"אפשר לעשות תפקידים של ערבים בצורה נפלאה"

"נייטיבז", עונה רודיקה אלקלעי לשאלתי איך רואים אותנו בהוליווד - "ואנחנו באמת כאלה, אינדיאנים, דרשנים, ברדקיסטים. אבל לאחרונה הם זקוקים לנו כי הם מחפשים ערבים, ערבים, ערבים, כל הזמן, אבל אותם הם דווקא מחפשים דרך סוכנויות ולא דרך מלהקות".

" מה קרה שהם גילו את השחקנים הישראלים?

"יש לנו הרבה שחקנים ערבים מקצועיים, ויש להניח שהעם האמריקני מתקשר יותר בקלות עם הערבי הישראלי מאשר עם אלה שבלונדון ובפריז, שאין להם את האסמכתא של הבדיקה הביטחונית שלנו".

אלקלעי נחשבת לאחת המלהקות המבוקשות בהוליווד בכל הנוגע לליהוק מקומי. הכול בזכות המלצות. היא עשתה את כל הליהוק לסרט "מינכן" של ספילברג.

" איך זה לעבוד עם הוליווד?

"קשה, כי יש הרבה מאוד ראשים ודעות. אם בארץ זה היה מתנהל ככה, הייתי קוראת לזה בלגן. יש יותר מדי אסיסטנטים שאחד לא יודע מה השני עושה. זה מעייף ומאתגר. מה לעשות שהם עובדים בשעות עבודה שונות משלנו.

הדוגמה הכי טובה היא העבודה על 'מינכן' שעבדנו עליו בשצף קצף. הבלגן התחיל בזה שהתחילו לצלם בלי שהיה קאסט שלם, עם קפיצות של רעיונות שונים של הבמאי, שנדרשתי לעמוד בקצב ובדרישות שלו על-פי הקפיצות האלה. זה היה ארוך, מייגע ונחמד".

" העבודה מול הוליווד שונה מזו שבישראל?

"אדמיניסטרטיבית כן, אבל קריאיטיבית לא. יש להם המון ביורוקרטיה מאוד קשוחה, והמון המון טפסים".

"ישראלי לא ישחק שוודי או אמריקני"

יעל אביב התחילה את הקשרים המקצועיים ההדוקים עם הוליווד כשליהקה שחקנים עבור הסרט "המקור" ב-98'. אחר-כך הייתה אמורה ללהק את "משחק ריגול" עם רוברט רדפורד ובראד פיט, שהיה אמור להצטלם בארץ אבל נגנז בגלל האינתיפאדה. היא ליהקה לאחרונה את "סדאם חוסיין", והיא זו שליהקה את מכרם חורי לסדרה "הבית הלבן".

"כל ההתעניינות הזו בנו היא לא מקרית", אומרת אביב. "זה לא שהם כל-כך מתעניינים בנו, כמו שהם מתעניינים בבני דודינו. הם עושים אודישנים ומחפשים ערבים גם במרוקו, בצרפת ובמצרים, אבל השחקנים שלנו זוכים ליותר הצלחה פשוט כי הם שחקנים שמשחקים יותר קטן וקולנועי. בארצות ערב רמת המשחק דומה לזו שהייתה אצלנו לפני שני עשורים".

" אז אין לשחקן הישראלי מה לחלום על גילום תפקיד שהוא לא מחבל או ערבי?

"אם את שואלת אם הוא ישחק שוודי או אמריקני - אז לא, אבל אפשר לעשות תפקידים של ערבים בצורה נפלאה, כמו יגאל נאור למשל ("מינכן", "חקירה מעבר לקווים"). יש לנו כמה שחקנים נפלאים פה".

ברוריה אלבק היא המלהקת הישראלית המבוקשת ביותר בהוליווד. היא ליהקה את "חקירה מעבר לקווים" של הבמאי גווין הוד, את "הפיתוי האחרון של ישו", ועכשיו את הסרט המדובר של אדם סנדלר "אל תתעסק עם זוהן". כמו כן, אלבק עושה המון פרסומות לחו"ל.

"את דרכי התחלתי כשחקנית, ואז החלטתי לעשות הסבה", היא מספרת, "ואז הבנתי מה חסר ומה לא עובד בדרך שעובדים פה כדי להיות מלהק עולמי. היום יש את כל האמצעים. יש לי משרד, אולפן, מחשב משוכלל. בעזרת הפס הרחב אין סיבה שתוך חמש דקות, לאחר שאני מסיימת אודישן, הוא לא יהיה אצלם בהוליווד.

"לסרט של אדם סנדלר עשו ממש אודישנים למלהקות. ניגשו שבע ואני חזרתי למקום הזה של אודישן, ואמרתי להם בנונשלנטיות שלי 'אז אין בעיה תגיעו למשרד שלי, נדבר', ואז הבהירו לי שזה לא הולך ככה ושאני בכלל במעין אודישן, אבל נקשרנו. בסך הכול מדובר בעבודה אינטימית. בחלק מהעבודות לא מדברים בכלל עם הבמאי, רק שולחים את האודישן. אבל העבודה עם גווין הוד למשל הייתה מאוד חברית. הוא הגיע לארץ ונפגש עם תשעה שחקנים שחשבתי שהם מתאימים. היתרונות שלי הם המהירות והיעילות, והאמצעים המשוכללים שיש לי".

" איך יוצרים קשרים טובים בהוליווד?

"אני פשוט מקסימה. בלתי אמצעית. אני גם אף פעם לא יודעת מי מגיע. כשהגיע גווין הוד, מיד אמרתי לו 'יאללה, תוריד את המצלמה, נלך לאכול'. רק אחרי שהוא נסע הבנתי באיזה סדר גודל של במאי מדובר. מההפקה של אדם סנדלר שולחים כל שבוע מכתב לדעת מה היה ואיך היה. אני לא טובה בהתחככות, אני חרוצה, מהירה, אם הם רוצים שאראה עוד 20 אנשים עד מחר, אין אצלי תירוצים, זה ייעשה".

" איך הגיעו אלייך?

"הם שמעו עליי. האמריקנים עשו סרטים בארץ, והתעשייה בלוס-אנג'לס מלאה בהרבה יהודים וישראלים ומהם מגיעות ההמלצות. לפני שלושה שבועות הייתה פה מלהקת מלונדון, קייט דאו, ואנחנו עובדות עכשיו על הליהוק לסרט של ג'יימס בונד, והיא אמרה לי: 'שתדעי לך שהמלהקות בחו"ל מדברות עלייך כי את כל-כך טכנית עד שהן היו צריכות לעשות שדרוג במערכות שלהן. זה נעשה בכוונה. כשפתחתי את המשרד הייתי כבר למודה מניסיוני כשחקנית באודישנים ובחדרי אודישנים קטנים ומסריחים, כשמחכים במדרגות ומקבלים איזה פתק עם מספר כמו אסיר. אז בניתי מקום שונה עם פואייה לשחקנים ופינת קפה, ואין סתם פתקאות אלא יש מכשיר פתקאות. שחקנים אוהבים מאוד לבוא לפה".

"אנחנו סוג של שדכניות יצירתיות"

אז מהן התכונות הנדרשות ממלהקת, ומתי היא נחשבת למלהקת טובה?

אלבק חורצת: "זו שיש לה טעם טוב ועין טובה, ויש לא מעט כאלה כמו אורית אזולאי, רותי בלום, יעל אביב. אנחנו סוג של שדכניות יצירתיות, כי צריך לראות את כל התמונה כולה ולהבין תסריט לעומק ולהבין מי השחקן שיכול להרים אותו. זה לא תמיד עוזר כי לפעמים יש אנשים עם חרדת ביצוע והולכים על ברור ומובן מאליו, ואז אני אומרת 'למה לעשות קאסט, תגמרו הכול בפגישה בבית קפה, במקום להעביר את כל המדינה אודישן. ויש יוצרים שפתוחים ומוכנים לקבל דברים שונים. בישראל חושבים שיודעים הכול ולא באמת מעזים. גם את הטרנד הזה של ההתעניינות בנו - צריך לקחת בפרופורציה, זה טרנד והוא יכול לחלוף כמו שהוא בא, ולא מחפשים פה את דה נירו הבא. מחפשים ערבים וישראלים. כולם חושבים שגילו אותנו, אבל בהוליווד כותבים עכשיו על ישראלים ומחבלים, זה כל מה שזה.

"בהוליווד היה קשה להם להבין שהשחקנים הערבים לא מעוניינים לשחק מחבלים. הם לא רוצים לתמוך בסטיגמה הזו ולהיות חלק ממנה. בסרט הראשון שליהקתי היו צריכים ערבים, והבאתי לאודישן איש שקוראים לו ז'אק כהן שגם לו לא היה נוח לשחק מחבל - הוא, שיש לו קהל ערבי בארץ - ובהוליווד כעסו מאוד. הם לא רוצים ז'אק כהן, הם רוצים מוחמד טלאל. בסוף נבחרו אורי גבריאל וחזי צדיק, ובהפקה כתבו לי מכתב התנצלות על הכעס שהיה להם כלפיי בהתחלה. הם כתבו 'לא ידענו שיש יהודים ערבים'.

"כל סרט שאני מתחילה אני יודעת מה הם רוצים, וזה ערבים, שלא מוכנים לשחק מחבלים, והם מחפשים גם במרוקו ובמדינות אחרות, אבל זה נחמד שהפכנו לחלק מהעולם. הכול נהיה יותר נגיש".

" זה טרנד שיחלוף? כי הנה מחפשים את נערת ג'יימס בונד הישראלית, זו לא בשורה טובה?

"נו אז מה, מחפשים לטינית, ולא בטוח שזה ייסגר פה. מחפשים בכל העולם. מה שכן, הבמאי מארק פורסטר נגנב מהשחקנים הישראלים שהם כל-כך גבריים".

" איך השחקנים הישראלים מתנהגים בחו"ל?

"מקסים. שוקלים אפילו לעשות את הפרימיירה החגיגית של סרטו של אדם סנדלר בארץ, ואז יגיעו לכאן כל הכוכבים, ביניהם סנדלר כמובן וג'ון טורטורו".