700 "בתים אבודים"

תחילתו של החלום הינו בזמן הקמת היישובים ועד שנת 1983. עד שנה זו הובילה הסוכנות היהודית את הקמתם וביסוסם של המושבים. השתתפות הסוכנות בהקמת הבתים היתה מוכרת ע"י המתיישבים בשם בנייה תקציבית, שמשמעותה היתה בנייה מתקציבי מתיישבים שניתנו ע"י הסוכנות היהודית, בשנים של הגירה שלילית מהמושבים.

בסוף שנות ה-70 הוחלט כי התושבים שבתיהם נמסרו לאחר 1.4.78 יצטרכו לשלם עבור ביתם הנמצא בנחלה. על אגף חוזים ובטחונות בסוכנות היהודית הוטלה המשימה לטפל בנושא זה. ואכן חלק מתושבי המושבים שילמו על הבית שבנחלתם, או חתמו על הסכמים לתשלום דמי שכירות.

בתחילת עשור זה, כאשר נעשו פניות לצורך העברת זכויות במשקים ו/או שיפוץ בית המגורים, נמצא בתיקי הפונים מסמך המצביע על כך שמדובר "בבית אבוד", מה שהופך את הסוגיה למטרידה עוד יותר כאשר מתיישבים רבים אינם מודעים כלל לזכויות האמיתיות שלהם על נכסיהם.

הבעיה יכולה להחריף עוד במצבים בהם בוצעו בעבר עסקאות במשקים אשר אושרו על-ידי הסוכנות היהודית, הועברו זכויות וכיום במידה והרוכש ירצה לבצע פעולת העברת זכויות נוספת - יתגלה לו כי קנה בית, שילם תמורתו - ועדיין הבית אינו שלו.

תנועת המושבים זיהתה בנושא זה כשל רב-מערכתי, הן של הסוכנות היהודית והן של משרד השיכון. שניהם מודעים לעוול הרב שנגרם למתיישבים. היום, כאשר משרד השיכון והסוכנות היהודית החלו לטפל בנושא, עולות שאלות רבות:

מדוע הזניחה הסוכנות היהודית את הטיפול בבתים אלו משנת 1986, ומדוע לכ-700 יח"ד לא נשלחו הודעות ולא נמסרו לטיפול החברות המשכנות?

מדוע במהלך 25 שנים אפשרו למתיישבים לבצע העברת זכויות בבתים אלו, להרוס את חלקם ולבנות בתים חדשים או להרחיב את הבתים, מבלי להתריע ולידע את המתיישבים?

מדוע במקרים רבים לא מופיע כל מסמך המבהיר חד משמעית כי על המתיישב לשלם עבור הבית, והמתיישב חתום על אותו חוזה כפי שחתם מתיישב שקיבל בית ערב 1.4.78 ללא תמורה?

כיום נותרו 700 "בתים אבודים", שלא נמסרו לטיפול חברות משכנות ולא ננקטו כלפיהם הליכי גבייה. הכינוי "הבתים האבודים" ניתן ע"י משרד השיכון, דבר המצביע על כשל המשרד.

מדובר במתיישבים רבים שלא נדרשו לשלם ואינם יודעים כי יידרשו לשלם. כמו כן דרישת התשלום כפי שמשרד השיכון מציב היום הינה גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, ויש בה אף כדי לזעזע את המרקם החברתי במושבים רבים.

תנועת המושבים מרכזת מאמץ כדי להביא לסיום הפרשה, אשר בגינה נגרם עוול לחברי מושבים אשר נפגעו עקב רשלנות פקידים. כיום כאמור עלולות להיחתם עסקאות מכירה במגזר המושבי, ורק כאשר יעשה ניסיון לבצע העברת זכויות במשק יתברר למוכר ולקונה כי נדרש לשלם עבור הבית למשרד השיכון. על הסוכנות ומשרד השיכון לייצר לאלתר ודאות בסוגיית "הבתים האבודים".

הכותב הוא מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים.