סוג ב' או אזור ב'?

בור רוב המדינה יהיה ה-15 בינואר עוד יום שגרתי, אבל במטרופולין חיפה מדובר ביום גורלי. בתאריך זה יפקע הצו לעידוד השקעות הון, במסגרתו לפני שנה סיווגה הממשלה את חיפה כאזור פיתוח ב' בכל הנוגע למפעלים עתירי טכנולוגיה. סיווג זה ניתן לה כחלק מחבילת הסיוע וההטבות שהוענקה לעיר, בסך 121 מיליון שקל, במטרה לחזק את האזור אחרי המלחמה.

ועדת הכספים של הכנסת תצטרך להתכנס עד יום ג' כדי להחליט האם יוארך תוקפו של הצו, אבל לא חיפה היא זו שתכסוס ציפורניים - שכן המדינה הודיעה שבכוונתה לחדש את תוקפו. יהיו אלה קרית אתא, קרית ביאליק, קרית מוצקין, נשר וטירת כרמל, שלא ישקטו עד שישמעו האם בכוונת המדינה להכניס גם אותן לסיווג שמתאפשר מכוח הצו. משמעות סיווגה של חיפה כאזור פיתוח ב' בכל הקשור למפעלים עתירי טכנולוגיה היא, שכל מי שרוצה לבנות ולפתח עסק היי-טק בשנים הקרובות יקבל הטבות מהממשלה בשני מסלולים: פטור ממס בשנים הראשונות של העסק, ומענק השקעה בשיעור 10% מההשקעה העצמית, עד לסכום של 9 מיליון שקל.

בימים אלה דן בג"ץ בעתירתן של חמש הרשויות בבקשה למתן צו על תנאי, המבטל את הצו שמכריז רק על חיפה כאזור פיתוח ב', וזאת משום שלטענתן הוא מפלה אותן לרעה. לחילופין מבקשות חמש הרשויות לכלול גם אותן בסיווג אזור פיתוח ב'. הן טוענות שבמהלך המלחמה נפלו בשטחיהן טילים רבים שגרמו לפגיעות קשות בנפש וברכוש, ושהן נפגעו במידה זהה לזו שנפגעה חיפה - כולן חוו את אותו הסבל, כלכלתן נפגעה קשות וכולן ראויות לאותם התמריצים הכלכליים שיסייעו להתפתחותן. בנוסף לנזקים הישירים שנגרמו לתושבים ולעסקים נגרמו להן לטענתן נזקים נוספים בשל הירידה התלולה בגביית תשלומי הארנונה מהמפעלים ומהעסקים.

בדיון האחרון שהתקיים בנושא בבג"ץ הודיעה עו"ד דנה בריסקמן, המייצגת את רה"מ אהוד אולמרט, שר התמ"ת אלי ישי וממשלת ישראל, שישנה כוונה להאריך את הצו. אולם בג"ץ ציין שבטרם יוארך הצו יש להעניק לחמש הרשויות את הזכות לשימוע בפני הגורמים המחליטים, כולל ועדת הכספים של הכנסת.

בא כוחן של הרשויות, עו"ד יצחק מירון ממשרד מלצר ושות', אמר שזכות שימוע בכתב ניתנה לרשויות על-ידי שר התמ"ת אלי ישי, אבל הרשויות מבקשות להביע עמדתן גם בעל פה, כמו שביקש בג"ץ בדיון האחרון.

בתגובה שהגישה עיריית חיפה לבג"ץ בנושא העתירה נכתב שהמהלך של הקריות הוא ניסיון חסר תום לב לבטל הטבה קצובה בזמן שניתנה לעיר. "ההטבה ניתנה לאחר שנים של עבודה מאומצת שהשקיעה חיפה אל מול הגורמים המקצועיים במשרד התמ"ת", נכתב, ובהמשך נטען: "מזה שנים לא מועטות שמצבה של חיפה, עיר המטרופולין הצפוני, הולך ומתדרדר, וזוהי תולדה של שלוש מגמות מרכזיות. האחת היא השקעת משאבי המדינה לאורך השנים בפיתוח מרכז הארץ, השנייה היא יישום מדיניות וקבלת החלטות ברמה השלטונית שהבריחו מפעלים החוצה, והשלישית, החלשת חיפה על-ידי הפריפריות המתפתחות סביבה, אשר מחד נהנות מכל השירותים שמציעה חיפה מבלי להשתתף במימונם, ומאידך מסוגלות להציע לכלל הציבור, לרבות לעוסקים, למפעלים ולתעשיות, מיסים פחותים... באופן ההופך את המעבר אליהן לאטרקטיבי.

"חולשתה של חיפה נובעת מעצם טיבו של הקשר בין עיר המטרופולין לבין הפריפריה שסביבה, ומעצם העובדה שהפריפריות יונקות חיותן הלכה למעשה מעיר המטרופולין. חיות ושגשוג הפריפריה בזכות ואף על חשבון עיר המטרופולין דורשת את חיזוק עיר המטרופולין על מנת למנוע התנוונותה".

ראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ, ממובילי מאבק הקריות, אמר: "לא יעלה על הדעת שהקריות ינושלו ממעמד ההעדפה שחיפה קיבלה. מלחמת לבנון השנייה לא עשתה אבחנה בין הקריות ובין חיפה, ולכן לא יכול להיות שיזמי חיפה יהיו מועדפים על היזמים בערים הגובלות איתה. יש מקום שממשלת ישראל תקבל החלטה ותאפשר שוויוניות בהתפתחות התעשייה עתירת הידע לכל הערים, כי אם הקריות חלשות - חיפה חלשה. הקריות התפתחו בזכות עצמן, וחיפה לא בונה כבישים לקריות. יש רצף אורבני בין חיפה והקריות, ומטבע הדברים הקריות וחיפה הן אלה שאמורות לתת את התשתית לכל המטרופולין. חיפה והקריות מזינות אחת את השנייה".

משרד התמ"ת מסר בתגובה: "הצו לעידוד השקעות הון עדיין לא הוארך. תוקף מפת אזורי עדיפות לאומית מסתיים ב-15 בינואר, ולכן משרד התמ"ת ומשרד האוצר פועלים להאריכו במתכונתו הנוכחית. לקריות ניתנה זכות שימוע בכתב בהתאם להחלטת בית המשפט, ורק לאחר מכן תקבע המפה לרבות התייחסות לסיווג הקריות כאזור פיתוח ב' או ג'".

michal-m@globes.co.il