מבנה בית ההבראה מבטחים נחנך ב-1968 וזכה לשבחים גם מצד אדריכלים. ב-2005 החליטה קרן הפנסיה של ההסתדרות, "מבטחים הוותיקה", למכור את המבנה, ששימש כמלון בשנים האחרונות. לבסוף נמכר המבנה ללילי אלשטיין, שהביעה עניין להפכו למרכז תרבות ואמנות. את המבנה שעל ההר ניתן לראות כשחולפים בכביש תל אביב חיפה.
האדריכל: יעקב רכטר, שזכה בגין המבנה בפרס ישראל לארכיטקטורה.
אייקון ישראלי: לדברי האדריכלית צילה זק, המבנה משתלב באופן יפה בנוף ו'עוקב' אחר הקימורים של ההר. "הסגנון של הבניין ברוטליסטי", היא מסבירה. "בשנות ה-50 וה-60 זה היה סגנון שהגיע מאירופה. המשמעות היא בטון חשוף. סגנון זה מאופיין בשימוש בבטון בצורה מיוחדת".
אז נהגו לשלוח את העובדים בארץ לבתי מרפא ובתי הבראה, ומבנה זה מסמל את התקופה. "יש במבנה נופח סוציאלי שמתבטא באנושיות של המבנה. זה מבנה שנבנה לרווחת האנשים שגרים בו. יש בו הסתכלות אידאליסטית ומטרה לתת לאורחים ליהנות מפרטים, מהנוף ולנוח", מתארת זק את המאפיין התקופתי. "מה שמייחד את המבנה זה שיש לו רמה אדריכלית מאוד גבוהה, שמאופיינת בקומפוזיציה נפכית מורכבת, חומריות ועשירה, שמשלבת חומרים שמתאימים לישראל - בטון, אבן מקומית, מתכת, טיח, קצת עץ. זה בניין שממסגר את הנוף. כשעומדים בו, חווים את הנוף דרך מסגרות של בטון, כמו תמונה".
לדעת זק, הארכיטקטורה של הבניין ניסחה את השפה האדריכלית הישראלית. יש בבניין משהו שבא מאירופה, אך מתחבר לשפה המקומית ומשתלב בנוף. המבנה אינו מפריע להתבוננות בנוף. הוא מורם מהקרקע, וכאילו 'מרחף'. מתחתיו נוצר אזור שמוגן מהשמש, ויש בו המשך של המדשאה. המבנה תוכנן עם חצר פנימית ובריכות נוי, מתאים לאקלים והאוויר עובר בצורה טובה. "זה מבנה שמתחבר לנוף הסציפי ולארץ הספציפית שלנו", מסכמת זק. "זה משהו מקורי שעובד עד היום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
