קק"ל תהפוך למינהל?

מדובר בשותפות לא שגרתית: נציגי הימין רוצים לגרום לכך שקק"ל לא תוכל להחכיר אדמות למי שאינם יהודים, שאלה התלויה ועומדת בבג"ץ בעקבות עתירת עמותת עדאללה. מאידך, האינטרס של החקלאים הוא להוציא את הקרקעות החקלאיות מידי המדינה לקק"ל, שהיא בפועל ארגון פרטי שלא חלים עליו כללים של מינהל מקרקעי ישראל. לנגד עינם פסק דין של בג"ץ הקרקעות, שמונע מהחקלאים לקבל חלק מתקבולי הפשרת הקרקע החקלאית.

סיבה נוספת לרצון להתנתק מהמינהל היא, שנציגי קק"ל החקלאים במועצת מקרקעי ישראל אינם מורשים להשתתף בדיונים על קרקע חקלאית, בשל חשש לניגוד עניינים. אם הקק"ל תפרוש מהמינהל ותקים ארגון משלה, החקלאים יוכלו להשפיע על החלטות אלה ולא יהיו מנועים מלהשתתף בדיונים.

בבעלות קק"ל 2.5 מיליון דונם (12% משטח המדינה), רובן במרכז הארץ ובצפונה. כמיליון דונם נקנו על-ידי תורמי הקק"ל לפני קום המדינה. יתרת הקרקע, שברובה שייכת לערבים נפקדים, הועברה לקרן לאחר הקמת המדינה במסגרת הסכם. אך לא רק זאת: 60% מהמושבים והקיבוצים בנויים על אדמות קק"ל. משמעות הדבר, שאם הקק"ל פורשת, חלק ניכר מאדמות מרכז הארץ, מבונות ברובן, מוצאות משליטת המינהל.

בשנים האחרונות גוברים קולות ההיפרדות, מתוך רצון להשיג עצמאות בטיפול בקרקע. לאחרונה, על רקע הדיונים בבג"ץ עדאללה, החליטה הנהלת קק"ל להקים ועדה שתדון בשאלה. בהנהלת קק"ל מביעים חשש שבמקום להמשיך בהסדר הקיים, לפיו המדינה מחכירה את קרקעות קק"ל לכל דורש תמורת קרקע חלופית, הוועדה תקבל החלטה להתנתק, שתגרום למהומה בכל הנושא הקרקעי בארץ.

יצוין, שגם אם תחליט הנהלת הקק"ל על התנתקות מהמינהל, הדבר מחייב שינוי חקיקה בכנסת, שכן המינהל הוקם כחלק מחוק. לפי שעה אין לדעת מה תחליט הכנסת בנושא זה, אך כלל לא בטוח שלמתנגדים למהלך צפוי רוב.

מה שברור הוא, שלא מעט גורמים בהנהלת הקק"ל מעדיפים שלא לבצע התנתקות ולהמשיך בהסדרים הקיימים. הסיבה לכך היא חשש מפני התמודדות עם נושא הקרקעות בארץ. באם הנהלת קק"ל תחליט על היפרדות, היא תאלץ להקים מנגנון לטיפול בקרקע, שיעלה לה כסף רב. לא רק זאת, היא תחדל לקבל את התקבולים מהמינהל, שהסתכמו רק השנה בכ-530 מיליון שקל. עובדה זו תמנע ממנה את המשך הטיפול ביערות, שהם כיום המכנה המשותף המרכזי סביבו מתרכזים אנשי הקק"ל.

באם הארגון יהפוך להיות מינהל מקרקעי ישראל ב', תיעצר שארית התרומות שהארגון עדין מצליח לאסוף בחו"ל. לפי שעה גם טרם ידוע מה תהיה עמדת נציגי קק"ל בחו"ל, שבוודאי לא ישמחו לראות איך הארגון הירוק הופך לבנק קרקעות שנוי במחלוקת.

לדברי מנהל האגודה לצדק חלוקתי ומרצה באוניברסיטת חיפה, ד"ר סנדי קדר, ממגישי בג"ץ הקרקעות, ההחלטה להיפרד עלולה ליצור מצב מדאיג לפיו הקק"ל לא תהיה נתונה לביקורת היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה ועוד. מצב כזה הוא קרקע פורייה לשחיתות, שכן מנגנון שלא ברור מי בחר אותו ואת מי הוא מייצג, ישלוט על רוב הקרקעות החשובות במדינה, בחלקן הגדול במרכז הארץ ובגליל. גוף כזה גם עלול להעביר קרקעות בשווי של מיליארדים למקורבים, כשלא ברור איזה אינטרס עומד מאחוריהם.

קדר מדגיש, שהקק"ל היא גוף ציבורי, המטפל בין השאר ביערות, ולכן לא ניתן להעלות על הדעת שתפעל ללא פיקוח ציבורי. עוד אומר קדר, שגם אם קק"ל תחליט להיפרד ניתן יהיה לדרוש ממנה באמצעות בימ"ש לפעול בהתאם לחובת נאמנותה למדינה, אך אין ספק שמדובר בתביעה בעייתית. "הגיע הזמן", אומר קדר, "שכמו שפירקו את הפלמ"ח והטמיעו המחתרות בצה"ל, גם קק"ל תתאזרח, תוטמע במדינה ותהפוך לחלק ממנגנון מקרקעי ישראל".

יו"ר עמותת אדמתי, בארי הולצמן, המייצג שורה ארוכה של קיבוצים ומושבים ותיקים, אומר שהוא תומך בהיפרדות, שכן החוזה בין המדינה לקק"ל "אומלל" ושחק זכויות החקלאים. לדבריו, הוא אינו חושש מכך שגוף בלתי ברור ינהל חלק גדול מקרקעות המדינה. "יותר גרוע לא יכול להיות", אומר הולצמן.

משרד המשפטים מסר בתגובה, שהוא אינו נוהג להתייחס לעניינים התלויים ועומדים בבג"ץ, וכי ההתבטאויות המצוינות אינן מוכרות לו.

daliat@globes.co.il