בחוץ או בפנים?

ל פני מספר שבועות הורה בג"ץ למדינה בהחלטה תקדימית לבחון מחדש את האפשרות למנהר חלק מכביש הרוחב שאמור לחבר בין כביש חוצה ישראל לכביש החוף, תוך עקיפת יישובי השרון (רעננה והרצליה). החלטת בג"ץ באה בהמשך למאבק ציבורי שניהלו תושבי רעננה, הרצליה והיישובים הסמוכים (כפר שמריהו, רישפון) וכן ארגוני הירוקים, והיא מחדדת את השאלה האם גופי התכנון והביצוע בארץ פוסלים מהר מדי את חלופת המנהור.

באופן כללי כריית מנהרה הינה יקרה יותר, אך מנגד חוסכת בהפקעות שטחים ובקרקעות ותורמת גם להקטנת זיהום האוויר. החלטת בג"ץ הפתיעה את המדינה, משרד התחבורה ומע"צ, מאחר והיא התקבלה לאחר שכבר הוגשו הצעות המחיר במכרז, שהיקפו נאמד בכ-3 מיליארד דולר. בהיבט הזה, בג"ץ לא התחשב בעיכוב שעשוי להיגרם לפרויקט ושלח את המדינה לעשות את שעורי הבית.

כמדינה בעלת שטח מצומצם ומרקם עירוני צפוף, מנהור של כבישים וגם קווי רכבת היה אולי צריך להיות בעדיפות גבוהה יותר, אך בדרך כלל שיקולי תקציב הם אלה הקובעים את אופי הפרויקטים.

כאמור, בשנים האחרונות המאבקים סביב מנהור כבישים ורכבות מתרכזים בעיקר בפרויקטים הלאומיים הגדולים. חלקם כבר מתוכננים, אחרים מעט (או הרבה) יותר הזויים.

כביש רוחב 531:

בג"ץ הורה כאמור למדינה לבחון מחדש מנהור חלק מקטע הכביש. מדובר על הקמת מנהרה בחלקו המערבי של הכביש. חלופת המנהור הועברה מחדש לדיונים בוועדה לתשתיות לאומיות. בחברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה) ממשיכים לטעון כי חלופת המנהור אינה מוצדקת מבחינה כלכלית, וכל שינוי בתכנון הפרויקט יביא לעיכובו לתקופה ארוכה.

השורה התחתונה:

החלטת בג"ץ מהווה הישג לתושבי האזור, אך בעבר כבר התקבלו החלטות דומות, כך שהדרך עוד רחוקה.

כביש 6: הקטע הצפוני:

בשונה מהמאבק שניהלו הירוקים נגד סלילת הקטע המרכזי של הכביש (86 ק"מ מחדרה עד גדרה), הרי שבנושא סלילת הקטע הצפוני של הכביש (קטע 18) מוואדי ערה ועד יוקנעם, התמקדו הירוקים בדרישה למנהור 7-10 ק"מ מהכביש באזור רמות מנשה. הארגונים עתרו לבג"ץ בבקשה לבחון חלופה של הקמת מנהרה בקטע 18, בטענה שסלילת כביש עילי תהווה פגיעה חמורה באזור שזכה כבר לכינוי "טוסקנה של ישראל". לעומת זאת, חברת כביש חוצה ישראל טענה כי סלילת מנהרה תייקר את עלות הפרויקט יותר מפי 2 מ-570 מיליון שקל לכ-1.2 מיליארד שקל. בג"ץ דחה את העתירה וקבע שאין מקום לעצור את סלילת הכביש.

השורה התחתונה:

במקרה של קטע 18 ארגוני הירוקים התעוררו מאוחר מדי. סלילת הכביש בתוואי עילי אושרה ע"י כל גורמי התכנון, כולל בדיונים בהם השתתפו נציגי הירוקים.

הרכבת הקלה בת"א:

המנהרה שתוקם בתוואי ה"קו האדום", הקו הראשון של הרכבת הקלה בת"א, היא ללא ספק החלק המורכב ביותר בפרויקט מבחינה טכנית והנדסית. עוד לפני שיצא המכרז, היו חילוקי דעות קשים בין משרדי האוצר והתחבורה לגבי כדאיות מנהור חלק מהקו. במכרז המקורי להקמת הקו האדום שפורסם בשנת 2004, תוכננו רק כ-7-8 ק"מ מהקו בתוואי תת קרקעי. אחרי לחצים כבדים, הוחלט לבסוף, כי כל הקטע מבני ברק למרכז ת"א יעבור במנהרה תת קרקעית.

על פי הערכות, תוספת המנהור חייבה את המדינה לעלות נוספת בהיקף של 600-700 מיליון שקל. אורכו של הקו האדום שיוצא מפתח תקווה ויעבור דרך בני ברק, רמת גן, ת"א-יפו ועד בת ים הוא 22 ק"מ. כך שבסה"כ כמחצית מהקו יהיה תת קרקעי.

חילוקי דעות בנושא מנהור מעכבים לפי שעה גם פרסום המכרז להקמת הקו "הירוק", הקו השני של הרכבת הקלה, שבין מערב ראשל"צ לת"א, עם אופציה להארכתו עד הרצליה. במשרדי האוצר והתחבורה שקלו לבטל את המכרז לטובת תכנון קו אוטובוסים רבי קיבולת (BRT). שר התחבורה מופז הפתיע באחרונה, כאשר יישר קו עם ראש העיר חולדאי והודיע שהוא תומך במנהור התוואי מאבן גבירול ועד לירקון.

השורה התחתונה:

אנשי האוצר יעמדו על רגליים אחוריות ולא יסכימו למכרז אם תתקבל דרישת המנהור. סביר שבסוף תושג פשרה במסגרתה חלק מהתוואי אכן יהיה תת-קרקעי, כשהתוספת בעלות תתחלק בין המדינה ועיריית ת"א.

מנהרות הכרמל:

פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה נחשב שנים לאחד מהפרויקטים הלאומיים המעוכבים, כשחלק מההתנגדויות לפרויקט היו בגלל כריית המנהרות, שמקשרות בין הכניסה לחיפה לצומת הצ'ק פוסט, תוך עקיפת מרכז העיר. לפני כשנה החלו העבודות ואם לא יהיו עיכובים, הפרויקט יושלם עד 2010. את כריית המנהרות מבצעת חברת CECC, חברת הכרייה הגדולה בסין שאמורה לכרות גם את המנהרה ברכבת הקלה בת"א.

השורה התחתונה:

פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה שמבצעת קבוצת כרמלטון שבשליטת שיכון ובינוי ואשטרום נחשב כפרויקט דגל בנושא המנהור. אם הפרויקט יתקדם כמתוכנן, הוא יסלול את הדרך למנהרות נוספות.

מנהרה מתחת לאיילון:

אחד הפרויקטים שנבחנים ברצינות על מנת למצוא פתרון לעורק התחבורתי הצפוף ביותר במדינה הוא כריית מנהרה מתחת לנתיבי איילון בעלות הנאמדת ב-300-400 מיליון שקל לפחות. לפי התוכנית שנבדקה בנתיבי איילון פתח המנהרה יהיה באזור קיבוץ גלויות (מדרום לצפון), כאשר היציאה תהיה באזור מחלף השלום (לכיוון צפון). החלופה השנייה, פחות ריאלית, היא בניית קומה שנייה מעל הנתיבים לאורך הקטע המרכזי. הפרויקט אפשרי מבחינה הנדסית אך הוא מורכב ויקר וספק אם יעמוד במבחן עלות-תועלת.

מנהרה לרכבת בכרמל:

עיריית חיפה ורכבת ישראל בוחנות אפשרות למנהר חלק מקו הרכבת העובר לאורך חוף הכרמל. הרעיון הועלה במקור בעקבות התנגדות עיריית חיפה לחשמול תוואי הרכבת. לפי התוכנית, מסילת הרכבת תעבור בתוך מנהרה בהר הכרמל שתחבר את תחנת חוף הכרמל לקריית הממשלה במרכז העיר, עם אופציה לחיבור לתחנה בצ'ק פוסט. עלות המנהרה נאמדת בכחצי מיליארד שקל, והפרויקט זוכה לתמיכת חלק מגורמי התכנון. יחד עם זאת, אישור התוכנית יחייב את שינוי תוכנית המתאר הארצית שיכול להימשך שנים.

מנהרה מתחת לכביש גהה:

לא מדובר בפנטזיה. במשרד התחבורה החלו לבצע בדיקת היתכנות לכריית מנהרה מתחת לכביש גהה (כביש 4), הנחשב אחד מעורקי התחבורה העמוסים. כריית המנהרה נבחנת, מאחר ואין כמעט יכולת לסלול נתיבים נוספים בכביש. מדובר בתוכנית מאוד יקרה וההערכות הן שיהיה קשה להצדיקה כלכלית. *

lior-b@globes.co.il