הגיעה העת לפרגן

השבוע נפל דבר בישראל. אמש (ה') בכנס העמותה למשפט ציבורי שהתקיים במלון דן קיסריה, שר המשפטים, דניאל פרידמן, החליט לעשות מעשה. הוא עצר את פינג-פונג ההתלהמות שאיפיין את יחסי בג"ץ-כנסת והחליט על הקמת ועדה ממלכתית לבחינת עצמאות מערכת המשפט. בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק. הישג משמעותי וחשוב. נדמה כעת כי יש מושל בישראל. אחריותו של מנהיג הוא ביכולתו לעצור את הויכוח ולמצוא פתרונות לבעיות חברתיות עמוקות שמן הסתם תוצאתן פשרה היא. פרידמן וברק מנהיגים המה. כעת נותר להוכיח כי לועדה זו יש אכן תקומה.

השלב הראשון הוא לקבוע במה יש להתמקד. הצעתי היא להתמקד במה שמוסכם כמעט על כולם- מיסוד סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים. אין טעם לדון בהצעות אחרות כמו למשל הגדלת מספר שופטי בג"ץ, הרחבת הועדה למינוי שופטים וצירוף פוליטיקאים, ההתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים מתחת לאפה של הנשיאה בייניש.

התמקדות בהצעת חוק יסוד: החקיקה דיה היא לעת הזו ומספיק חשובה. הדרישה של רוב מיוחס של שופטים בעליון עת באים לבטל חוק משקפת את הרצינות של המעמד שקיים מניה וביה כעת והרוב המיוחס של חברי הכנסת משקף את השריון החוקתי לכשתושלם החוקה או תכונן אחת חדשה לעתיד לבוא.

רבים כתבו כי יש לחוקק את חוק יסוד: החקיקה ההצעה למיסוד סמכותו של בג"ץ מצלמת את המצב הקיים מניה וביה. בית המשפט פוסל חוקים של הכנסת והכנסת מקבלת וכשלא מקבלת את הפסיקה יכולה היא לחוקק חוק סותר ובלבד שהחוק הסותר את החלטת בג"ץ יעמוד בתנאיה של פסקת ההתגברות הידועה שבחוק יסוד: חופש העסוק משנת 1994. אם כך, מיסוד סמכות הבג"ץ לפסול חוקים הוא לא רצונו הבלבדי של פרידמן אלא רצונו של העם שהצביע בעתירות רבות לבג"ץ כי זו שאיפתו. יתר על כן זוהי גם תפיסתו של המחוקק הישראלי קרי חברי הכנסת שיושבים היום בכנסת. הללו וקודמיהם אשרו את סמכותם לפסול פסיקת בג"ץ בחוק יסוד חופש העיסוק - תיקון 1994. אז זהו גם רצון המחוקק. יתר על כן גם אהרון ברק נשיא בית המשפט העליון מסכים לכך בשינויים קלים, גם הנשיאה הנוכחית דורית בייניש מסכימה לכך בשינויים קלים וגם יורי גיא רון יו"ר לשכת עורכי הדין בשינויים קלים. ורבים וטובים. הסיבה היא ברורה.

מה אנו מרוויחים מכך? משילות, הגדרות ברורות , צרכן ישראלי מרוצה שציפיותיו מסודרות. קשה לי להאמין שהמתנגדים להצעת חוק יסוד: החקיקה מעדיפים את המצב הקיים שמתאפיין בחוסר הבהרה מוסדית של סמכויות השלטון ובהעדר תהליכי קבלת החלטות מובנים וברורים.

זו העת לעצור את פינג-פונג הרטוריקה המתלהמת ולצעוד צעד אחד קדימה לעבר עתיד ברור יותר מוגדר יותר ויציב יותר.

* הכותב הוא ד"ר לממשל ומשפט ציבורי, האקדמית ת"א יפו