הפסד לבבו קובו בערעור: הרשעתו באונס תיכלל בתגובה לתביעת הדיבה שהגיש

בכך קיבל שופט המחוזי בת"א, ד"ר קובי ורדי, את הערעור שהגיש העיתון על החלטת הרשם השופט שמואל ברוך להיעתר לבקשת קובו, להורות על מחיקת הטענות האמורות. ורדי קבע כי לא היה מקום למחוק טענות אלה מכתב ההגנה, לפחות לא בשלב מקדמי זה ובטרם שמיעת ראיות ועדויות.

קובו הגיש תביעה על סך 10 מיליון שקל נגד העיתון אנשים בגין פרסום לשון הרע. זאת בעקבות כתבה שהתפרסמה בנובמבר 2005 בעיתון על בוהדנה, שכותרתה "תפסה כריש". לטענת קובו, במסגרת הכתבה פורסמו עליו דברי שקר, בהם כי שמו האמיתי הוא ויקטור עטיה וכי ריצה מאסר בגין עבירות סמים.

בכתב ההגנה שהגיש העיתון נטען, בין היתר, כי קובו הורשע בפלילים וריצה עונש מאסר ממושך בשל עבירת אונס, וכי זו לא היתה ההסתבכות היחידה שלו עם החוק. לדברי העיתון, עברו ושמו המפוקפק העסיקו את העיתונות לא אחת, כך שמדובר באדם שאינו בעל "שם טוב" בלשון המעטה, המסתיר את העובדה שהוא עבריין שהורשע באונס וריצה מאסר.

בבקשה שהגיש קובו לשופט ברוך למחיקת הטענות בעניין האונס מכתב ההגנה, נטען כי ההרשעה באונס התיישנה ואף נמחקה ביולי 2000, כך שאזכור הרשעה שנמחקה בכתב הגנה אינו קביל בהליך משפטי.

השופט ברוך קיבל את הבקשה וקבע כי חוק המרשם הפלילי קובע כי משחלפו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות על עבירה, יש לראות את ההרשעה כהרשעה שנמחקה והמורשע ייחשב כאילו לא הורשע. לדבריו, ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה, לא תהיה קבילה, אלא אם כן מסר אותה מי שהורשע. השופט ציין כי הרציונל של החוק הוא לאפשר לאדם שהורשע להשתקם.

"ליטול את ליבו"

בהחלטתו לקבל את ערעור העיתון, קבע השופט ורדי כי השופט ברוך לא היה צריך לפעול בשלב מקדמי זה כפי שפעל ולמחוק את הטענה העיקרית של העיתון בכתב הגנתו לגבי היעדר שמו הטוב של קובו - כפי שעולה מהרשעתו באינוס - ו"ליטול ממנו את עוקצו וליבו, כבר בשלב זה". זאת, מבלי לשמוע ראיות.

לדברי ורדי, ספק אם חוק המרשם הפלילי בא למנוע לחלוטין אזכור ופרסום של הרישום הפלילי. ורדי קבע כי ניתן לכאורה להביא את המידע בדבר הרישום הפלילי בפני ביהמ"ש כדי לבדוק את מועד ההרשעה וחלוף תקופת ההתיישנות ומחיקת ההרשעה.

עוד קבע ורדי כי אין לפגוע בעיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, עקרונות שלפיהן ניתן לכאורה לפרסם במקרים מסוימים הרשעות שנמחקו לפי החוק. (ע.א. 1402/07).