי בתוספת החינוך המוקפד לו זוכה הדור הצעיר וההתמקדות בפתרון בעיית התשתיות מובילות את וייטנאם לדרך הנכונה. אך עדיין, למרות כל הסופרלטיבים, יש ממה להיזהר. "המשקיע המקומי הוא מאוד מתוחכם ונבון. למרות שהוא נחשב למאוד אמין ולכזה שעומד מאחורי הסכמים והתחייבויות, הוא לא יחשוב פעמיים וינצל תמימות או הססנות של משקיע זר".

במקביל מספרים בקבוצה על שני חסמי כניסה נוספים. "התהליכים הבירוקרטיים מאוד משמעותיים ואם אתה לא מכיר את השותף המתאים הם עלולים לקחת מספר שנים - זה חלק מהסיכון הגבוה בלעבוד בשוק מתפתח. כמו כן, רמת השקיפות עדיין טעונה שיפור, למרות שבהשוואה לסין והודו היא מתקדמת יותר".

עד כה הודיעה הקבוצה על כניסה להקמת פרויקט מגורים של שני בניינים בהשקעה כוללת (הון עצמי) של 5 מיליון דולר. היקף הון שכזה לא היה מקנה לעילם כרטיס כניסה לשוק הענק של הודו וסין וכאן בדיוק, לדעת אנשי הקבוצה, בא לידי ביטוי יתרונה הגדול של וייטנאם מול שכנותיה המפלצתיות הודו וסין. "פה אנו יכולים לתת ביטוי לחלוציות שלנו, כי אין חסם כניסה של ממון שמעכב את הישראלים בפעילות. לא צריך הון התחלתי מאוד גבוה, היום עם 10-15 מיליון דולר ניתן להיכנס למספר פרויקטים".

רוקמן ויעקב טוענים כי שוק הנדל"ן המקומי מתאים בעיקר למשקיע לטווח ארוך אך עדיין גם משקיע חסר סבלנות יוכל לקצור פירות. "הישראלים יודעים איך לפעול מול משטר קומוניסטי או מול משטר קומוניסטי לשעבר. מאחר שהשוק בוייטנאם בתולי וחסר תשתיות בולטות, הוא מתאים יותר למי שיש לו אורך רוח, ויכול לחכות על מנת לקצור את הפירות האמיתיים שיופיעו במלואם עוד מספר שנים. יחד עם זאת, הביקוש היום הוא כה גדול שכבר היום כשאתה קונה קרקע אתה מוכר הכול בפרה-סייל עוד בטרם התחלת הבנייה, כך שניתן גם להרוויח מפרויקטים בודדים כבר בטווח הקצר".

uri-s@globes.co.il