הנקראות ביותר

נפלו ברשת

ועדת החקירה שהקימה אייאקס לבדיקת ההידרדרות של המועדון, מצאה שההנפקה בבורסה היתה אחת הטעויות הגדולות שהביאו לנפילה. שהמועדון איבד את היכולת לתפקד כמועדון כדורגל * אחרי שהוחלט לשלוח את כל הצוות הניהולי הביתה, נשמעה דפיקה בדלת. לחדר נכנס יוהאן קרויף

אייאקס הרי זכתה בכל גביע אפשרי. ארבע פעמים בגביע האלופות, בגביע המחזיקות, בגביע אופ"א, בסופרקאפ האירופי ובגביע הביניבשתי, ואפילו בגביע האינטרטוטו. שלא לדבר על 29 אליפויות הולנד ו-17 גביעים לאומיים. עשרות כוכבים בינלאומיים ואגדות כדורגל צמחו במועדון. אבל המצב כיום בכי רע. אחרי תקופת שיא, בה זכתה אייאקס בליגת האלופות (1995), הנפיקה את המועדון כחברה בבורסה ב-1998, החלה ההידרדרות. בעשר העונות שחלפו זכתה אייאקס בשתי אליפויות בלבד, והחליפה שישה מאמנים, מהם ארבעה בשלוש השנים האחרונות. בשלוש העונות האחרונות עברה אותה פ.ס.וו. איינדהובן, היריבה הוותיקה, בדרכה לאליפות. בצד האירופי הודחה אייאקס פעמיים ברציפות במוקדמות ליגת האלופות. שוב נאלצה אייאקס כפעמים רבות בעבר, למכור את כל כוכביה. בשלוש השנים האחרונות מכרה בין השאר את רפאל ואן דר וארט, ווסלי סונק, ווסלי סניידר, דניאל דה רידר, סטיבן פיינאר, ניג'ל דה-יונג, תומאש גאלאשק, חאטם טרבלסי ואת זלאטן איברהימוביץ'. מ-31 שחקני הסגל ב-2005 נותרו בקבוצה שלושה.

סיפור שכיח באמסטרדם, אלא שעד לאחרונה היו עולים תמיד שחקנים צעירים ומוכשרים מהאקדמיה המפורסמת של המועדון למלא את מקומם. אבל הזרם הזה הפך לזרזיף והתייבש. רק 25% מדקות המשחק של אייאקס העונה בליגה ההולנדית שייכות לשחקנים עם עבר כלשהו בקבוצות הנוער של אייאקס. הסגל הענק מונה 32 שחקנים שגילם הממוצע הוא הגבוה בין 12 הראשונות.

האוהדים השרופים של אייאקס מוחים כבר שנים נגד ההנהלה הנוכחית. בנובמבר, אחרי העזיבה הפתאומית ומלוות ההטחות הקולניות של הנק טן קאטה המאמן, ואחרי שרשימה של הפסדים כספיים ניכרים התפרסמה בהודעה לבורסה, הוחלט באייאקס להקים ועדה. יש מקומות, בהם הקמת ועדת חקירה היא סוף הדרך. אבל במועדון התכוונו ברצינות. לראשות הוועדה נבחר אורי קורונל (כן, הוא יהודי), לשעבר חבר דירקטוריון אייאקס, חבר כבוד במועדון ובזמנו הפנוי סגן נשיא AON הולנד, חברה פיננסית לניהול סיכונים וביטוחים חוזרים. אליו צורפו שבעה חברים נוספים. בין השאר שותף דניאל דקר, ראש ארגוני האוהדים של אייאקס. לוועדה, שבחנה את נושאי הניהול והמדיניות הספורטיבית במועדון, ניתנו שלושה חודשים להוציא דו"ח. השם שניתן לדו"ח היה "אייאקס - הדרך לניצחון".

ספרי חשבונות במקום כדורגל

את מסיבת העיתונאים ביום שני האחרון שבה פורסם הדו"ח לא ישכחו באמסטרדם בקרוב. הדו"ח לא השאיר אבן בלתי מורמת במועדון, ותקף בחריפות את התנהלותו. כהרגלו כתב יוהאן קרויף ל'דה טלחראף' טור קטלני על אייאקס ועל כך שלא שואלים בעצתו. "מעולם, אבל מעולם לא פנוי אלי בבקשה לתקן את זה. הם יודעים שאני יכול, אבל בדרכי שלי, שלא כולם יאהבו".

הממצאים של הדו"ח קטלו את התנהלות המועדון (ר' בהמשך) בכל דרך. אבל הדבר החשוב ביותר שנכתב בו היה: "אין למועדון כל יתרון, כלכלי או אחר, מכך שהמועדון נסחר בבורסה". ועדת קורונל המליצה למועדון לרכוש חזרה את מניותיו ולמחוק עצמו מהבורסה. מאחר ו-73% מהמניות שייכות למועדון, הוא צריך לקנות את יתר המניות הסחירות, שברובן מוחזקות על ידי אוהדים. לפי חוקי היורונקסט של אמסטרדם, בה הונפקה אייאקס, המועדון זקוק ל95% מהמניות כדי לבצע BUY OUT ולמחוק את הרישום בבורסה. במחיר מניה נוכחי סביב 7.5 אירו ושווי שוק של 137.5 מיליון אירו, מדובר על הוצאה של 37 מיליון אירו. מאחר שעליות ראשונות כבר נרשמו במחיר המניה, קיים סיכוי סביר שאייאקס תאלץ לשלם פרמיה של 10%-20% על מחיר בשוק. זה לא נורא בהתחשב בשער ההנפקה שעמד על 11.5 אירו והכניס למועדון 54 מיליון אירו.

למה למחוק את הקבוצה מהבורסה? ועדת קורונל טוענת שרוב הכסף הושקע בפרויקטים שירשימו את בעלי המניות בדמות אקדמיות נוער בחו"ל, בעיקר זו שבדרום אפריקה (אייאקס קייפטאון), ללא תועלת רבה: השחקן הסביר היחיד שבא ממנה, סטיבן פיינאר, עבר בסיום החוזה לגרמניה, כך שאייאקס לא הרוויחה עליו פרוטה. עם המיליונים בכיס גם הושקעו כספים בנכס הנזיל ביותר למועדון כדורגל: רגליים. שחקנים בעלי שם נקנו בלי להשקיע בשחקני בית, ונכשלו. כך התברר שערך הרגליים פשוט גמיש ונזיל מכדי שיהווה נכס קבוע בחשבונאות של החברה.

מעבר לכך, חובת הדיווח לבורסה סירבלה והקשתה על עבודת המועדון. כל שחקן שאייאקס רצתה לרכוש או למכור היא היתה צריכה לדווח לבורסה. כתוצאה מכך, מועדונים שילמו מחירים נמוכים מהצפוי עבור שחקנים של אייאקס, בגלל שהמועדון ההולנדי היה חייב למכור כדי להציג התקדמות בהכנסות.

גם המבנה של חברה בורסאית יצר בילבול במועדון בנוגע לסמכויות ודרכי תקשורת. מאחר והמחזיקים במניות הם מועדון חברים ואוהדים, ואלו מעוניינים בהצלחה ספורטיבית לא פחות מכלכלית, אין רציונליות במסחר. "חברה מונפקת היא לא דרך אידיאלית לנהל מועדון כדורגל. כחברה פרטית נוכל למצוא איזון בין ניהול מקצועי ומועדון כדורגל", נכתב בדו"ח.

על המנכ"ל מארטן פונטיין נכתב בדו"ח שהוא איש קר ומרוחק, שאין לו שום הבנה בכדורגל. זו נקודה בעייתית, משום שפונטיין הגיע כמנהל מנוסה מחברת המזון יונילבר כדי שייצר הון לחברה. וכך אכן עשה. באמצעות קשרים בינלאומיים הוא פיתח רשת של שיתוף פעולה עולמי, הקים את "תכנית סין" והביא לאייאקס, למרות השוק המקומי הקטן וחוסר ההצלחה, את חוזה החסות השמיני בגודלו בכדורגל אי פעם - 12 מיליון אירו לשנה, במשך שבע שנים, עם חברת הביטוח AEGON החל מיולי הקרוב.

מי זה דופק בדלת?

בישיבה הוחלט לאמץ את המסקנות, לקצץ את כוח מועצת החברים, ולהביא מנכ"ל עם נוכחות ופופולריות שישמש כפניו של המועדון. חבר המנהלים הקיים התפטר ויוחלף לכל המאוחר בסיום העונה. השאלה שנותרה היתה: מי ימנה את בעלי התפקידים? ואז נפתחה הדלת בפתאומיות, ולאולם נכנס יוהאן קרויף. גם הוא כמובן חבר כבוד, אך אחד שנמנע עד כה מלהשתתף בישיבות ואת דעתו וביקורתו העביר מעל דפי העיתון. אורי קורונל הודה "זה היה בלתי צפוי". גם יו"ר הגוף הסביר מאוחר יותר: "כל אחד באולם היה מופתע". אנשים מיצמצו בחוסר אמונה. ואז השאלה נשאלה: "תהיה מוכן לקבל עליך לקבוע מדיניות מקצועית למועדון כולל מינוי בעלי תפקידים?". קרויף השיב בחיוב. עשרים שנה אחרי שעזב כמאמן, האגדה והדמות המזוהה יוותר מכולם עם אייאקס חוזרת.

"אל סלבדור", ("המושיע" בספרדית, כפי שקרויף מכונה על שום הצלחותיו בברצלונה) הכריז ה"פולקסקראנט". האוהדים נכנסו לאופוריה ושוב החלו לחלום חלומות בלתי מציאותיים על כוחה של אייאקס באירופה. "ביקשו ממני לעזור לשנות באייאקס דברים. אני אשפר, אני אארגן, אבל לא אהפוך למנכ"ל, ליו"ר או למאמן", אמר קרויף לסטודיו ספורט. "אייאקס היא המועדון שלי וקשה לי עם חוסר ההצלחה. אני אעזור לו להחלים". את שיחת הטלפון הראשונה הוא עשה לתלמידו לשעבר, מארקו ואן באסטן, וסגר איתו כמאמן אייאקס אחרי שיסיים עם נבחרת הולנד את היורו הקרוב. "ביחד נחזיר את אייאקס לתלם. לדרך שלה. מארקו הוא כמוני, ניצחון לא מספיק לו אלא הוא חייב להתלוות לכדורגל יפה. אני חושב שזה נפלא", הודיע קרויף.

"אייאקס - הדרך לניצחון" / ממצאי הדו"ח

1. כפילויות תפקידים ואי בהירות בסמכויות בין הגופים של המועדון ושל החברה הכלכלית.
2. אין למועדון דמות בולטת ושולטת עם רקע בכדורגל, שתוביל אותו.
3. אין למועדון היררכיה ספורטיבית בין המאמן והמנהל הטכני ובעיקר אין לו צורך ב"יועצים טכניים". כלומר, יש להעיף מיד את פיט קייזר, שחקן העבר וסוכן השחקנים בהווה, כדוגמה לדמויות חשודות שמסתובבות קרוב מדי למועדון ולשחקנים.
4. המועדון חייב לחזור ולשפר את יחסיו עם האוהדים, הספונסרים ובעלי המניות ולתת להם עדיפות עליונה, כמו גם תקשורת כנה והוגנת.
5. אחרי חוק בוסמן איבד המועדון שחקנים רבים בחינם, ובכך את מקור פרנסתו.
6. אקדמיית הנוער טובה, אך אינה מסודרת, וחלק ממאמניה אינם אידיאליים.
7. המועדון רכש שחקנים רבים ללא סקאוטינג רציני, או בלי שישפרו את רמת הסגל אלא רק ירחיבו אותו.
8. למנכ"ל מארטן פונטיין אין הבנה בכדורגל, הוא נתפס כאיש קר ומרוחק ואינו מתאים לשמש בתפקידו במועדון כדורגל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות