במשרד התמ"ת מסמנים את הודו כיעד הבא לחתימת הסכם סחר חופשי

היעד הבא להסכם סחר חופשי של משרד התמ"ת: הודו. הוגשה בקשה לממשלת הודו לבחון הסכם סחר חופשי עם ישראל ול"גלובס" נודע כי הבחינה נעשית לא רק לגבי מוצרים אלא גם לגבי שירותים. הנושא נמצא כעת בבדיקה בהודו ע"י צוות מומחים אשר הוקם במיוחד למטרה זו, בנוסף, נבחנת כדאיות הסכם סחר חופשי עם רוסיה.

בועז הירש, המשנה למנכ"ל וראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, אמר ל"גלובס" כי "כמדינה קטנה אנו חייבים לבנות תשתית ל-10 השנים הקרובות בהן הודו צפויה להפוך למשמעותית עוד יותר". כפי שנכתב ב"גלובס" ביום ו', בתחילת השבוע יחתם הסכם סחר חופשי בין ישראל וגוש המרקוסור המונה את ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. מדובר בהסכם עם גוש סחר בעל תל"ג מיצרפי של 1.2 טריליון דולר ואוכלוסיה המונה מעל 240 מיליון איש. העוגן הכלכלי של הגוש הינו ברזיל, אחת מ-10 הכלכלות הגדולות בעולם. יצוין כי מדינות רבות אחרות ניסו להגיע להסכם עם גוש זה ובכללן ארה"ב והאיחוד האירופי, אך נסיונות אלו לא צלחו.

המשמעות של הסכם הסחר הינה הפחתת מיסוי לגבי יצוא מישראל לגוש המרקוסור. עם כניסת ההסכם תעשה הפחתה במיסוי לגבי כל המוצרים המיוצאים מישראל ומחציתם אף יהנו מפטור מלא כבר בשלב זה. לאחר 4 שנים, 70% מהיצוא מישראל יוכל להיכנס לגוש המרקוסור ללא מיסים, לאחר 8 שנים, 85% מהמוצרים ייוצאו ללא מיסים וכעבור 10 שנים - 99% מהמוצרים המיוצאים לשם יזכו לפטור מוחלט ממיסים.

למעשה, בסופו של תהליך, ייהנה הייצוא הישראלי למרקוסור מפטור מוחלט ממכס על כל מוצרי התעשייה והחקלאות, למעט במספר מצומצם מאד של פריטי ייצוא לארגנטינה בתחום הכימיה.

גם ייבוא של מוצרי תעשייה מגוש המרקוסור יזכה לפטור ממכס בכניסה לארץ, יחד עם כ-40% ממוצרי החקלאות והמזון.

המשמעות העיקרית היא לגבי היצואנים הישראליים שעד כה המיסוי הגבוה היווה חסם לפעולתם. בשנת 2006, למשל היצוא מישראל לברזיל עמד על 458 מיליון דולר והיבוא עמד על 261 מיליון דולר. היצוא לארגנטינה עמד על 80 מיליון דולר והיבוא ממנה לארץ עמד על 166 מיליון דולר. המספרים בולטים יותר לגבי אורוגוואי ופרגוואי.

בעוד ישראל יצאה לשתי מדינות אלה בהיקף של 7 מיליון דולר בלבד (לכל אחת) היבוא מאורוגוואי עמד ב2006 על 94 מיליון דולר והיבוא מפרגוואי עמד על 32 מיליון דולר בשנה זו. על פי הערכות המהלך ישפיע רבות על היצואנים בתחומים של מוצרים כימיים וכימיקלים, ציוד חשמלי לתחבורה, מכונות, שמן, מתכות, פלסטיק וטבק אולם גם מוצרי צריכה.

חשוב לציין כי ההסכם כולל מנגנון אשר מאפשר הרחבה אוטומטית למדינות נוספות באמל"ט אשר יצטרפו בעתיד לגוש המרקוסור.

הצפי במשרד התמ"ת הינו כי ההסכם יתרום משמעותית לחיזוק והגברת היצוא הישראלי לגוש זה. ויגביר את הסחר הכולל בין המדינות הללו, סחר העומד כיום על 1.1 מיליארד דולר.

המו"מ נוהל על ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, כאשר הצוות הבינמשרדי לשיחות כלל את נציגי אגף המכס ברשות המיסים, משרד החקלאות, משרד האוצר, משרד החוץ ומשרד המשפטים. סבבי המו"מ האחרונים נוהלו ע"י בועז הירש, משנה למנכ"ל וראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת. המו"מ התנהל באינטנסיביות לאור החשיבות הרבה שמייחסים במינהל סחר חוץ להסכם זה, ובשנתיים האחרונות נוהלו 8 סבבי מו"מ ישירים, אשר התנהלו בירושלים, בואנוס איירס, אסונסיון וג'נבה. בנוסף, התקיימו עוד עשרות מפגשי וידיאו קונפרנס.

ישראל הינה מדינה פורצת דרך בתחום הסכמי הסחר הבינלאומיים. ישראל הייתה הראשונה לחתום על הסכמי אזור סחר חופשי גם עם ארצות הברית והייתה המדינה הראשונה לה היו הסכמי סחר חופשי הן עם ארה"ב והן עם האיחוד האירופי. כעת, ישראל היא גם המדינה הראשונה מחוץ ליבשת דרום אמריקה לחתום על הסכם כזה עם גוש המרקוסור. ההסכם ישלים את פריסת מערך הסכמי הסחר של ישראל באמריקה הלטינית ויצטרף אל ההסכם שנחתם עם מכסיקו בשנת 2000.