מול הזהב, הדאו יורד כבר 9 שנים ברציפות

מי שעוקב אחרי תנועת מחיר הזהב, יכול לצפות מפולת קרובה בשוק המניות

שחף פרקש הוא אסטרטג נגזרות פיננסיות במרקטפלייס ומנהל פורום המסחר בחוזים עתידיים בפורטל הפיננסי של "גלובס"

מדד הדאו-ג'ונס האמריקני רחוק רק ב-5% מהשיא שלו, אליו הגיע באוקטובר 2007. נראה לא רע. אבל אם מודדים את הדאו ג'ונס לפי המטבע השני של העולם, הזהב, מתקבלת תמונה שונה לחלוטין.

במונחי אונקיית זהב, מחיר מדד דאו-ג'ונס בימים אלה הוא כ-16.7 אונקיות זהב - נמוך משמעותית ממחירו ב-1999, אז היה ערכו שווה ל- 44.8 אונקיות. כך שאם מודדים את שוק המניות האמריקאי בזהב, 8 השנים שהספקנו לצבור במאה ה-21 הן שנים חלשות, ושוק המניות האמריקני נמצא כולו במגמה שלילית יורדת.

מאחורי מחירי המניות עומדת היכולת של החברה האנושית לנצל באופן יעיל את משאבי הטבע. ככל שיעילות הייצור עולה והאדם לומד לייצר יותר מוצרים בפחות חומרי גלם ובפחות אנרגיה, יעילות השוק עולה וזו משתקפת בעלייה של מחירי המניות.

אך לשיפור ביעילות יש חסם: חוק התפוקה השולית הפוחתת, לפיו לכל מערכת יש גבול, אחריו אין תועלת בהוספת משאבים. אם בפרדס יש 5 סולמות המשמשים לקטיף הפרי, כל פועל שנוסיף עד לחמישה פועלים ייעל את העבודה. הפועל השישי מיותר - הוספה שלו לקבוצת הקוטפים לא תועיל משום שבהעדר סולם אין לו יכולת לקטוף מיבול הפרי.

מסקנה:

במשך תקופה ממושכת, עד שנת 2000, הגדלנו את כמות הסחורות שהופקו מאדמת כדור הארץ. במקביל, הצלחנו לייעל את השימוש בהן. לפי הגרף נראה שבשנים האחרונות הגיעה האנושות למצב שבו חל עליה חוק התפוקה השולית הפוחתת. אנחנו משתמשים ביעילות גמורה במשאבי הטבע, וכעת אנו ניצבים בצומת דרכים: או שנקטין את קצב צריכת המשאבים והסחורות המיוצרות מהן או שנפתח שיטה שתעלה שוב את יעילות השימוש.

כפי שהמצב נראה בינתיים, עדיף להשקיע בסחורות שמחירן לא מפסיק לטפס בחודשים האחרונים, ולהתכונן לתקופת ירידות ממושכת בשוק המניות.