בלוז לחופשה הגדולה

לפני כשבועיים, לאחר שהוליווד הכריזה על "בופור" כמועמד לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, בני משפחה פנו אליי וביקשו לראות את הסרט. "עכשיו אתם נזכרים?" נזפתי בהם. הקולנוע הישראלי של השנה האחרונה העניק לנו יצירות מרשימות בהחלט, ולמרות שקהל רב רץ לראות את הסרטים בקולנוע, רבים, משום מה, נותרו אדישים. זו לא תהיה הגזמה להגיד שהקולנוע הישראלי היום נחשב לאחד הטובים בעולם. ובין הסרטים הישראליים, אחד הטובים ביותר של 2007 היה "חופשת קיץ", של דוד וולך.

"חופשת קיץ" הינו סרט קטן, דל תקציב, שלא קיבל תמיכה מהקרנות הגדולות. אך עם מעט מאוד, וולך הצליח לעשות הרבה. "חופשת קיץ" הינו סרט אינטימי, המתמקד בעיקר במשחק המצוין של אסי דיין בתפקיד רב אורתודוקסי שמנסה לחנך את בנו (אילן גריף) בדרכי האל. מה שבולט בסרט זה הניסיון לספר את הסיפור בעדינות, באמצעות תמונות שאמורות להביע רגשות, ולא רק לספק לנו מידע על מה שקורה.

הדי.וי.ידי כולל שיחה בת 25 דקות בין וולך ומפיק הסרט איל שיראי. השניים מדברים על המשמעויות של הסרט, על הקשר הביוגרפי שלו לוולך ועל הסגנון הקולנועי הייחודי. למרות שמדובר בשיחה קצרה, היא מצליחה לכסות נושאים רבים. היכולת הוורבאלית של וולך מספקת הצצה יוצאת דופן לרגישותו, לעולמו ולפילוסופיית החיים שלו.