מזוז החליט: קבוצת גלנקור לא תוכל להחזיק בגרעין השליטה בבז"ן חיפה

המפעלים הפטרוכימיים תרכוש בימים הקרובים את חלקה של גלנקור בקבוצה תמורת 50-70 מיליון דולר; גורמים בענף הביעו פליאה על החלטת המדינה

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אימץ את עמדת שירותי הביטחון והודיע כי איננו מאשר את מועמדותה של קבוצת גלנקור לאחזקה של 5% בגרעין השליטה בבז"ן, המחזיקה בבית הזיקוק בחיפה. בעקבות כך הודיעה היום (א') המפעלים הפטרוכימיים, שבשליטת דייויד פדרמן, יעקב גוטנשטיין ואלכס פסל, השותפה עם גלנקור בחברת הבת סקיילקס, כי בימים הקרובים היא תרכוש את חלקה של גלנקור בקבוצה תמורת 50-70 מיליון דולר.

הודעת המדינה מתייחסת גם לשותף זוטר של סקיילקס, קבוצת אלדר הרוסית המחזיקה במניות מיעוט בקבוצה, באמצעות, חברה בת של סקיילקס. על פי ההודעה נראה כי בעוד שגלנקור נפסלה באופן מוחלט, הרי מול הקבוצה הרוסית יש בעיה פרוצדוראלית שסביר כי תיפתר בקרוב.

ההחלטה לדחות את בקשת גלנקור, שבאה 9 חודשים אחרי המכרז להפרטת בז"ן נובעת ככל הנראה מהעובדה שלגנלקור אחזקות, באמצעות חברות בנות, פעילות בכמה ממדינות ערב, בעיקר מדינות מפיקות נפט, ובית הזיקוק בחיפה מוגדר מתקן בעל חשיבות אסטרטגית.

גורמים בענף הביעו פליאה על ההחלטה למנוע מגלנקור את ההצטרפות לגרעין השליטה בבז"ן שכן גלנקור פועלת שנים רבות בישראל, היא ספק מרכזי של חברת החשמל לייבוא מזוט ופחם, ספק מרכזי של בית הזיקוק באשדוד מקבוצת פז וגם ספק מרכזי של נפט גולמי לבית הזיקוק בחיפה. כמו כן, מציינים כי אוניות גלנקור, שנשלטת על ידי מנהלים יהודים, המשיכו לפקוד את נמל חיפה ולספק נפט לישראל גם בתקופת מלחמת לבנון השניה כשנפלו טילים על חיפה.

מה גם שמדינת ישראל הכריזה על חשיבות עליונה בהבאת חברות זרות להשקעה בחברות בהפרטה בכלל ובמתקני הזיקוק בישראל בפרט, ורשות החברות נסעה בזמנו והציגה את המכירה ברחבי העולם כולל לתאגידי אנרגיה גדולים בעולם, בכלל זה גם להנהלת גלנקור בלונדון. יותר מזה, הידע המקצועי והקשרים הבינלאומיים הענפים של גלנקור יכולים היו לסייע לבז"ן, לא רק באספקת חומרי גלם, אלא בעיקר בהפיכתה לשחקן גלובלי, מוכרת תזקיקים למדינות אחרות.

הגוף מקבל ההחלטה לגבי אישור או אי אישור בעלי שליטה במתקן אסטרטגי בישראל מורכב מנציגים של השב"כ, המשטרה, הרשות להלבנת הון, רשות החברות והיועץ המשפטי לממשלה, המגבש ומקבל את ההחלטה הסופית.

החשש של ישראל אינו נובע דווקא מאחזקת השליטה במיעוט של 5% מגרעין השליטה בבז"ן, אלא מהשילוב בין השליטה והעובדה שגלנקור צפויה להיות ספקית גדולה של בית הזיקוק בחיפה, לצד תאגידים אחרים במשק האנרגיה בישראל.

שילוב של אחזקה ואספקה מביא לשליטה אפקטיבית גדולה בהרבה, וליצירת יחסי ספק לקוח צמודים במיוחד. זו הסיבה שגם ההצעה שהציעה קבוצת פדרמן גוטנשטיין ופלס, לפיה מניות גלנקור יופקדו בנאמנות בידי שופט בדימוס שיהיה מקובל על שלטונות הביטחון והקבוצה לא תוכל למנות דירקטורים מטעמה, אלא רק למשוך דיווידנדים, לא התקבלה.

גלנקור, תאגיד סחר מהמובילים בעולם, שבסיסו בשווייץ והוא פועל בעיקר מלונדון, היא חברה פרטית בעלת חברות בת ברחבי העולם שחלקן חברות ציבוריות הרשומות בבורסות בעולם. החברה הוקמה בזמנו על ידי מרק ריצ' , איש עסקים אמריקאני יהודי, המקורב לגורמים רבים במפלגות בישראל, אחרי שברח למעשה מארצות הברית עקב תביעת מס גדולה מאוד.

לפני כמה שנים הודיעה החברה כי ריצ' איננו עוד חלק מבעליה. במסמכים שהועברו למדינה במסגרת הבקשה לקבל היתר שליטה לקבוצת גלנקור, לא מופיע שמו של ריצ'.

לקראת המכרז על בז"ן ניסו קבוצות שונות להתחבר עם גלנקור, שנחשבה לשותף מבוקש ביותר בגלל פריסת הסחר שלה בעולם. בסופו של דבר התקשרה גלנקור עם קבוצת סקיילקס, והיוותה 19.9% מהקבוצה. סקיילקס דיברה תחילה על התמודדות לרכישת מלוא השליטה בבז"ן. אולם, אחרי מאבק איתנים בין החברה לישראל ובין סקיילקס להחלשת מתחרים פוטנציאליים, יומיים לפני מועד המכרז, התחברו שתי הקבוצות, עופר והחברה לישראל, ופדרמן גוטנשטיין פסל, גלנקור ואדלר, והן התמודדו במשותף במכרז. בסופו של דבר זו היתה הקבוצה היחידה שהתמודדה, וזכתה.