המחיר כבר אינו חזות הכל

היחסים בין הקבלנים למע"צ ידעו בשנים האחרונות עליות וירידות. הקונפליקט בין הרצון של מע"צ להוריד מחירים במכרזים לבין דרישות קבלנים לעדכן חוזים, גרמו לא פעם למחלוקות קשות שהביאו לפניות לבתי המשפט ולעיכובים בפרויקטים רבים. בעקבות הפיכת מע"צ לחברה ממשלתית עצמאית נרשם שיפור מסוים ביחסים מול התאחדות הקבלנים, ויחד עם הגידול הנמשך בתקציבי החברה והוצאת מכרזים חדשים חיפשו שני הצדדים דרכים חדשות לשיתוף פעולה.

באחרונה, ולאחר מו"מ ממושך, נחתם הסכם חדש בין התאחדות הקבלנים לחברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), המסדיר נושא העבודה מול הקבלנים במכרזי התשתית. החוזה מגביר שיתוף הפעולה בין הצדדים וקובע סוגיות של שליטה על התקציב, תוך קביעת מנגנון לשמירה על לוחות הזמנים, כולל פיצוי מוסכם על איחור בביצוע.

בענף התשתיות מציינים, כי בחברה הלאומית לדרכים בהחלט הלכו לקראת הקבלנים בכל הקשור בהסכם. בניגוד לעבר, ההבדל הוא שמע"צ החדשה לא מהססת לנקוט בסנקציות נגד קבלנים שהפרו חוזה, ובמספר מקרים החברה חילטה ערבויות של קבלנים.

ההסכם החדש כבר הוכיח את עצמו בפתרון מחלוקת קשה שהתעוררה בין מע"צ לחברת התשתיות טר-ארמה לגבי פרויקט ההפרדה המפלסית בכביש מספר 3. במע"צ החדשה כבר נערכו להוציא צו להפסקת העבודות כנגד טר-ארמה, אולם בהתערבות ההתאחדות ובהתאם להסכם החדש נמנע סילוקה של החברה, דבר שהיה עשוי לעכב הפרויקט.

בחברה הלאומית לדרכים מדגישים, כי ההסכם החדש שנחתם עם הקבלנים מותאם לתפיסה החדשה ולסטנדרטים הנהוגים זה מכבר במגזר הפרטי.

גלובס: בעבר היתה מתיחות קשה בין ההתאחדות למע"צ - מה הסיבה לכך?

ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים: "המתיחות ביננו למע"צ היתה בעיקר בגלל תנאים לא הוגנים במכרזים ואי עמידה בלוחות זמנים בנושא של תשלומים של מע"צ כלפי הקבלנים. בתקופה האחרונה, ובהמשך לחתימת ההסכם, נפגשתי עם מע"צ אחרת, שמצד אחד באה בדרישות לקבלנים ומצד שני עומדת בהתחייבויות. קבלן שהולך היום למכרז במע"צ יודע שהוא צריך לספק את הסחורה אבל שהחברה גם תשלם לו עבור העבודות, ולא מצב כפי שהיה קיים שקבלנים לא קיבלו תשלום עבור פרויקטים שסיימו לפני 4 ו-5 שנים".

אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים: "עיקר המתיחות היתה בין השנים 2003-2005 סביב נושאים כספיים. כשהגעתי לחברה, מע"צ היתה חייבת סדר גודל של 400 מיליון שקל לקבלנים, בגלל שלא היתה סגירה תקציבית מול משרד האוצר. היתה בעיה קשה מאוד של קבלנים להיכנס לעבוד במע"צ הישנה. לא כל הקבלנים הכירו את המנטאליות במע"צ הישנה, ולא כל אחד מהם יכל לזכות במכרזים".

- איך ההסכם החדש שנחתם השנה בין מע"צ לקבלנים משפר את המצב?

בובליל: "הדבר החשוב ביותר בחוזה החדש הוא שיש בו הליך מסודר לפתרון מחלוקות. אין מצב שמזמין העבודה פועל בצורה חד צדדית וכנ"ל גם לגבי הקבלן המבצע. אני מאמין שהחוזה החדש ימנע הרבה מחלוקות והרבה יותר פרויקטים יסתיימו בתקציב ובלוח הזמנים שנקבעו. גם אם יהיו חריגות או מחלוקות, לא נגיע לביהמ"ש כמו בעבר".

ויז'ניצר: "התאחדות הקבלנים מבחינתי היא כלי עזר אדיר להתמודד עם קבלנים לא טובים. כיום ההתאחדות היא גוף מקצועי לא פוליטי ולא אינטרסנטי. החוזה שיש לנו עם הקבלנים, שנבנה בשיתוף ההתאחדות, אמור לספק פתרונות לבעיות. לא מדובר בחוזה סטנדרטי כמו הקודם, שהיה קיים במשך 30 שנה. החוזה יקבל עדכונים בכל שנה, ואנחנו משתדלים להגיע להסכמה בכל ההליכים. מאז שנחתם החוזה אנחנו מזהים ירידה בפניות לביהמ"ש".

בובליל מוסיף: "אחת הבעיות הכי גדולות של קבלן מבצע היא חוסר הוודאות כאשר הוא נכנס לפרויקט ואין לו תוכנית, אין תקציבים מוכשרים ואין לוחות זמנים. ההסכם החדש מגדיר בצורה מדויקת את כל הסוגיות, וגם קובע מנגנון לשמירה על לוחות הזמנים".

- רוב הקבלנים המתמודדים במכרזי מע"צ הם קבלנים גדולים, כמו דניה סיבוס, שפיר וכו'. יש הטוענים כי ההסכם לא נחוץ מאחר וההתאחדות מייצגת בעיקר קבלנים קטנים.

בובליל: "אנחנו מייצגים גם את החברות הגדולות וגם את הקטנות. המטרה שלנו היא לפתוח את השוק לכולן. הרבה פעמים חברה גדולה צריכה את המטריה של ההתאחדות בשביל להתמודד עם בעיה כלשהי. החברות הגדולות צריכות אותנו לא פחות מהחברות הקטנות, ולפעמים יותר.

"אין פה הסכם שהתאחדות הקבלנים תהיה תחת פיקוד מע"צ או להיפך. אני מתאר לעצמי שיהיו הרבה מחלוקות גם בהמשך, אבל הן יתבררו בצורה הוגנת. אנחנו בכל מקרה לא נאפשר מכרזים עם תנאי סף בלתי הוגנים".

ויז'ניצר: "אם היום יש לנו מישהו שלא עובד טוב ונמצא על הכוונת, ואנחנו רוצים להפסיק את עבודתו בפרויקט - נפנה קודם להתאחדות שתיקח חלק בתהליך. אין לנו שום עניין ללכת למשפטים".

- אילו שינויים ביצעה מע"צ בתנאי מכרזים על מנת להקל על הקבלנים?

ויז'ניצר: "השינוי המהותי הוא קודם כל החתימה על החוזה החדש. להערכתי, גם חברות תשתית אחרות יאמצו אותו ואני יודע שגם החשב הכללי מתעניין בו ברצינות. בשנה האחרונה ביצענו שינויים רבים בשיטת המכרזים, שעיקרן לא לקבוע הזול ביותר כזוכה, לעשות מכרז מיון מקדים (PQ) ולצאת במכרזי תכנון-ביצוע, המאפשרים לקבלן לבצע תכנון מפורט. מאז המעבר לחברה החדשה פסלנו הרבה קבלנים שהיו כביכול הזולים ביותר, מאחר ולא עמדו בתנאי הסף".

בובליל: "אחת הבעיות הגדולות שהיו בענף הבנייה היתה שהפרמטר היחיד לגבי הזוכה זה המחיר. אנו תומכים תמיכה מלאה במע"צ בנושא הזה, ומקובלת עלינו ההערכה שאם המציע יתן הצעה הנמוכה ב-6%-7% מהאומדן הוא יפסל, ותהיה שיטה שונה לקביעת הזוכה - לא רק לפי המחיר הנמוך ביותר. זה שומר על הקבלנים ועל מזמין העבודה".

- אין פה ניגוד עניינים מובנה?

בובליל: "בסה"כ המחירים בענף די ידועים, עלות העבודה ידועה ועלות האספלט ידועה, והקבלנים יכולים להתחרות על היעילות, שיטות העבודה, הטכנולוגיה וכו'. לצערי הרב רוב המחירים הם קרטליים בענף הבנייה, ואנחנו יודעים שהמחירים נקבעים בצורה מאוד מוחלטת לכל הקבלנים".

ויז'ינציר: "מע"צ לא רוצה את המחיר הזול ביותר אלא את האופטימלי ביותר. השוני המהותי שאנחנו מנסים לשדר לקבלנים: תנו מחיר אופטימלי, תעשו את העבודה בכבוד ותרוויחו. אם תשחקו עם עבודות נוספות נלחם בכם ובפעם הבאה לא תקבלו עבודה. אין פה ניגוד עניינים. אנחנו רוצים שהקבלן ירוויח ולא יפסיד, כי קבלן שמפסיד פוגע באיכות בסופו של דבר".

- אחד השינויים המרכזיים שבוצעו הוא שהופסקו החוזים על בסיס כתב כמויות, וקבלנים צריכים לתת מחירי מקסימום. איך בענף מתמודדים עם זה?

בובליל: "אנחנו דחפנו לנושא הזה במשך תקופה מאוד ארוכה, ואברהם ליבר, סגן נשיא ההתאחדות, דחף גם לאפשר לקבלנים לבצע את התכנון בעצמם. בעבר במכרזים רבים מי שניחש יותר טוב את הסעיפים ואת הכמויות היה יכול לתת מחירים גבוהים יותר במכרז. הדבר גרם כמעט לשחיתות במכרזים. לא היתה שקיפות מלאה. קבלנים שידעו את התוכניות הסופיות יכלו לתת הצעה שאף אחד אחר לא יכל לעמוד בה".

ויז'ניצר: "לקבלן נורמלי שרוצה לזכות במכרז, בין אם הוא גדול או קטן, יש כיום את כל הכלים על מנת לבוא ולתת מחיר קבוע במכרז. קבלנים מחפשים לבוא ולשחק בכמויות ובכל דבר אחר. אנחנו מונעים מהם את האפשרות".

- בעבר להתאחדות היו טענות קשות לגבי חוסר ניצול התקציביים במע"צ. האם חל שינוי בנושא?

בובליל: "אחוזי הניצול הם דרמטית הרבה יותר גבוהים ממה שהיה במע"צ הישנה, ואפילו נוצרה בעיה של מחסור במזומן. אנחנו בהחלט מרגישים בהבדל".

ויז'ניצר: "בשנת 2007 הניצול יהיה מעל 100%, בשנה שעברה היינו ב-97%, ובשנה לפני ב-90%. לפני 4 שנים (מע"צ הישנה) היינו ב-80%. אני חושב שהשוק כבר מבין שאנחנו מנצלים את מלוא התקציב, ומה שמדאיג אותי היום זה שהשוק יספיק להיערך בזמן לביצוע המכרזים. ב-2008 נתחיל פרויקטים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, מתוכם התקציב במזומן יעמוד על 2.8 מיליארד שקל. מדובר בכ-70 פרויקטים גדולים, בהם כביש 431, 531, כביש 40, כביש 77 וכביש 551.

"אני מסכים עם ניסים שהקבלנים יכולים לעמוד בכל המכרזים. ענף התשתיות עדיין לא עובד בתפוקה המקסימלית. הרכבת הקלה בת"א עדיין לא החלה, רכבת ישראל עובדת בקצב רגיל, ומבחנת מע"צ אני מקווה שנקבל עוד תקציב או שבמשרד יאשרו לנו להוציא יותר פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי, שיחזיר לנו חלק מהקיצוץ בסך של 3 מיליארד שקל בתוכנית החומש".

- באחרונה יש התעניינות הולכת וגוברת של קבלנים מחו"ל במכרזי התשתיות. איך אתם רואים את כניסתם לענף?

בובליל: "כדי לבנות בארץ הם צריכים להיות קבלנים רשומים, וכל ניסיון של גוף להביא קבלנים מחו"ל כדי שיעבדו בארץ יתקע בהתנגדות של ההתאחדות הקבלנים. אני לא בטוח שאותם קבלנים גדולים מחו"ל יפתחו מוצר יותר טוב מאשר הקבלנים הישראלים. ראינו מה קרה בנתב"ג 2000 שהוציאו את העבודה לקבלן טורקי. הקבלנים הישראלים בונים בארה"ב והאיכות שלהם לא פחות טובה מאשר הקבלנים מחו"ל".

ויז'ניצר: "אם הקבלנים הישראלים עובדים בחו"ל, אז אתה לא יכול לא לאפשר לקבלנים גדולים מחו"ל לעבוד פה. אני חושב שכניסה של קבלנים גדולים מחו"ל, ואני מדבר על הגדולים ביותר בלבד, יכולה לתת ערך מוסף לענף. כשהייתי מהנדס צעיר ראיתי איך האמריקאים בנו את שדה התעופה בעובדה. כשאתה מקבל שם תוכנית אתה עובד בדיוק לפיה, ולא כמו בארץ, שאתה לוקח תוכנית ואומר 'מה אני יכול לשנות'. יש כללי משחק ברורים. יש לנו בארץ עדיין בעיות קשות בתכנון, יש הרבה ליקויים ואנחנו נלחמים עם זה יום יום".

בובליל: "קבלנים ישראלים נמצאים במצוקת עבודה. יש עודף קבלנים ועודף יכולת ביצוע, ואילו המדינה לא מוציאה מספיק מכרזים לתשתית. יש קבלנים רבים שנמצאים "על הגדר", ולא יעלה על הדעת שנכניס קבלנים מחו"ל בשעה שאין להם עבודה". "

lior-b@globes.co.il