גם בימים אלה, בשעות הדמדומים בין גאות להאטה עולמית, כשעדיין לא ברור לאן השוק הולך, מצליחות הקרנות הישראליות לסגור גיוסים לקרנות שלהן. ל"גלובס" נודע כי חודשים בודדים אחרי שיצאה לגיוס קרן חדשה, השלימה קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס את גיוס הקרן השלישית שלה בהיקף של 235 מיליון דולר. ההערכות הן כי החברה סיימה את המהלך בחיתום יתר של כמעט פי 2.5 ובמלים אחרות, ואם הייתה נענית לכל המשקיעים שביקשו להשקיע בקרן הייתה יכולה לגייס כ-600 מיליון דולר.
מה שמעניין הוא שכרמל השלימה את הגיוס בסבב אחד ודילגה על השלב המכונה "סגירה ראשונה". בחודשים האחרונים השלימה פיטנגו גיוס קרן של 300 מיליון דולר ומי שממתינות כעת לתורן הן ג'מיני שהשלימה גיוס של 140 מיליון דולר מתוך 200 מיליון דולר מתוכננים, וגיזה שגייסה 100 מיליון דולר מתוך תכנון ל-150 מיליון דולר. הסכומים הללו מאששים את ההנחה שלתעשיית ההיי-טק הישראלית יש דלק לשנתיים הקרובות מבחינת השקעות הון הסיכון.
חבורת טקנומטיקס
כרמל ונצ'רס מקבוצת ויולה הוקמה בשנת 2000 בידי מי שמכונים "חבורת טקנומטיקס" (כולם עבדו ביחד בחברת התוכנה טקנומטיקס): שלמה דוברת המייסד, הראל בית-און (שכיום מנהל את פעילות השקעות הפרייבט אקוויטי של הקבוצה ולא היה שותף בגיוס הקרן הנוכחית של כרמל) ורינה שאינסקי. מאוחר יותר הצטרף כשותף גם אורי בנדורי.
אבי זאבי, המייסד השני של כרמל, עובד בצמוד לדוברת מאז ימיהם המשותפים בעוש"פ טכנולוגיות, אותה חברה שהקים דוברת ושנרכשה ב-1999 ב-223 מיליון דולר בידי סאנגארד. אם כך, אחד מהמאפיינים של כרמל בנוף ההון סיכון המקומי הוא העובדה שכל השותפים בקרן הם יזמים ומנכ"לים לשעבר ובעלי ניסיון אופרטיבי. בנוסף, מדובר בקבוצה מגובשת של שותפים.
המשקיעים בגיוס הנוכחי היו אלה שהשקיעו בכרמל בעבר: JP מורגן; Horsley Bridge; מדינת ניו-יורק באמצעות חברת הייעוץ המילטון ליין; קאלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה; קרן הפנסיה של מדינת אורגון; גוף השקעה ממשלתי מוביל ממזרח אסיה - שלושת האחרונים באמצעות חברת הייעוץ גרוב סטריט; וינטג' ונצ'רס מקבוצת ויולה שמנהל אלן פלד; וולשיר; גולדמן זאקס; סימנס ונצ'רס ואחרים. כרמל צירפה הפעם לרשימת משקיעיה ארגונים בינלאומיים כמו הרבור-ווסט, פלאג קפיטל, פורטפוליו אדויזורס, ונייטסברידג'.
המיקוד לא ישתנה
כרמל ממוקדת באסטרטגית השקעות בחברות בתחומי התוכנה והתקשורת ועם השלמת הקרן היא מנהלת כעת כ-700 מיליון דולר. הקרן הראשונה של כרמל, שגויסה בשנת 2001, התחילה את פעילותה בשנות המשבר הקשות, ואז, אמרו בקרן בעבר, נעשו ההשקעות הטובות ביותר של הקרן שלה. הקרן השנייה גויסה בשנת 2005, במהירות דומה וכל זה למרות שלצוות של כרמל עוד לא היה אקזיט להתגאות בו.
האקזיטים התחילו לבוא בשנה האחרונה עם מכירת אקטימייז לנייס תמורת 280 מיליון דולר, לאחר שהושקעו בה 24 מיליון דולר. כרמל הייתה המשקיעה הראשונה בחברה וההחזר על ההשקעה שהגיע לפי 11 על הכסף, החזיר למשקיעים של כרמל את ההשקעה על רוב הקרן הראשונה.
לאחרונה אמר דוברת במסגרת ראיון ב"גלובס": "המוטו שלנו הוא לבנות חברות. אני בכלל נכנסתי לתחום ההון סיכון כי השתכנעתי שאפשר לבנות חברות. היום יש לנו בפורטפוליו חברות עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ואנחנו ממשיכים לבנות אותן. אקטימייז יכולה הייתה להיות מאוד מוצלחת והתכוונו להמשיך איתה בכרמל, אבל במבנה השוק הנוכחי היה נכון יותר להפוך להיות חלק משוק גדול ומפתרון כולל. לפעמים זו שטות לא למכור".
בדו"ח האחרון של קאלפרס שהתפרסם לפני כחודשים דווח כי כרמל עברה לרווחיות. למעשה, הקרן הראשונה של כרמל משנת 2000, שניהלה כ-170 מיליון דולר, רשמה את הביצועים המוצלחים ביותר מבין הקרנות הישראליות שקאלפרס מושקעת בהן עם תשואה של כ-12.3% ומכפיל של 1.4 על הכסף.
השקעה יוצאת דופן שכרמל ביצעה בעבר, שלא הייתה בסטארט-אפ צעיר ודינמי, היא בחברת הטלקום ECI שנמכרה בספטמבר 2007 לקבוצה בראשות שאול שני ב-1.2 מיליארד דולר. אך לרוב, האסטרטגיה של כרמל מתאפיינת במעורבות עמוקה בחברות הפורטפוליו, ורוב השקעותיה הן בשלבים מוקדמים מאוד.
כרמל 3, כך נודע עוד ל"גלובס", תמשיך במדיניות ההשקעות הכוללת התמקדות בעיקר בהשקעות בשלבים מוקדמים בתחומי התוכנה, אינטרנט, תקשורת, אחסון, מוליכים למחצה, תשתיות ושירותים לשוק האלחוטי והסלולרי. שלא כמו פיטנגו, שהרחיבה את פעילות ההשקעות לחברות בשלות יותר ולתחומי הקלינטק, כרמל תמשיך ותפעל במתכונת דומה. "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
