העובדים של נוקה TV, ההבטחה האינטרנטית של מייסדי ICQ, מבקשים מביהמ"ש למנות מפרק זמני לחברה

עובדי נוקה TV לא קיבלו את משכורת ינואר, לטענתם בשל חילוקי דעות בין בעלי המניות * חוששים כי לא יקבלו גם את משכורת פברואר וטוענים כי חובותיה של החברה נאמדים ב-1.2 מיליון שקל

עובדי חברת הסטארט-אפ הישראלי נוקה TV מבקשים מבית המשפט המחוזי בתל אביב למנות לחברה מפרק זמני. העובדים טוענים כי החברה חדלת פירעון, ואם לא ימונה לה בדחיפות מפרק זמני, קיים חשש ממשי שנושיה יפעלו למימוש הנכסים המעטים שלה. 21 העובדים, שלא קיבלו את משכורות ינואר וחוששים כי לא יקבלו גם את משכורת פברואר, טוענים כי חובותיה של החברה נאמדים ב-1.2 מיליון שקל.

נוקה TV, שאמורה היתה לשדר טלוויזיה באינטרנט, הוקמה ב-2006 בידי מקימי מיראביליס, חברת הסטארט-אפ הישראלית שהמציאה את תוכנת המסרים המיידיים הראשונה בעולם, ICQ. החברה נמכרה ב-1998 לענקית האינטרנט האמריקנית AOL, בסכום שיא של 407 מיליון דולר. הצעירים שהקימו את מיראביליס, שלימים זכו לתואר "מסודרים", הם ספי ויגיסר, אריק ורדי ויאיר גולדפינגר, שהתחלקו בכסף הגדול עם האבא הכל יכול, יוסי ורדי.

בהקמה של נוקה TV יוסי ורדי נשאר בחוץ, ואילו הדומיננטי ביותר היה ספי ויגיסר, שחבר אל ניר ארליך, יזם היי-טק שפגש באחת מחופשות הגלישה של השניים מעבר לים. ארליך מונה למנכ"ל ושותף. ורדי וגולדפינגר השקיעו מכספם אך היו מעורבים פחות. אליהם הצטרפו קרן ההון סיכון אוורגרין, קרן פרטם והאנג'ל (משקיע פרטי - ש.נ) איילון תירוש, ממקימי אקסלינק שמכרה לקומברס ב-550 מיליון דולר. גם איל הנדל"ן יגאל אהובי השקיע מכספו.

מניות החברה מוחזקות בידי החברה האמריקנית I SEE U INC ועד היום הושקעו בה כ-3.6 מיליון דולר. החברה מציעה שירות טלוויזיה באינטרנט, המשדר תוכן שנוצר על-ידי הגולשים. כל ערוץ בנוקה TV מציע מגוון תוכניות שיצרו גולשים ויוצרים מקצועיים. הרעיון מאחורי המיזם היה להציע תוכן טלוויזיוני שרחוק מהמיינסטרים, באמצעות שיתוף הצופים בבחירת התכנים.

העובדים טוענים כי כדי שמוצר החברה יהיה זמין באינטרנט לכל משתמש, דרושה השקעה של עוד כ-3 מיליון דולר. לדבריהם, החברה סובלת ממחסור במשאבים ואינה יכולה לגייס או למכור את החברה בשל המבנה הסבוך של הבעלות וחילוקי דעות בין בעלי המניות. משרדי החברה מוקמו תחילה בשכונת רמת החייל בת"א, אך עברו בהמשך לרחוב הסדנאות בהרצליה פיתוח.

העובדים מציינים כי לאחרונה נקלעה החברה למשבר לאחר שבעלי המניות סירבו להשקיע כספים נוספים. לפני כשלושה שבועות התכנסה ישיבת דירקטוריון והוחלט על הפסקת פעילותה ופיטורי עובדים.

העובדים מציינים, באמצעות עו"ד שוקי שועלי, כי יש להם אמון רב במוצרי החברה ובסיכוייה לעלות על פסי רווחיות, אם ייעשה צעד מהיר לשם הצלתה על ידי מינוי מפרק מפעיל זמני. המנכ"ל והשותף ניר ארליך סירב להגיב על הידיעה, ואמר כי הסברים לשאלה מדוע בעלי החברה לא הסכימו לפחות לשלם את משכורות העובדים, יינתנו בהמשך.

גולדפינגר, הנמצא בחו"ל, לא ידע היום על הבקשה שהוגשה לבית המשפט, ואמר שאינו מעורב בפעילות החברה. (פש"ר 1152/08).

פרשנות/שי ניב: גם בהיי-טק אפשר לדבר על מוסר

עכשיו יקומו חסידי השוק החופשי ויגידו: אין מה לעשות. מדובר בחברה רשומה, לא בחנות מכולת. עשירים ככל שיהיו הבעלים, לחברה ניתן תקציב, מונה לה מנכ"ל והוא צריך היה לעמוד ביעדים. משזה לא קרה, צריך לפרק את העסק.

אלה שעיניהם צרה בסטארט-אפיסטים למיניהם, יאמרו שהם לוקחים סיכון מחושב. הם עובדים בחברה קטנה על רעיון גדול, לפעמים בשביל האקזיט ולפעמים בשביל האתגר. גם 25-30 אלף שקל בחודש זה לא רע בכלל. אז למי איכפת אם משכורת או שתיים לא תיכנס לבנק?

אבל עכשיו לעובדות: אף אחד לא מצפה שיגאל אהובי או קרן הון סיכון כזו או אחרת ישלמו משכורות לעובדים. אבל מה עם היזם הגדול? ספי ויגיסר הקים חברה והוא צריך לשלם. לא רק שזו עבירה על החוק לא לשלם משכורת בזמן, זהו אות קלון. גם בהיי-טק אפשר לדבר על מוסר. דווקא ממי שעשה את הונו מאותה עבודה קשה במרתף של ICQ, הרבה לפני האקזיט, אפשר היה לצפות שלעולם לא ישלח הביתה עובדים ללא משכורת. 1.2 מיליון שקל זה כל סכום החוב - כמעט כמו הריבית מתיק ההשקעות של מישהו מסוגו.

בראבו לעובדים שהלכו היום לבית המשפט. הם הרי היו יכולים בקלות לזנוח את המחשבים ולדלג אל החברה הבאה שתקלוט אותם בידיים מחבקות, אבל הם החליטו להיאבק על העיקרון. נכון, הם לא עובדי קבלן, אבל גם להם מגיע לקבל את המשכורת בזמן - גדולה ככל שתהיה.

"המסודרים" יכולים להיות אדישים עד מחר. אבל את התהילה ממדינה שלמה הם כבר לא צריכים לקבל. לא מגיע להם.

רקע/ בתיה פלדמן: לפעמים זה פשוט לא עובד

חברת KnockaTV היא חברת סטארט אפ שהוקמה לפני קצת יותר משנה, גייסה כ-5 מיליון דולר והעסיקה 30 עובדים. כמוה יש עוד מאות חברות בין נתניה לגדרה. לכולן חלומות גדולים, לכולן מוצר פורץ דרך, שובר גבולות - מהפכה אמיתית. האמת היא שרק מעטות מהן אכן מצליחות לשרוד.

KnockaTV התהדרה גם ברשימת משקיעים אנג'לים מפוארת, שכללה יזמים שכבר "עשו" את זה. מתברר שזה לא תמיד עוזר. הצלחה אחת היא לאו דווקא ערובה להצלחה נוספת.

לפני מספר חודשים נודע כי ב-KnockaTV צריכים הון והחברה יצאה לסבב גיוס הון, שככל הנראה לא עלה יפה, או לפחות לא הסתיים.

ככה זה עובד בתעשיית היי-טק וההון סיכון: החברה מוקמת, שמה לעצמה יעדים, מגייסת מולם הון, ואם היא מצליחה לעמוד ביעדים השאפתניים, היא ממשיכה הלאה ומגייסת עוד הון. לפעמים זה פשוט לא עובד. בארה"ב חוקי המשחק קשוחים יותר, בישראל תמיד נמצא איזה משקיע חנון שמסכים לתדלק את החברה לעוד כמה חודשים, אם נראה לו שיש סיכוי.

עובדי חברות ההיי-טק, גם הצעירות, נהנים משכר גבוה מהממוצע, תוכנית אופציות והטבות אחרות שעובדים במגזרים אחרים יכולים רק לחלום עליהן. חלק מחוקי המשחק הם "תיהנו עוד כל זה אפשרי, כי החברה יכולה להיסגר בלי התראה מראש". עובדי חברות הסטארט-אפ מקבלים על עצמם את הסיכון הזה במודע.

זה קשה לא לקבל משכורת, בין אם אתה עובד רשות מקומית או עובד בחברת סטארט-אפ. אבל לבוא בטענות אל המשקיעים בחברה, זה חסר בסיס. המשקיעים בחברה מזרימים כסף תמורת אחזקות בחברה. ההתקשרות שלהם כמשקיעים מבוססת על המודל הזה. הם לא בעלי החברה, הם רק משקיעים. כמו שהם לא ייקחו יותר ממה שמגיע להם ביום האקזיט המשמח, כך אי אפשר לבוא אליהם בדרישה שישלמו את משכורות העובדים.

KnockaTV היתה חברה רשומה, בעלת הנהלה שאמורה להיות אחראית למחדלים. נכון, המשקיעים בחברה היו יכולים לשמור על ההנהלה מקרוב יותר, אך כמו מאות חברות סטארט-אפ אחרות המוקמות מדי שנה, הסיכוי להצליח הוא נמוך. ההצלחות של תעשיית ההיי-טק הישראלית מתוקשרות יותר מהכישלונות הקטנים של חברות בנות יומן שנפחו את נשמתן לפני שהצליחו לשנות את העולם. במובן הזה KnockaTV לא שונה מהן. היו חלומות גדולים והם לא התגשמו.