"שואפת להיות שותפה-מנהלת"

כאשר רו"ח אילנית הלפרין אמרה לראשונה כי היא שואפת להיות שותפה במשרד רו"ח פאהן קנה ושות' (Grant Thornton), הורמו לעברה כמה גבות. במקצוע שבו יש מיעוט קטן של נשים בצמרת, נראו שאיפותיה כחלום כמעט. היום, 11 שנה מאוחר יותר, הלפרין (37) חוגגת שנתיים של שותפות במשרד ראיית החשבון השישי בגודלו בישראל (לפי דירוג D&B), ומודה כי התיאבון שלה רק הלך וגבר עם השנים.

"אני שואפת להיות שותפה-מנהלת במשרד", היא אומרת. "כשאמרתי שאני רוצה להיות שותפה במשרד, אנשים הסתכלו עליי בעיניים של 'איך את מעזה להגיד כזה דבר'. גם היום כשאני אומרת ש'אני רוצה להיות שותפה מנהלת' אני מקבלת אותו מסר של 'איך את מעזה בכלל. את צעירה, תחכי'". את הלפרין זה לא מטריד. "כשיש לך שאיפות, ואתה יודע מה אתה רוצה להשיג בחיים, אתה תגיע לשם".

גם העובדה שבמשרד ישנם שלושה שותפים מנהלים בלבד, לא מרתיעה את הלפרין. היא מנהלת צוות של 12 עובדים, טיפלה ומטפלת בפרויקטים משמעותיים במחלקת הביקורת, ביניהם ההנפקה המוצלחת של איתוראן בנאסד"ק, הנפקות איגוח לחברת גלובל 8 וטיפול שוטף במדיוויז'ן שנסחרת בבריסל, מסייעת לשותף-המנהל יזהר קנה בטיפול בנושאי משאבי אנוש במשרד, ולוקחת על עצמה כל הזמן פרויקטים ותפקידים נוספים.

את מטרתה להגיע לטופ, סימנה הלפרין בשלב מאוד מוקדם בקריירה שלה. כמתמחה צעירה, היא חיפשה להשתלב במשרד "לא גדול" שבו, מצד אחד, תיחשף למגוון רחב של תיקים, ומנגד תוכל לצמוח ולהגשים את שאיפותיה. "היו חשובים לי היחס האישי ואפשרויות הקידום, ולא להיות עוד בורג קטן במערכת מאוד גדולה". את המוניטין של פאהן-קנה היא אמנם לא הכירה, אך ראיון לא מכופתר אחד אצל יזהר קנה הספיק לה כדי להבין ש"זה המקום" בשבילה, ולבטל את הזימונים לראיונות במשרדים אחרים.

למרות היותה אם לשלוש בנות, תאומות בנות שש וחצי וארבע וחצי, מקדישה הלפרין שעות ארוכות ביום לעבודתה. היא מתייצבת במשרד כל יום בשש בבוקר, הרבה לפני כולם, ועוזבת פעמיים בשבוע בארבע אחה"צ. בתשע-עשר בערב היא חוזרת לעבוד מהבית, לא לפני שהיא משכיבה את הבנות לישון. בשלושת ימי השבוע הנותרים נמצאת הלפרין במשרד עד עשר-אחת-עשרה בלילה.

גם בתקופת חופשות הלידה שלה לא ידעה הלפרין מנוח. במהלך החודשים שבהם נעדרה מהמשרד, הגיעו הלקוחות, יחד עם השותף המנהל נתן האריס, לביתה, והלפרין המשיכה לטפל בעניינם כרגיל. "כשהיה תיק חשוב שדרש טיפול, הנחתי את הבנות בסל-קל, נדנדתי אותן עם הרגליים, והמשכתי לעבוד. עם הבת הקטנה יש לי חסך של חופשת לידה, כי עבדתי כל הזמן".

אך הלפרין לא מתלוננת. "העבודה היא הנפש שלי, חלק מהנאות החיים שלי. אני קמה כל בוקר מחייכת, שמחה לעבוד, ויש לי המון סיפוק מהעבודה". ומה עם תחביבים: עם לו"ז עמוס כמו של הלפרין, אין זמן לתחביבים. ולמרות זאת, היא משתדלת לשמור על כושר. פעמיים בשבוע היא מדוושת בהתלהבות במשך שעתיים בשיעורי ספינינג בהם היא משתתפת. לדבריה, "למרות העומס, אין דבר שהיא רוצה לעשות ולא עושה".

לשאלה איך היא מצליחה לדחוס את כל הפעילויות שלה - המקצועיות והביתיות-משפחתיות - ליממה אחת, עונה הלפרין בפשטות: "אני ישנה פחות שעות בלילה. בערך 5 שעות. מתרגלים לזה".