הערכה: מאות טונות של נפט גולמי זרמו לקרקע

עלות הטיפול בקרקע המזוהמת באיזור טירת הכרמל נאמדת במיליוני דולרים; בכירים בענף: אין ספק שמדובר בנזק רב לקרקע ולמי התהום

"אנו רואים את התקלה בחומרה רבה. אם יתברר שהיתה רשלנות נפתח בחקירה". כך הודיע הבוקר (ג') המשרד להגנת הסביבה בעקבות דליפת צינור נפט של קצא"א אמש (ב') בטירת הכרמל. על פי הערכה, במהלך הדליפה זרמו לקרקע מאות טונות של נפט גולמי, שאת כמותו המדויקת לא ניתן לדעת לפי שעה.

עלות טיהור הקרקע טרם ידועה, מכיוון שאף אחד לא יודע כמה נפט זרם מהצינור. על פי הערכות, עלות הטיפול בקרקע המזוהמת נאמד ב-50 אלף דולר לכל 1,000 טון קרקע מזוהמת. בכירים בענף אמרו כי בהתחשב בזה שהצינור עובר בעומק של 1.5 מטר, אין ספק שמדובר בנזק רב לקרקע ולמי התהום שנמצאים בעומק של 4 מטר בלבד. המשרד להגנת הסביבה הורה לקצא"א לפנות את כל הקרקע שזוהמה, לבדוק את הצינור הפגוע ולערוך קידוחי עומק שמטרתם לוודא שהנפט לא זרם למי התהום.

יצוין, שבעקבות אירוע של פריצת צינור השפד"ן בחורף 2003 התפטרו מנהל האיגוד ויו"ר האיגוד, מיקי מזר, שאף הועמדה לדין. לטענת מומחים אירוע של דליפת דלקים הוא חמור פי כמה וגורר אחריו נזקים גדולים הרבה יותר.

קצצ"א היא חברה פרטית ממשלתית, שהיתה בעבר שותפות של המדינה ושל ממשלת איראן. יו"ר החברה הוא אלוף (מי"ל) אורן שחור. החברה הנתונה לפיקוח של משרד האוצר. ממשלת איראן מנהלת מאבק משפטי כנגד המדינה בדרישה לקבל את חלקה בחברה.

הידיעה על הדליפה התקבלה אמש, לאחר שהתברר שלחץ הזרימה בצינור ירד, ובעקבות תלונה של בעל מפעל בטירת הכרמל שממרתפו עלה ריח נפט. לאחר גילוי הדליפה סגרה הנהלת קצא"א את הזרימה בצינור וחידשה אותה רק היום. הנהלת קצא"א מסרה, שפריצת הדלק ארעה בצינור ששופץ לפני כחמש שנים. מאז נבדק הצינור פעמיים, אך התקלה לא התגלתה.

צינורות קצא"א הוטמנו בקרקע בראשית שנות ה-60'. על פי הערכה צינורות אלה מתחילים להתבלות. לכן לא יהיה מנוס מלבצע בדיקה כוללת שתעריך את מצבם.

עד לשנה שעברה קצא"א לא חויבה להוציא רישיונות עסק לכל אורך צינור הנפט. בפסק דין תקדימי הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה את החברה בעיסוק ללא רישיון וקיבל בכך את עמדת עיריית חיפה.

העירייה טענה, כי הצינור פועל ללא אישורים מטעם כל הגורמים הרלוונטיים ואילו קצא"א טענה, כי קיבלה רישיון עסק מרשות הרישוי באשקלון, שם פועלת החברה. בית המשפט קבע, כי "קיומן של דליפות מחייב פיקוח צמוד של הרשויות המקומיות שבתחומן עובר הצינור".

מקורות במשך האנרגיה אמרו בתגובה, כי הזרמת נפט ודלקים בצינור היא הדרך הבטיחותית ביותר. "אין אלטרנטיבה טובה יותר מאשר הזרמה בצינור. אם יסגרו את צינור הולכת הנפט לחיפה, המשמעות היא, תוספת של אלפי מכליות שינועו בכבישים", אמרו הגורמים שהוסיפו, כי "החששות מזיהום כתוצאה מדליפת הנפט מוגזמים. כל הכמות שדלפה באיזור טירת הכרמל, היא כמו שתי מכליות כביש ולא יותר".

לדברי מומחה לזיהומי קרקע ומים, ד"ר רפי מנדלבאום מאל.די.די טכנולוגיות, הנזק לטווח ארוך הוא התפזרות הנפט במי התהום ולכן יש לשאוב את המים והנפט מהר ככל האפשר לפני בוא הגשם העלול לפזר את המזהמים. עוד אומר מנדלבאום, שאם רמת הזיהום נמוכה ניתן יהיה להעביר את הקרקע לאתר הטמנה. באם הזיהום רב, יש להעביר את הקרקע המזוהמת לרמת חובב.

מנדלבאום מדגיש, שאין ספק שהצינורות בארץ אינם מוגנים בצורה הטובה ביותר וברובם אין מערכות למניעת דליפות, כמו זו שהותקנה בנתב"ג 2000.

לדברי סמנכ"ל הדס, אבי יוחנן, שעוסקת בעיבוד אותות, "אם קצא"א היתה מתקינה בזמן מערכת התרעה לגילוי דליפות, אין ספק שניתן היה לאתר את הדליפה במהירות גדולה הרבה יותר". לדבריו, יש צורך דחוף להתקין מערכות כאלה במיוחד באזורים שבהם ידוע שהצינור ישן. עלות מערכת כזו נאמדת ב-80-40 אלף דולר לק"מ.