עו"ד נחמה סנה, יו"ר הדירקטוריון היוצאת של חברת נתיבי גז: "לא ביקשתי להאריך את הכהונה כחלק מתפישת עולם"

בעוד כ-3 חודשים תחל בראשונה אספקת הגז הטבעי ממצרים לישראל, כשהגז שיוזרם מאל-עריש לאשקלון ויועבר לתחנות הכוח של חברת החשמל ולצרכנים נוספים, יבשר את תחילתו של שינוי גדול במשק האנרגיה. מי שנחשבת כשושבינה של האירוע היא עו"ד נחמה סנה, יו"ר הדירקטוריון היוצאת של חברת נתיבי גז, החברה הממשלתית שהקימה ב-3 השנים האחרונות כמעט מאפס את התשתית להולכת הגז הטבעי בארץ.

נתיבי גז הוקמה לפני כ-4 שנים כברירת מחדל, לאחר שהמכרז שפרסמה המדינה לבניית התשתית על-ידי הסקטור הפרטי נכשל. סנה, שעמדה אז בראשות משרד עו"ד וולובלסקי-דינשטיין סנה, עם עבר של תפקידים בכירים בתחום ההיי-טק, מונתה לתפקיד על-ידי שר התשתיות דאז, מודי זנדברג, ושר האוצר, בנימין נתניהו, כדי לקדם את הקמת החברה. מאז כניסתה לתפקיד הצליחה סנה להצדיק מאוד את הבחירה בה, ובממשלה קיימת אחדות דעים שנתיבי גז הצליחה להשיג את רוב היעדים שנקבעו לה.

החברה, בניהולו של אלוף (במיל') דן ורדי, השלימה את הקמת המקטע היבשתי הראשון של מערכת ההולכה בישראל (אשדוד-אשקלון), תוך עמידה בלוחות הזמנים וכיום היא נמצאת על סף השלמת המקטע הדרומי מבאר-שבע לים המלח. החברה כבר החלה בחיבור צרכנים גדולים למערכת ההולכה, ובמקביל היא מגייסת כיום את המימון לפעילותה בשוק ההון. באחרונה השלימה החברה גיוס הון ראשון בהנפקת אג"ח בהיקף של כ-300 מיליון שקל, שהסתיימה בביקושי יתר של 700 מיליון שקל. הנפקת האג"ח המוצלחת בשוק ההון, בשילוב העובדה שהכנסות נתג"ז צפויות לגדול בשנים האחרונות, הופכות אותה למועמדת טבעית להפרטה בשנים הקרובות, אלא שסנה לא תהיה זו שתוביל את החברה להפרטה.

רצונו של שר התשתיות בנימין פואד בן-אליעזר למנות לתפקיד איש מטעמו, הביאו את סנה להודיע על פרישתה מהתפקיד (באחרונה מונה לתפקיד אוהד מראני, לשעבר מנכ"ל האוצר ויו"ר בתי הזיקוק, ל' ב'). "לא היתה כל מחלוקת ביני לבין השר", אומרת סנה בראיון ראשון, "אמרתי לו שלא אבקש להאריך את הכהונה כחלק מתפישת העולם שלי. מראש התייחסתי לתפקיד כ'שירות מילואים'. כשנכנסתי אליו לא חשבתי שאצטרך להשקיע כל-כך הרבה זמן ובלי שכר (התפקיד מוגדר כיו"ר לא פעיל, ל' ב'). עם זאת, אני מרגישה שהחברה עמדה בכל המשימות שלה ואני משאירה שולחן נקי. יש לחברה שדרה ניהולית מצוינת, היא מגייסת כיום כספים באופן שוטף בשוק ההון, היא השלימה את בניית צנרת הגז ועברה ממצב שהיא מסתמכת על ידע זר לידע פנימי. נתג"ז היא החברה שתוביל את משק האנרגיה בשנים הקרובות. אם לא הייתי משאירה את החברה במצב שרציתי, יכול להיות שהייתי מבקשת להאריך את הקדנציה אבל לא זה המצב", אומרת סנה.

"ברור לי שאשאר במשק האנרגיה"

סנה התמנתה לתפקיד לאחר שעסקה במשך שנים ארוכות בתחום ההיי-טק והתמחתה בטיפול בנושא רכישות ומיזוגים, שינויים מבניים והנפקות בקרנות הון סיכון לחברות היי-טק. היא מציינת כי מצאה הרבה אלמנטים דומים לענף ההיי-טק בתחום הגז הטבעי. "לא הכרתי בכלל את תחום האנרגיה. תוך כדי התהליך התחלתי ללמוד, והאמת היא שהתאהבתי וברור לי שאשאר בעתיד במשק האנרגיה".

לדברי סנה, "בהרבה מובנים הגז הטבעי מזכיר את היי-טק בימיו הראשונים. יש כאן המון חלוציות כי אתה מקים מערכת שהמטרתה לגרום לכל הפיתוח של משק הגז הטבעי בישראל. אנשים עוד לא מבינים שמדינת ישראל עומדת בפני מהפיכה, ואני חושבת שזה יקרה הרבה יותר מהר מהתחזיות וממה שאנשים מעריכים".

* יש עדיין רבים שטוענים שהיה צריך למסור את הקמת התשתית למגזר הפרטי.

"למרות שבאתי מהמגזר הפרטי, אני חושבת שמעורבות ממשלתית היא לא דבר פסול. אם נתיבי גז לא היתה קיימת, עד היום היו ממשיכים לדבר ודבר לא היה נעשה. היה צורך לבצע השקעה של מאות מיליוני דולרים בהקמת התשתית, וגורם פרטי לא יכול היה לבצע השקעות בסדר גודל כזה מבלי לדעת מה יהיו ההכנסות והרווח שלו. משק האנרגיה הוא שוק עם תהליכים ארוכי טווח ולדעתי, רק חברה ממשלתית יכלה ליצור את העובדות האלו בשטח".

* בממשלה מעריכים כי נתג"ז תצא להפרטה בתוך מספר שנים, זה לא מדגדג לך?

"אחת הסיבות שמוניתי לתפקיד היא ששר התשתיות דאז, מודי זנדברג, ושר האוצר, בנימין נתניהו, התייחסו לחברה כאל מועמדת להפרטה והרקע שלי בתחום התאים. בראייה לאחור, טוב שהחברה לא הופרטה, כי היה מוקדם מדי. ההפרטה צריכה לבוא רק אחרי שהצרכנים במעגל השלישי, כמו אזורי תעשייה, בתי-חולים, שדות-תעופה וכו', יחוברו לגז טבעי. עד שזה יושלם, לא יהיה נכון להפריט את החברה. להערכתי, החל משנת 2010 זה יהיה עיתוי נכון להתחיל לדבר על הפרטה".

* אנשי עסקים רבים שעוברים למגזר הציבורי מתלוננים על הבירוקרטיה בממשלה.

"יש אנשים טובים מאוד במגזר הציבורי במשרדי הממשלה, ברשות החברות, משרד האוצר, משרד התשתיות ועוד, שעושים עבודה נפלאה מתוך שליחות אמיתית. לגבי הבירוקרטיה, אני חושבת שהבעיה היא עודף רגולציה, לפחות בתחום הגז יש יותר מדי גורמים שמהם צריכים לקבל היתרים. אחד הדברים עליהם המלצתי, הוא להקים רשות רישוי אחת בנושא הגז הטבעי. במקביל יש להקים רשות לאומית לאנרגיה שתרכז את הטיפול גם בתחום הגז הטבעי וגם בתחום החשמל".

"אקח חלק בשינויים הצפויים"

סנה עוזבת את התפקיד בשעה שהמדינה עדיין מנסה להגדיל את מספר ספקי הגז הטבעי ובשעה שכניסתם של משקיעים פרטיים לתחרות בחברת החשמל ממשיכה להתעכב. לדברי סנה, המדינה צריכה באופן דחוף לפעול לגיוון מקורות האנרגיה במשק, על-מנת למנוע מחסור בגז החל מאמצע העשור הבא, "הגז שיגיע ממצרים יאיץ את פיתוח משק הגז הטבעי, אך בהתחשב בכך שמאגר הגז של 'ים תטיס' (הספק הישראלי) נמכר כמעט כולו לחברת החשמל, עשויה להיווצר תלות חזקה מאוד בגז המצרי. מדינה שרוצה משק גז טבעי מפותח חייבת לגוון את מקורות האספקה. בשנה הקרובה אמור להתחיל קידוח גז גדול מול חיפה של קבוצת דלק ויש סיכוי שימצאו שם גז, אבל הדבר הכי חשוב הוא לאתר שטח ולהקים מתקן לייבוא גז טבעי נוזלי (LNG) . צריך לעשות את זה בהקדם האפשרי, כי משק הגז הטבעי דורש היערכות ארוכת טווח ואם לא יציבו מטרות מראש לא נצליח לעשות שום דבר".

לגבי העיכוב בכניסת היצרנים הפרטיים, אומרת סנה, שיש לאפשר לנתיבי גז לרכוש את הגז הטבעי עבור היצרנים הפרטיים, למרות היותה חברה ממשלתית. "בכל העולם קיימות חברות ממשלתיות שרוכשות את הגז הטבעי ומשווקות אותו לצרכנים בשלב שהשוק נמצא בהתפתחות. רק אצלנו יש מצב שכל אחד ואחד מהצרכנים צריך ללכת ולנהל מו"מ עם הספקים כדי לקבל גז טבעי. זה הופך את המחיר להיות הפונקציה העיקרית, ומהבחינה הזו זה מצב אידיאלי לספקים שמכתיבים את מחירי הגז. אני חושבת שגם משרדי האוצר והתשתיות מכירים בכך שצריך לפתור את הבעיה ולאפשר לגורם אחד לרכוש במרוכז את הגז".

אחרי 3 שנים במשק האנרגיה סנה לא ממהרת לחזור לפרקטיקה המשפטית, ובמשק האנרגיה מעריכים כי היא צפויה להשתלב בתפקידים בכירים במגזר הפרטי בתחום האנרגיה, ואולי בעתיד אף לעמוד בראש קבוצה שתתמודד בהפרטת נתיבי גז, "זה רחוק מאוד. כרגע ההפרטה עדיין לא עומדת על הפרק, ואני לא חושבת על זה", מבהירה סנה.

* אין הרבה נשים בתפקידים בכירים במשק האנרגיה. מה התוכניות שלך לעתיד?

"אף פעם לא הרגשתי שום רמז לשוביניזם במהלך כהונתי בתפקיד. תמיד התקדמתי לפי הכישורים. אני עוסקת עדיין בעריכת-דין, אבל להערכתי בהדרגה תחום האנרגיה ילך ויתפוס יותר מקום. המגזר העסקי הוא זה שמעניין אותי, ואני בוחנת כיום מספר הצעות. השינויים הצפויים במשק הגז הטבעי יוצרים הזדמנויות עצומות, ואני מאמינה שאקח חלק בכך".