פיילוט גישור החובה עוד לא יצא לדרך, אבל זה לא הפריע לשופט ערן נוה לכפות על צדדים להתייצב לישיבת גישור

השופט ערן נוה: "בית משפט זה אינו מכריח את המתדיינים לנסות הליך גישור, ואולם התייצבות להסבר בית משפט הינו חובה"

בחודש שעבר פרסמה הנהלת בתי המשפט מכרז פומבי לבחירת 100 מגשרים לניהול פגישות מהו"ת - מידע היכרות ותיאום, בהתאם לתיקון בתקנות סדר הדין האזרחי ("ישיבת גישור חובה"), במסגרתו הוחלה חובה לקיים פגישת גישור בחינם בתביעות מסוימות. אגב, המכרז מתנהל בעצלתיים ומועד סגירתו הוארך, אך הוא מעורר התעניינות עצומה בקרב עוה"ד, הגם שהם נרתעים מהעובדה שעלות פגישת המהו"ת מוטלת עליהם.

הפיילוט של התוכנית החדשה צפוי להיערך בבתי משפט השלום בירושלים, בראשון-לציון ובתל-אביב. המקרה הבא מעורר את השאלה האם רפורמת הגישור חובה לא החלה כבר הלכה למעשה, ולא במקום שבו אמורה היתה. חברה שהוגשה נגדה באחרונה תביעה קטנה בבית המשפט בקריות הופתעה לקבל הזמנה להליכי גישור, עוד בטרם התקיים דיון ובו הוצע הדבר לצדדים.

ישראל עוזרי מקיבוץ רמת יוחנן הגיש תביעה נגד חבר, Y Pay More? (למה לשלם יותר), המפעילה מרכז הזמנות טלפוני/אינטרנטי לשירותי תיירות. לטענתו, הוא הזמין חדר במלון בבודרום ונאמר לו מראש שהחדר ממוזג, המלון סמוך לים ויש תמיד מים חמים. אלא שלטענתו בפועל החדר לא היה ממוזג, מה שהרס לו ולאשתו את הטיול.

החברה הגישה כתב הגנה, בה טענה שהזמינה עבורו חדר במלון באמצעות ספק שירותי התיירות, חברת קשרי תעופה, וזו מסרה לה שהמלון ממוזג וברמה של 4 כוכבים, כפי שמופיע בפועל בפרסומי קשרי תעופה. בנוסף, היא הגישה נגדה הודעת צד ג'.

לאחר הגשת כתב ההגנה ולמרות שהתיק נקבע לדיון במרץ 2008 בפני סגנית הנשיא, השופטת אביטל בית-נר, הופתעו הצדדים לקבל זימון ל"דיון במשפט/הליכי גישור", אצל השופט ערן נוה בדצמבר 2007.

"עיון בנתוני התיק מלמד כי התיק מתאים לגישור", נאמר בהזמנה. "הצדדים מוזמנים בזאת לישיבת בית משפט ביום... בפני השופט ערן נוה. מטרת הישיבה להבהיר לצדדים את מטרת הליך הגישור והפניית הצדדים, היה ויסכימו לכך בבית המשפט, באותו היום לגישור ע"י מגשרים שהוזמנו לכך במיוחד באמצעות ביהמ"ש. היה והגישור יצלח, ועם קבלת הסדר הגישור, יינתן לו תוקף של פסק דין".

עוד נאמר בהזמנה, כי "התייצבות הצדדים הינה חובה. היעדר התייצבות מטעם התובע, עלול להביא למחיקת התובע. היעדר התייצבות מטעם הנתבע, עלול להביא לקבלת התביעה".

חברת למה לשלם יותר, שלא חפצה בגישור, הגישה באמצעות עו"ד רוני גולן בקשה לביטול ההחלטה. "הליך הגישור הינו הליך רצוני שלא ניתן לכפייה", טען גולן. "כך אף לא ניתן לכפות על צד להתייצב בבית המשפט על-מנת 'להבהיר לצדדים את משמעות הגישור'". גולן הוסיף וטען, שהסנקציה שמופיעה בהזמנה על אי-התייצבות לישיבה ניתנה בחוסר סמכות לפי חוק בתי המשפט, הקובע במפורש שלא ניתן לכפות התייצבות לגישור.

השופטת נוה לא אהב את בקשת הביטול. "לא ברור לי על מה יצא קצפה של הנתבעת", כתב. "בימ"ש זה אינו מכריח את המתדיינים לנסות הליך גישור, ואולם התייצבות להסבר בימ"ש שבסופו מחליט כל צד אם הוא מסכים להליך הגישור הינו חובה, שאם לא כן יעשה כל צד שברצותו ולא יתייצב לישיבה. הניסיון ליצור הליך גישור נועד לחסוך בזמן שיפוטי יקר, נועד לקצר את זמן קביעת התיק, כרוך באמצעים ומאמצים של אנשים רבים ויש לברך על היוזמה הזו".

נוה הוסיף, שמתגובת החברה הנתבעת הוא מבין שהיא מודיעה חד-משמעית שאינה מעוניינת בגישור, ולכן הוא מבטל את הישיבה "נדמה לי גם ובמיוחד כשמדובר בתביעה קטנה", הוסיף, "כי ראוי היה שהפנייה וההתנסחות לביהמ"ש יהיו בצורה הולמת יותר". (ת"ק 1486/07).