מכירת קרקע קק"ל לערבים: פרוטוקול הדיון החסוי

הדיון בבעיית מכירת קרקע לערבים התקיים ב-22.9.04, כאשר מכרז שיווק קרקע למגורים בכרמיאל הציף לפני השטח את המגבלה של קק"ל בעניין מכירת קרקעותיה ללא יהודים, ואת השאלות החוקיות והמעשיות של המגבלה הזו ושל ההסדרים המוזרים והחשאיים המתקיימים במסגרת חילופי קרקעות בין המינהל לבין קק"ל. אגב, בשבוע שעבר חייב בג"ץ את ועדת הקבלה של היישוב רקפת למכור קרקע למשפחה ערבית. להלן הפרוטוקול.

משתתפים:

ממ"י - מר יעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל

גב' רחל זכאי-נוימן, היועצת המשפטית למינהל

גב' פרומה סידס, ממונה לרכישות והפקעות, אגף רבעו"ר (רישום בעלות ורכישה)

מר גבי ויסמן, מנהל מחוז הצפון

מר משה גילאי, מנהל אגף רבעו"ר

גב' אלונה מור, עוזרת למנהל המינהל

משרד האוצר, אג"ת - מר סטניסלב שוורצביין, רפרנט ממ"י ותכנון

פרקליטות המדינה - גב' אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים

גב' אורית קורן, מחלקת הבג"צים

גב' דרורי לסקר, מתמחה

גב' עליזה קן, מח' ייעוץ וחקיקה

מר איתי רביד, מתמחה

קרן קיימת לישראל - מר יחיאל לקט, יו"ר הדירקטוריון

פרופ' יצחק זמיר, יועץ לקק"ל

מר מאיר אלפיה, היועץ המשפטי לקק"ל

גב' רחלי שור, המחלקה המשפטית

מדובר בשתי עתירות -

זוג לא יהודים שסורבו לבקשה להעברת זכויות היות ומדובר בקרקע קק"ל.

עתירה מנהלית נגד ממ"י, בשל העובדה כי צוין במכרז על קרקע קק"ל בכרמיאל, כי הינו כפוף לתקנון קק"ל ולאמנה בין קק"ל למדינה, ולפיכך לא יהודים אינם יכולים לגשת למכרז.

יחיאל לקט: "ההתנהלות עד כה היתה, כיצד לעקוף את הקשיים הקיימים מבלי להעמיד הנושאים להכרעה משפטית, והדברים נפתרו בחילופי קרקעות בד"כ, אולם מאז פורסם במכרז המינהל, כי על קרקע קק"ל יחולו תזכיר ותקנון קק"ל, יתכן ולא יהיה מנוס מלקבל הכרעה משפטית.

"מבחינת קק"ל, היו צריכים להיערך למאבק על זכותנו להיות בעלי הקרקע שנועדה לעם היהודי, ומבקשים לטפל בנושא על ידי מציאת פתרונות מעשיים, ולדחות את ההליכים המשפטיים, כדי לערוך קמפיין, לבדוק אולי אפשרות חקיקה וכו'".

עו"ד מאיר אלפיה: "לקק"ל לא ברור מה קרה במכרז כרמיאל - ב"כ העותר היה מוכן לפתור זאת באופן פרקטי, בחליפין, אולם המינהל לא היה מוכן לעשות זאת".

יעקב אפרתי: "הפתרון שניתן - חליפין - התרגום המעשי שלו הינו כלהלן: אדם שגר בבית משותף, ויש לו קרקע מדינה/ר"פ (רשות פיתוח - מ.ל), עפ"י החוזה, המינהל, ללא כל הודעה וללא קבלת הסכמת החוכר, משנה לו את הבעלות על הקרקע, לקרקע קק"ל - פעולה בעלת השלכות משמעותיות - אין אפשרות להעביר ללא יהודים ותשלום 3% מערך הקרקע בעת חידוש חכירה. לדעת המינהל פעולה זו אינה ציבורית ואינה תקינה.

"מעבר לכך, המהלך קשה מאוד מבחינה בירוקרטית. זוהי עבודת סרק, אשר אורכת כשנה ומסתיימת בדיון מבזה בוועדת הכספים של הכנסת. לפיכך, אין ברירה וצריך להחליט אם ההוראות בתזכיר ובתקנות קק"ל תקפות, אם כך יוכרע הרי שהמינהל יכול לנהל את קרקעות קק"ל בהתאם לכללים הנ"ל.

"ידוע כי תהליך של דיון בבג"ץ אינו פשוט ואינו קצר. לפיכך, החליט המינהל, גם עפ"י בקשת קק"ל לבטל את המכרז (ולא להקפיאו), כדי לא להחזיק את ערבויות המציעים במכרז כל תקופת הדיון בבג"ץ. בפרק הזמן שייקח הדיון באפשרות קק"ל להיערך בזמן זה לקמפיין ציבורי".

יחיאל לקט: "אם לא יבוצעו חילופין על קרקעות דירות, אשר מבקשים למכרן לערבים, הלחץ בנושא יגבר. אולי ניתן, במקום לבצע חילופין מול קרקע אחרת לדירות, לסמן קרקע מיוערת שתימסר לקק"ל".

פרופ' יצחק זמיר: "ניתן להעריך, על בסיס החומר המשפטי שישנו, ועל יסוד פס"ד קעדאן, כי התשובה לשאלה האם ממ"י יכול להקצות קרקע של קק"ל ליהודים בלבד, הינה שלילית. ממ"י אינו יכול לנקוט באפליה, גם לא עקיפה (כמו בסוכנות וכו'), אפילו שמדובר באדמה פרטית כביכול, של קק"ל, כי המינהל, שמנהל אותה, ייחשב כמי שעושה את האפליה.

"צריך לחפש דרכים אחרות לפתרון הבעיה ולהימנע ממתן הכרעה משפטית.

מתבקש, לכאורה, להפריד את ניהול מקרקעי קק"ל משאר הקרקעות. השאלה עד כמה זה מעשי. כמו כן, ברור, שקבלת ההחלטה ואף ביצועה - כבדים מאוד.

"התשובה לשאלה, האם הפרדת הניהול, באופן שקק"ל תנהל את קרקעותיה, תמנע הקצאה ללא יהודים, אינה ברורה. ייתכן שגם על קק"ל היו מחילים כללי שוויון.

"גופים דו מהותיים - גופים שמאוגדים כפרטיים אך ממלאים תפקידים ציבוריים (סוכנות, הסתדרות) נדרשים לעמוד בכללי המשפט הציבורי, ובראש ובראשונה שוויון. יתכן שגם קק"ל לא תשתחרר מחובת השוויון. לא כדאי לקבל כאן הכרעה שיפוטית.

"פתרונות אפשריים:

"חליפין - מסכים עם המינהל שהדרך בה התבצעו עד כה החליפין אינה ראויה ואינה חוקית. ניתן לפתור זאת כך, שקק"ל תעביר למדינה קרקע בשווי X, והמינהל יעביר לקק"ל קרקע אחרת בתמורה, שלא תיועד לבנייה.

"החכרת קרקעות קק"ל ללא יהודים - האם לקק"ל כל כך חשוב שקרקע לדירה או מגרש לבנייה לא יוחכרו ללא יהודים? יש הבדל בין מטרות קק"ל לפי התזכיר שנכתב לפני 100 שנה, לבין מטרות קק"ל כיום. מבחינת שליחות קק"ל כיום, לא צריך להפריע לה אם ערבים רוכשים את זכות החכירה. לקק"ל לא צריך להיות חשוב מי מתגורר בערים. אם זה כך, ניתן לשנות את תזכיר קק"ל, כך שלא ימנע החכרת קרקע קק"ל ללא יהודים".

יעקב אפרתי: "אם אין תכלית לאחזקת קק"ל את הקרקע, בשביל מה צריך לבצע חילופי קרקעות?

"אם באמצעות העובדה שהקרקע היא של קק"ל, אפשר למנוע התיישבות ערבים במקומות מסוימים, אזי יש לכך תכלית, אבל אם לא, אז מה הטעם?

"צריך למצוא פתרון ליישובים מסוג זה על מנת לשמור על הצביון שלהם. אם זו לא קרקע קק"ל שתורמת לצביון היהודי, אלא מבנה היישוב - ועדות קבלה - אולי כן כדאי לקבל הכרעה שיפוטית - אולי נרוויח את האפשרות כן לנהל את קרקעות קק"ל, שלא עפ"י עיקרון השוויון, ואם לא, אז נמשיך להתנהל כמו היום (חליפין במידת הצורך).

"יש לציין, כי אין ערכה של קרקע פנויה, אותה מבקשת קק"ל, בתמורה לקרקע עליה בנויה דירת מגורים, כערכה של הקרקע של הדירה. שוויה של קרקע מוחכרת לבנייה רוויה הינו אפסי, בין אם מהוונת ובין אם לאו. אם מהוונת, שווייה עפ"י החלטות המועצה כיום אפס, ואם לא מהוונת, גובה דמי ההיוון אינו עולה על אלפי שקלים בודדים (1,500-3,500 שקל)".

אסנת מנדל: "גם בכל הנוגע ליישובים הקהילתיים, ככל שמדברים על יישובים יותר גדולים (הוגדרו כ-100 משפחות, הפך ל-300 ועכשיו 500 בניגוד לדעתנו) - יישוב של 500 משפחות אינו מצדיק שימוש בוועדת קבלה, יתכן שגם לא יעמוד מבחינה משפטית".

עליזה קן: "האם נבדקה האפשרות לתקן את חוזה החכירה, כך שיצוין כי בנסיבות מסוימות תתכן אפשרות החלפת בעלות?"

רחל זכאי-נוימן: "בחוזים זה כתוב, אבל ציבורית זה לא ניתן, מאחר ותנאי החכירה משתנים באופן שנוצרות מגבלות חדשות על החוכר וחבויות כספיות שלא היו".

יחיאל לקט: "קק"ל מבקשת שלא יוצאו מכרזים במקרקעי קק"ל שבגליל".

סוכם:

קרקע בית המגורים (בנייה נמוכה) בכרמיאל, אשר מבוקשת העברתו לאבו-ריא, וכן שלושת מגרשי הבנייה בכרמיאל, בהם זכו ערבים, ירשמו ע"ש המדינה.

קק"ל שומרת לעצמה את הזכות לקבלת תמורה עבורם. עמדת המינהל הינה כי שווי הקרקע הנ"ל אפס.

פתרון זה הינו עד למציאת פתרונות קבועים, ולפיכך לא יהווה תקדים.

לבקשת קק"ל המינהל לא ישווק במכרזים מקרקעין שבבעלות קק"ל בגליל ובצפון. "