ישראל מתכננת בינה מלאכותית למערכת-על לתיאום רשתות הגנה מפני טילים

במקרים קיצוניים תוכל המערכת לפעול ללא תשומות של מפעילים אנושיים - כך מוסר "דיפנס ניוז", שבועון אמריקני לענייני צבא וביטחון

ישראל מתכננת לשלב רכיבי בינה מלאכותית במערכת עליונה של פיקוד ובקרה לתיאום והפעלה של כל רשתות ההגנה מפני טילים שפרושות וייפרשו בשטחה. במקרים קיצוניים תוכל המערכת לפעול ללא תשומות של מפעילים אנושיים. כך מוסר דיפנס ניוז, שבועון אמריקני לענייני צבא וביטחון.

התכנית להישען על בינה מלאכותית כאמצעי לסיכול התקפות טילים נולדה על רקע חששות מתרחישי יום הדין, שחוזים שיגור מאות טילים לעבר מטרות בישראל בתוך פרקי זמנים קצרים, במינונים גבוהים בהרבה מאלה שבהם התנסתה ישראל במלחמת לבנון השניה.

תרחישי יום הדין משרטטים מתקפת טילים מתואמת מאיראן, מסוריה ומארגוני הטרור שתחת חסותן, כותב דיפנס ניוז. המתקפה תחל במטחים מתואמים של 500 רקטות מכל הסוגים, הטווחים, המהירויות ומסלולי השיגור, שיבוצעו בסינכרוניזציה. חלק מהן ישאו ראשי-חץ מדומים, נטולי נשק, כדי לבלבל את המערכות הישראליות, אך אחרות ישאו ראשי חץ עם נשק כימי או נשקים בלתי קונוונציונליים אחרים.

מטחי הטילים שיבואו לאחר ההתקפה הראשונית יהיו הרבה פחות מתואמים, אך מספר הטילים שישוגרו לעבר ישראל בתוך 30 יום "עלול לעבור את קן ה-10 אלפים", לדברי מקור ביטחוני ישראלי שצוטט בשבועון.

"למרבה הצער, מלחמת לבנון השניה ואיום הטילים מעזה שימשו ומשמשים מעין מעבדה קרבית להפקת לקחים על מטחי טילים ועל התקפות מסיביות", אמר תא"ל דניאל מילוא, מפקד כוחות נ.מ. בחיל-האוויר. "אבל החדשות הטובות הן, שהלקחים הקשים האלה תורמים להבנתנו את הדוקטרינות, הטכנולוגיות, הטקטיקות וההליכים שנזקק להם בעתיד, כאשר היקף האיומים וחומרתם יהיו ברמות קיצוניות הרבה יותר מאשר בעבר".

מערכת הפיקוד והבקרה עם רכיבי הבינה המלאכותית, שטרם ניתן לה שם, תהיה למעשה מנגנון בעל אינטואיציה גבוהה, שישלב יכולות של אימון צוותים ושל ניהול מלחמה, מדווח דיפנס ניוז. משימתו העיקרית תהיה תמיכה במפעילי המערכת ומפקדיה בעת עימות עם האויב. מערכת-העל הזו תסייע לממונים על ההגנה האווירית של ישראל לפעול בעיתוי אופטימלי ולקבל החלטות אופטימליות לגבי יירוט טילי אוייב.

אבל בתרחישים קיצוניים, שבהם מספר הטילים שיתקרבו לעבר ישראל יהיה כה גדול עד שהמערכות הקיימות של ניהול מלחמה ומפעיליהן יכרעו תחת העומס, מערכת-העל החזויה תיטול את ניהול המלחמה לידיה הווירטואליות, ללא תשומת בני-אדם.

"המערכת תתוכנן לפעולה יחד עם בני-אדם, אך גם לפעולה אוטונומית, ללא התערבות אנושית", אמר תא"ל מילוא, שדוחף את הרעיון. "בשלב זה אנו שמים דגש על אלגוריתמים, לא על אוטונומיה של המערכת. ממשק אדם-מכונה הוא שם המשחק. ככל שהממשק הזה יהיה חכם יותר, כך תגדל ההצלחה בפיתוח המודעות המצבית (situational awareness), אצל מפקדים ומפעילים, שיזדקקו למודעות הזו במצבים שבהם הם יידרשו לקבל החלטות קשות מאוד".

"בעתיד, בתרחישים סבוכים ביותר, מערכת-העל תהיה מסוגלת להפיק רמה גבוהה של מודעות מצבית ויכולות אינטואיטיביות לקבל החלטות קשות בתוך שבריר שניה, שתעלה על היכולות של המפקדים הטובים ביותר בעת מלחמה", אמר מילוא. "אנו מדברים על משהו שרואה כל דבר ומחשב כל דבר ומקבל החלטות שיהיה אפשר להגיע אליהן רק אחרי מהפכה במערכות של ניהול מלחמה. טרם הגענו למטרה זו וייתכן שיעברו עוד עשר שנים עד שנגיע אליה, אך זה החזון שלנו".

בראש המאמץ התעשייתי לתכנון מערכת-העל נמצאת תדיראן מערכות אלקטרוניקה, מקבוצת אלישרא, שתכננה את מערכת ניהול המלחמה של החץ.

צרו איתנו קשר *5988