מכירת החיסול של אלשיך: ביטלה את מכירתו של המרכול התל-אביבי "גבירול 76"

זאת לאחר שהתרשמה שהמכירה נועדה להבריח רכוש מנושי החברה, זמן קצר לפני כניסתה לפירוק

"גבירול 76 (2002) בע"מ" היא חברה, אשר עד לכניסתה להליכי פירוק, ניהלה מרכול ברחוב אבן גבירול 76, בתל-אביב. בעליה של החברה הנו שרון חזן, השרוי כיום בהליכי פשיטת רגל. זמן קצר לפני קריסתה של החברה ולפני שבעליה ביקש להכריז עליו כעל פושט רגל, נמכר המרכול לחברה אחרת - "ראש מרקט בע"מ". הבעלים של החברה הרוכשת היה אחיו של שרון חזן, רפאל חזן שמו. עד לאותה העת עסק רפאל בעסק של אופנועים. רחוק רחוק מעסקי מרכולים.

לאחר שמונה מפרק לחברת "גבירול 76", הוא עו"ד רונן מנור, ולאחר שהוא נבר וחקר בעסקי החברה, הוא הגיש, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה למתן הוראות ובמסגרתה ביקש כי בית המשפט יורה על ביטול עסקת מכירת המרכול ל"ראש מרקט". המפרק מנור טען, כי מגוון הנסיבות מעידות על כך, שהיה מדובר בעסקה, שנועדה רק על-מנת לשם מילוט נכסי החברה וביצוע העדפת נושים פסולה. הוא מצא לכך ראיות רבות: העסקה בוצעה ערב קריסתה של החברה, וזמן קצר לפני שהחלו הליכי חדלות הפירעון שלה; החברה הרוכשת הוקמה על-ידי אחיו של שרון חזן, רק כשבוע לפני מועד כריתת העסקה; לאחיו של שרון אין כל ניסיון בניהול עסקי מרכולים; העסקה בוצעה בלי שנעשה ניסיון למצות את שוויה של החברה ולהשיג רוכש, שישלם תמורה מרבית עבורה; התמורה לא שיקפה את שוויו הריאלי של הנכס, ואפילו לא התבצעה ספירת מלאי לפני כריתת העסקה; שרון ממשיך לנהל את המרכול; התמורה הועברה לידיו של שרון; דבר המכירה הוסתר מספקי המרכול. ועוד ועוד.

השופטת ורדה אלשיך ראתה עין בעין עם המפרק, ודחתה את כל טענותיהם של "ראש מרקט" ושל רפאל חזן, המנהל. היא הורתה על ביטול העסקה. "אכן, לא על נקלה יפעל בית המשפט שלפירוק על מנת לבטל עסקת מכר אשר נעשתה עובר למועד בו נקלעה החברה להליכי חדלות הפירעון", פתחה. "יחד עם זאת, די היה בכמות נסיבות פחותה בהרבה על מנת להעלות חשד מבוסס בעסקה נשוא הבקשה", המשיכה. "כמות הנסיבות המחשידות, כפי שפורטו לעיל, אומרת דרשני", לא הסתירה את דעתה על העסקה. בדחותה את הטענות המקדמיות, שהעלו "ראש מרקט" וחזן, קבעה אלשיך, כי "אין בקיומן של עילות תביעה טובות כנגד מי מהאורגנים של החברה בקשר לעסקה נשוא הבקשה, כדי לשלול את בקשת המפרק להכריז על בטלותה". היא דחתה גם את הטענה, שלפיה בקשה למתן הוראות אינה אכסניה מתאימה לבירורה של בקשה שכזו.

אלשיך דחתה ("טוב לה לו לא הייתה נטענת") את הטענה, שלפיה היה מדובר בעסקה, שבמסגרתה נמכרה רק זכות השכירות וההפעלה של המרכול, זכות אשר תוקפה עמד לפוג בקרוב, משיפוג תוקפו של הסכם השכירות בנכס בו הוא שוכן. כך היא עשתה לאור לשונו הברורה של הסכם המכר. נקבע בו, כי העסקה היא למכירת פעילות העסק, ציוד העסק, התכולה והמלאי, ולא רק להעברת הזכויות במבנה העסק.

"המשיבים אינם יכולים, עתה ובדיעבד, לקרוא לתוך הסכם המכירה פרשנויות אשר אינן עולות ממנו, ולו בדוחק", הוסיפה אלשיך. כך במיוחד שעה שמכלול הנסיבות, האופפות את העסקה, מעיד על פעולות פסולות, שנועדו למלט כספים ונכסים אחרים. אלשיך הזכירה גם, שהחברה הרוכשת נוסדה אך בסמוך לכריתת העסקה, וזאת על-ידי אחיו של בעליה של חברת "גבירול 76". היא לא התעלמה גם מכך שהאח-רפאל היה חסר ניסיון בעסקי המרכולים.

אלשיך לא הסתפקה באלה. היא נכנסה גם לבחינת שוויו של המרכול אל מול התמורה, ששולמה בגינו. בקשר לכך היא הזכירה, שהמחזור החודשי שלו הגיע לכמיליון שקלים בחודש. היא התייחסה גם אל חוות-דעת, שהוגשה על-ידי המפרק ושנערכה על-ידי רו"ח עופר אלקלעי. זה העריך את שוויו של המרכול בכשני מיליון שקלים. הוסף לכך את זאת, ששוויו של המלאי, שנותר במרכול, עמד על כ-800 אלף שקלים, והעמד אל מול אלה את זאת, שהמרכול נמכר ל"ראש מרקט" תמורת 860 אלף שקלים בלבד. "ראש מרקט" ורפאל חזן לא סתרו, למעשה, את כל הנתונים הללו. הם הסתפקו בהעלאתן של טענות שונות, רבות מהן פרוצדוראליות. הם אפילו לא חקרו בחקירה נגדית את המומחה, אלקלעי, שנתן את חוות הדעת. "אין לי אלא לקבל את חוות הדעת אשר צורפה לבקשה כמתארת את שוויו של המרכול במועד מכירתו", קבעה אלשיך.

היא הוסיפה והתייחסה גם לכך, שמתוך 860 אלף השקלים האמורים, שימשו 300 אלף לפירעון חוב של האח-רפאל, חוב אשר נוצר כתוצאה מערבות, שנתן זה לחובותיו של שרון, ולכך שיתרת הסכום הופקדה בחשבונו הפרטי של שרון-עצמו, ושימשה לפירעון חובות שלו לשוק האפור.

"האם עלה בידי המשיבים לסתור את טענות המפרק או להעלות הסבר סביר אחר להתנהלות החריגה?" שאלה אלשיך לקראת סיום. "לכך, בכל הכבוד, אין לי אלא להשיב בשלילה מוחלטת". קבעה וביטלה את עסקת מכירת המרכול (פשר 2312/04, בשא 3327/07).