קזחסטאן לא בגלל הנפט

אלא שבפועל, להבדיל ממרבית המדינות ששולחות נציגים לארץ רק כדי לחזור עם מעט תמונות, קלימבטוב חזר לפני כשבוע לקזחסטאן לאחר שבחן בישראל השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים ולאחר שכבר השקיע כאן אשתקד 10 מיליון דולר. במקביל, מלבד פגישה עם נשיא המדינה, שמעון פרס, הוא נפגש עם שורה של אנשי עסקים, בהם לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, המתכננים להשקיע בקזחסטאן סכומים עצומים.

"גיוון הכלכלה"

קזחסטאן, שזכתה לעצמאות בשנת 1991, נמצאת כיום בדירוג גבוה ברשימת המדינות המובילות בהשקעות זרות. נכון להיום היא נמצאת בראש סדר העדיפויות של חלק גדול מהחברות הישראליות במשק, הפועלות בתחום האנרגיה, התשתיות, החקלאות, הנדל"ן ועוד.

בחודשים האחרונים (ראה מסגרת) נכנסו חברות ישראליות רבות להשקעה בקזחסטאן, עקב הפוטנציאל הרב של הכלכלה המקומית ושיעורי הצמיחה הגבוהים במדינה. בין השאר, מדובר בבנק הפועלים, אפריקה ישראל, מנופים פיננסיים של ג'קי בן זקן ואברהם ננקשווילי, גילת לוויינים, בייטמן הנדסה של בני שטיינמץ, אורמת, מוטורולה, התעשיה האווירית וחברות רבות נוספות.

האטרקטיביות של קזחסטאן נובעת מהיותה אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם. המדינה נהנתה בשנים האחרונות מהעלייה החדה במחירי הנפט שמילאו את קופתה במזומנים.

כחלק מהחלטה אסטרטגית להשקיע את רווחי הנפט בפיתוח תעשיות חדשות הקימה הממשלה את חברת קאזינה, המשקיעה את רווחי הנפט בתחום התעשיה, טכנולוגיה, הייטק, חקלאות ועוד. לקאזינה כ-10 קרנות בנות בתחומי עדיפות לאומית שונים, שנועדו להפוך את קזחסטאן למרכז אזורי עבור מדינות מרכז אסיה, שוק המונה מעל 150 מיליון איש.

בקזחסטאן מנסים ללמוד מהטעויות שעשו חלק גדול ממדינות מפיקות הנפט ולבסס תעשיה מוטת צמיחה, שלא תושפע מהתנודות במחירי הנפט. בהיבט הזה המודל שאותו מנסה ממשלת קזחסטאן לאמץ דומה למודל של סינגפור, ובהיבט מסוים גם לישראל, הנחשבת בעיניהם למעצמת טכנולוגיה והיי טק.

"קזחסטאן תהפוך בשנים הקרובות לשחקן מרכזי בתעשיית הנפט העולמית. כבר היום אנחנו מייצרים 1.3 מיליון חביות נפט ליום והתפוקה תוכפל בתוך חמש שנים ותשולש בתוך 10 שנים", אומר קלימבטוב, "במונחי שטח, קזחסטאן גדולה כמעט כמו אירופה, אבל האוכלוסייה קטנה יחסית (15 מיליון איש). תעשיית הנפט לא יוצרת מספיק מקומות עבודה ולכן על הממשלה ליצור מקומות תעסוקה. האסטרטגיה שלנו היא לגוון את הכלכלה לתחומים נוספים על מנת לאפשר את העלאת רמת החיים", מסביר קלימבטוב.

מה לגבי השקעות נדל"ן במדינה? לדברי קלימבטוב, "יש כיום שני מרכזים עיקריים לפעילות הנדל"נית בקזחסטאן. הבירה הקודמת אלמא-אתא ועיר הבירה הנוכחית אסטנא שהוקמה ב-1997. שתי הערים נהנות כיום מפריחה חסרת תקדים בנדל"ן. למיטב ידיעתנו לב לבייב ומשקיעים נוספים מישראל מתכננים להיכנס להשקעות בנדל"ן בקזחסטאן. זה שוק מאוד מעניין, והמחירים צפויים להגיע בעתיד לרמה של המחירים בשוק האירופאי. בהחלט מדובר בחלון הזדמנויות עבור משקיעים ישראלים".

גלובס: מה המסר שלך למשקיעים ישראלים שמתלבטים האם להיכנס להשקעה בקזחסטאן?

"אני מכיר אישית את רוב המשקיעים הגדולים בקזחסטאן, בהם עידן עופר (משפחת עופר), שקנה חברת הנדסה בתחום הנפט בסמוך לחופי הים הכספי. לב לבייב עובד כיום על פרויקט גדול מאוד להקמת רשת בתי ספר ובתי חולים בקזחסטאן ויוסי חכמי פועל בתחום המים בקזחסטאן. ביקרנו השבוע בתל השומר ובחלק מבתי הספר של לבייב בישראל, ואנחנו בהחלט רוצים להביא את המשקיעים הגדולים לקזחסטאן. המסר שלנו למשקיעים הישראלים הוא: 'בואו לעבוד בקזחסטאן, אבל לא נסתפק בפחות מהטוב ביותר'.

"ביקרתי בהרבה מאוד מקומות בעולם אבל רוח היזמות בישראל חזקה מאוד וזה סוד ההצלחה שלכם. למרות המצב הפוליטי והביטחוני הקשה, ישראל תמיד מצליחה ליצור דברים חדשים. זו חדשנות שמשולבת בפרגמאטיות. אם נלמד ממה שעשיתם בישראל, נצליח לשכפל את ההצלחה גם בקזחסטאן".

קלימבטוב מציין, כי ממשלת קזחסטאן צפויה לצאת בשנה הקרובה במכרזים לפיתוח תשתיות בהיקף של מיליארדי דולרים. "השוק בקזחסטאן הוא שוק חופשי. 90% מהכלכלה לא נמצאת בידי המדינה, וחברות ישראליות יוכלו להשתתף במכרזי הממשלה. יש לנו תוכניות גדולות להשקעות של מיליארדים בתחום התשתיות, הכבישים והקמת תחנת כוח. אנחנו רוצים להכניס משקיעים פרטיים לתחום החשמל. גיבשנו תוכנית אב לחמש שנים הבאות ונזמין גם חברות ישראליות להשתתף במכרזים".

- משקיעים מתלוננים על מחסור בביטחונות. אין הסכמי סחר חופשי או אמנה למניעת כפל מס.

"הבעיה של הביטחונות כבר לא קיימת וביצענו שינויים בחקיקה המגנים על ההשקעות הזרות. יש אקלים טוב מאוד להשקעות בקזחסטאן. יש המון הזדמנויות עסקיות וגישה לשוק של 150 מיליון איש. קזחסטאן היא מדינה מרכזית במרכז אסיה והיא יכולה להיות קשר גם לרוסיה וגם לסין, ולהוות בסיס מצוין לחברות ישראליות שמעוניינות להיכנס לאותן מדינות.

"לגבי הסכמי סחר חופשי, אנחנו מנהלים כיום מו"מ מול ממשלת ישראל לחתימה על הסכמי סחר חדשים וביטול כפל המס. הנושא אמור להעלות לדיון במהלך הביקור הקרוב של סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, אלי ישי, בקזחסטאן. אני מאמין שהסכם סחר חופשי בין המדינות ייחתם בשנה הבאה".

- העובדה שמדובר במדינה מוסלמית לא צריכה להרתיע, וודאי משקיע ישראלי?

"המדיניות של נשיא קזחסטאן היא לא לערב בין דת למדינה. רוב המדינה היא מוסלמית, אבל יש לנו גם אוכלוסיה נוצרית ויהודית. קזחסטאן תמיד ראתה בעצמה גשר בין העולם המוסלמי לבין ישראל, על מנת להביא לשיתוף פעולה ולקידום תהליך השלום. אני לא רואה כל סיבה שחברות ישראליות יחששו להיכנס להשקעה בקזחסטאן".

מתערבים כמה שפחות

קלימבטוב מדגיש, כי כל השווקים פתוחים כיום להשקעות ישראליות, כולל תחום האנרגיה. לדבריו, "המדיניות שלנו שונה מרוסיה, שהלאימה חלק מהנכסים של החברות הזרות. הממשלה שמה לעצמה יעד להתערב בשוק כמה שפחות".

"החזון שלנו כאמור הוא לגוון את ההשקעות, מאחר שהתבססות על מחירי הנפט בלבד גורמת לחוסר יציבות. בשלב זה, אנחנו מעוניינים בעיקר לייצר תעשיות חדשות ולפתח את ההון האנושי, תוך פיתוח מערכת איכותית של בריאות וחינוך. קזחסטאן מדורגת כיום במקום ה-61 בעולם, ואנחנו רוצים להיות אחת מ-40 הכלכלות המובילות בעולם. אם ניישם את התוכנית האסטרטגית שגיבשנו לשנים 2007-2009, אני מעריך שיש לנו סיכוי אמיתי לעמוד בכך".

את ההשקעה בישראל מבצעת קאזינה באמצעות קרן החדשנות הלאומית (NIF) בראשות השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג. היקף ההשקעות של הקרן עומד כיום על כ-3 מיליארד דולר ובשנה הבאה התוכנית היא להגדיל את התקציב ל-6 מיליארד דולר, עקב העלייה ברווחי הנפט. כאמור, הקרן גייסה לשורותיה את זנדברג, שפועל לאיתור השקעות בתחום ההייטק וההון סיכון בישראל, ולחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות. "קזחסטאן היום מהווה הזדמנות עסקית מצוינת למשקיעים הישאלים כמעט בכל תחום. המדינה היא בעלת משאבים אדירים וצמאה לחיזוק הקשר עם ישראל", אמר זנדברג.

לפני כשנה ביצעה הקרן השקעה ראשונה בהיקף של כ-10 מיליון דולר בקרן ההון הסיכון ורטקס. 5 מיליון דולר הושקעו ישירות בורטקס ועוד 5 מיליון הושקעו ב-3 חברות סטארט אפ בתמורה לקבלת 20% מהמניות.

קלימבטוב מגלה, כי הקרן בוחנת בימים אלה השקעות חדשות בישראל, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, "אנחנו מסתכלים כיום על השקעה בעוד קרנות, בין השאר בתחומי הביו טכנולוגיה. בתחילת 2008 נודיע על השקעה נוספת בישראל בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. מטבע הדברים אני לא יכול לגלות כדי לא לפגוע במו"מ. במקביל, אנו מנהלים מו"מ להיכנס לשותפות בחממה טכנולוגית של הטכניון שבחיפה. המטרה שלנו היא לא לעשות כסף אלא להביא לכך שבעתיד חלק מהייצור והפיתוח של המוצרים יהיה בקזחסטאן. בעתיד נשאף גם להיות בעלי מניות באחת מחברות ההייטק הגדולות", הוא אומר.

- אלו השקעות נוספות מעניינות אתכם בישראל?

"כמדינת נפט, ההשקעות בתחום האנרגיה והתעשיות הפטרוכימיות מאוד מעניינת אותנו, ואנחנו רוצים להיכנס גם להשקעות בתחום הננו טכנולוגיה והאנרגיות החלופיות. כל פרויקט בישראל שיש בו אלמנט של חדשנות מעניין אותנו להשתלב בו, גם במחקר ופיתוח וגם בהפצה מסחרית. בפגישה עם הנשיא פרס העלינו רעיונות לשיתוף פעולה גם בתחום המים, קזחסטאן היא מדינה גדולה מאוד ובמקומות הרחוקים קיים מחסור במים. חשוב לנו מאוד גם לפתח את הפעילות החקלאית בקזחסטאן באמצעות שיתוף פעולה עם חברות ישראליות. בתחום החקלאי יש לנו שיתוף פעולה עם נטפים וגם עם עוד מספר חברות הנדסה ישראליות. אנחנו רוצים לחזק את שיתוף הפעולה, ואולי בעתיד נוכל להגיש הצעה כלשהי לבעלי המניות בנטפים".

קלימבטוב לא מזכיר סתם את האינטרס של ממשלת קזחסטאן בתחום האנרגיה בארץ. בהיותה אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, קזחסטאן נחשבת כספקית אנרגיה פוטנציאלית למשק הישראלי. קזחסטאן שקלה אף להתמודד על בית הזיקוק בחיפה, אולם ברגע האחרון נסוגה.

קזחסטאן מספקת כבר היום חלק מצריכת הנפט של ישראל ומוזכרת כמי שעשויה להשתלב באספקת הגז הטבעי, כחלק מפרויקט "מסדרון התשתיות" הכולל הקמת צינור גז מתורכיה לישראל שיאפשר יבוא גז טבעי מרוסיה וממדינות מרכז אסיה.

- תכננתם להתמודד על רכישת בית הזיקוק בחיפה ונסוגתם.

"היתה לנו תוכנית כזו שאכן לא יצאה אל הפועל ועדיין אנחנו מקווים להיות שחקנים בתעשיית האנרגיה בישראל. בסופו של דבר, משיקולים כלכליים העדפנו לרכוש בית זיקוק ברומניה במקום בישראל. זה היה סוג של טרייד אוף, אבל אנחנו לא פוסלים השקעה עתידית במשק האנרגיה המקומי. כל האזור מאוד מעניין מבחינתנו. יש לנו צינור שמוליך את הנפט מקזחסטאן לתורכיה, וכניסה לישראל תאפשר לנו להרחיב את ייצוא הנפט למדינות נוספות. הלוגיסטיקה בתחום הנפט מאוד חשובה כיום, ואנחנו מעוניינים להיות מעורבים בכל אורך שרשרת האספקה". "

קזחסטאן - היעד החם הבא

מסתבר שסאשה בארון כהן, המוכר כנראה לרבים יותר ככוכב סרטו בוראט, איננו הישראלי היחיד שגילה את נפלאות קזחסטאן. בשנה האחרונה יותר ויותר חברות ישראליות מתחילות לגלות את הפוטנציאל העסקי בקזחסטאן והן מזרימות הון רב למדינה הרחוקה.

רק לאחרונה השלים בנק הפועלים את רכישת בנקDKB מקזחסטאן, הבנק ה-21 בגודלו במדינה מתוך 33 בנקים, תמורת 70 מיליון דולר. ההשקעה הינה חלק מאסטרטגיה של פועלים להרחבת פעילותו הבינלאומית, אך יו"ר הבנק דני דנקנר ציין, כי "קזחסטאן היא אחת המדינות החשובות ביותר באזור המתפתח של מרכז אסיה". הפועלים מתכוון להתמקד במתן אשראי לסקטור הקמעונאי וכן לתחומי האנרגיה, הבנייה והתשתיות.

אבל לא רק משקיעים פיננסים נוהרים לקזחסטאן, אלא גם חברות התשתית הגדולות. קבוצת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב צפויה להיות אחת המשקיעות הגדולות בקזחסטאן בשנים הקרובות. דניה סיבוס, שבשליטת אפריקה, מנהלת כיום מו"מ מתקדם עם ממשלת קזחטאן להקמת רשת של כ-70 בתי ספר. הקזאחים רוצים להרחיב את ההסכם גם לבניית בתי חולים וכעת מתנהל מו"מ בין הצדדים. במקביל, דניה סיבוס מתמודדות גם במכרז גדול לחישמול 300 ק"מ של קווי רכבת בהיקף כספי הנאמד במאות מיליוני דולרים.

הצמיחה הכלכלית בקזחסטאן בשנתיים האחרונות (9%-10% לשנה) מושכת חברות נדל"ן רבות להשקיע במדינה, כשגם הקרבה של קזחסטאן לשווקים מרכזיים כדוגמת סין ורוסיה בוודאי עוזרת. בין החברות הישראליות שכבר פועלות בקזחסטאן נמצאות מנופים פיננסיים, הכשרת הישוב ודיירקט קפיטל. מנופים פיננסים השלימה רק השבוע רכישה של כ-500 דונם בבירה אסקנה (באמצעות חברת מקאפל) בסכום של כ-40 מיליון דולר.

כמדינה בעלת שטח גיאוגרפי גדול קזחסטאן מעוניינת למשוך גם השקעות בתחומי החקלאות והמים. בין החברות הישראליות הפועלות במדינה ניתן למנות את נטפים, דגם, קבוצת יוסי חכמי (מקימה מיתקנים לטיפול במים) ועוד.

תחום האנרגיה באופן טבעי מושך משקיעים רבים לקזחסטאן. בין החברות הישראליות הפועלות במדינה נמצאות אורמת של הגוז ברוניצקי, בייטמן הנדסה של בני שטיינמץ, המעורבת בפרויקט ענק להקמת בית זיקוק בהשקעה של 1.3 מיליארד דולר, והחברה לישראל, של סמי ועידן עופר, המגלה עניין בהשקעות בקזחסטאן.

מעבר לתחום המסחרי, לקזחסטאן וישראל שיתוף פעולה גם בתחומי התעשיות הביטחוניות והתעשייה האווירית, רפא"ל ותעש מעורבות בפרויקטים.