היית קונה בית עקום?

באזור של בורדו שמלא בבתים בנוסח נורמנדי בני 100 שנה, Maison Bordeaux הוא מבנה בולט. האחוזה האלגנטית פרוסה על כמה מלבנים שהגג שלהם הוא כעין קופסה שחורה שטוחה ענקית עם חורים בארבעת צידיה. הקופסה הזו, שנראית כמו גג מעובה, צפה למראית עין, כלומר נשענת על עמוד שקוף. חומרי הבנייה, שהם מלט, זכוכית ואלומיניום, יוצרים תערובת אדריכלית מהממת עם הנוף העתיק.

לבית הזה על גבעה בדרום מערב צרפת יש ייחוד נוסף: הוא תוכנן על ידי האדריכל ההולנדי המפורסם רם קולהאס (Koolhaas), שזכה למוניטין בינלאומיים בעיצוב חנויות פראדה, הספרייה הציבורית של סיאטל בארה"ב ומטה ערוץ הטלוויזיה הממלכתי הסיני בבייג'ין.

אדריכלים כמו קולהאס זינקו אל התהילה בעשור האחרון על ידי תכנון מוסדות תרבות מודרניים יפים ומגדלי משרדים, אך חלק גדול מהם מקבל כיום עבודות תכנון של בתי מגורים. הם משתכנעים לתכנן פרויקטים כאלו על ידי חוג העשירים העולמי שרואה באדריכלות אמנות שניתן לאסוף, כמו ציורים ופסלים.

המגמה הזו הואצה בשנים האחרונות של השגשוג בשוקי הנדל"ן בערים רבות בעולם, ויותר אדריכלים כוכבים החלו לתכנן בנייני דירות משותפים. העבודות הללו שזכו לפרסום יצרו להם פרופיל גבוה בקרב רוכשי הבתים, והפכו את הבתים שהם יוצרים לסמלי סטטוס נחשקים עבור העשירים שכבר מילאו את בתיהם בפריטי אמנות ובריהוט מודרניסטי.

"האדריכלות הגיעה לשיאים חסרי תקדים בתודעה הציבורית", אומר ג'וזף רוסה, האוצר הראשי של החוג לארכיטקטורה בבית הספר לאמנות של שיקגו. "כאשר יותר אנשים מכירים את שמותיהם ואת עבודותיהם של הכוכבים, רק טבעי שיהיו אנשים, בייחוד עשירים, שירצו שהם יתכננו את בתיהם".

רשימת האדריכלים שמקבלים עבודות של תכנון בתים יחידים כוללת כמה מהשמות הידועים ביותר במקצוע. זאהא חאדיד, שהעיצובים הדרמטיים שלה נעים בין תוכניות אב עירוניות בסינגפור ובאיסטנבול לבין גורדי שחקים בדובאי, הוסיפה באחרונה שלושה בתי מגורים לתיק העבודות שלה - שלוש עבודות ראשונות מהסוג הזה, לפי משרדה. מדובר על וילה ברוסיה ועל אחוזות בארה"ב ובשווייץ.

ריצ'רד מאייר התפרסם במודרניזם אורבני אינטליגנטי, ועבודותיו כוללות את המוזיאון לאמנות דקורטיבית בפרנקפורט ואת מרכז גטי בלוס אנג'לס. האדריכל מניו יורק השלים באחרונה שני בתים, כולל אחוזת זכוכית ופלדה מרהיבה עבור איל ספנות בהמבורג, גרמניה.

דייויד אדג'אייה הוא מהכוכבים העולים במהירות של אירופה, שמתכנן מוזיאונים אלגנטיים ומונומנטים תרבותיים באירופה ובארה"ב. הפרויקט האחרון שלו הוא סאנקן האוס, מבנה שחור קופסתי שבולט מאוד למראה בין בתי הלבנים הג'ורג'יאניים משנות ה-30 של המאה ה-19 בדה-ביבואר טאון בלונדון.

"זה מובן מאליו", אומר אל ריב, הבעלים של המבנה ששטחו 200 מ"ר, כאשר הוא נשאל מדוע בחר אדריכל מהקליבר של אדג'אייה. "אין לך תוכניות בנייה כאלו שנמצאות על המדף".

חזית הזכוכית של הבית, שמכונה סאנקן (שקוע) כי קומתו הראשונה היא מעל הקרקע אך מתחת לרחוב, מזכירה את המוזיאון לאמנות מודרנית שאדג'אייה תכנן בדנבר, ארה"ב, שנפתח באוקטובר. הקומה הראשונה, בשטח של כ-80 מ"ר, מכילה חדר אוכל ומטבח שנפתח לחצר מרוצפת בעץ. בקומה השנייה, 60 מ"ר, יש חדר שינה גדול וחדר עבודה. עליית הגג משמשת כאולפן צילום וכסלון עם חלון מלבני ברוחב 6 מטר ובגובה 1.70 מטר.

פרויקטים כאלו של מגורים שימשו מזמן מעבדה לרעיונות חדשים של אדריכלים גדולים. פרנק לויד רייט ולודביג מיז ואן דה רוהה בנו את המוניטין שלהם על עיצובי בתים מודרניסטיים. אדריכל בן ימינו, כמו צ'רלס גוותמי, שעיצב את מוזיאון האמנות המודרנית של מיאמי ואת מגדל מורגן סטנלי דין וויטר בניו יורק סיטי, יצר בית בשטח של כ-3,300 מ"ר באוסטין, טקסס, עבור מייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת המחשבים דל.

דניאל ליבסקינד, מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ותוכנית האב החדשה של מרכז הסחר העולמי בניו יורק, אומר שבתים חד משפחתיים עלולים להוות בעיה לאדריכלים, בייחוד כשהם מנסים להטביע עליהם את החותם שלהם במבני ציבור ובניינים מסחריים. "אדריכלות היא עניין של גודל ושל פיתוח משהו ייחודי למשתמש, לבעלי הנכס", אומר ליבסקינד, שעובד כעת על פרויקט המגורים הראשון שלו, בקונטיקט, "זה לא מוזיאון, זה בית, ולכן האתגר הגדול ביותר הוא לעצב מרחב אינטימי ולהתאים את העיצוב לחייו של הלקוח".

לא כל האדריכלים מקבלים הזמנות כאלה. נורמן פוסטר, פרנק גרי ורנצו פיאנו - מהאליטה של המקצוע - כבר אינם מקבלים הזמנות לתכנון בתים, לפי משרדיהם. האדריכלים שכן מקבלים הזמנות אומרים שתקופת ההמתנה של הלקוח עלולה להימשך חודשים, כי הם עובדים על כמה מיזמים בו זמנית. באירוע שהכה גלים בעולם האדריכלות בשנות ה-90, פרנק גרי פוטר מהעבודה שנתיים אחרי שהיא החלה מפני שהפרויקט לא התקדם בקצב משביע רצון לטעמו של הלקוח. מדובר על בית בשטח 1,000 מ"ר שהזמין אלי ברוד, הפילנטרופ והמיליארדר מלוס אנג'לס, שעבד מאז עם גרי על כמה פרויקטים מסחריים.

גם ההוצאה של שכירת אדריכל מהליגה העליונה יכולה להיות אדירה. "אני תמיד מנסה להסביר ללקוחות שכדאי להם לחסוך זמן, עצבים וכסף, ולמצוא בית שכבר בנוי", אומר מאייר. ריב אומר שסך התקציב של ביתו בלונדון שאדג'אייה עיצב, כולל מחיר הקרקע, היה 700 אלף ליש"ט - יותר מפי שניים ממה שהוא תכנן. "זו התחייבות ענקית של זמן וכסף", לדבריו.

אדריאן בראטצ'י הזמין את חאדיד, המתגוררת בלונדון, לעצב שתי וילות שכנות בעיירה קרוסינאכט בשווייץ, השוכנת על גדות אגם ציריך באזור ירוק שזכה לכינוי "החוף המוזהב" בשל יוקר הנדל"ן שלו. הפרויקטים עדיין בשלב התכנון, ובראטצ'י מעריך שעלות הבנייה של כל וילה תעלה על 5 מיליון אירו. חאדיד תקבל אחוז קטן מסך עלות הבנייה, הוא אומר.

חאדיד, האדריכלית היחידה שזכתה בפרס פריצקר, הפרס הנחשב ביותר באדריכלות הבינלאומית, הפכה לאדריכלית משפיעה מאוד בענף על ידי המורכבות הגבוהה של עבודותיה. האסתטיקה המסובכת - קווים מעוקלים, מעברים חלקים ומרחבים פתוחים גדולים - נראית בבירור בעיצוב המדהים שלה למרכז רוזנטל לאמנות מודרנית בסינסינטי. האיכויות השאפתניות הללו משתקפות גם בעבודתה על הווילות בשווייץ.

היא מיישמת קונספט של השתלבות, כלומר אינטגרציה אורגנית של מרחב פנימי ומרחב חיצוני. הטראסות והפרטים החיצוניים האחרים מפוזרים בצורה בלתי מסודרת, כדי להדגיש את האופי הזורם והדינמי של המבנה. כל וילה תשתרע על חמש קומות ויהיה בה שטח בנוי של כ-1,000 מ"ר, כולל סוויטות שינה בשטח של 200 מ"ר. גלריות ושטחי טראסה גדולים יתפרסו בתוך המבנים. ברטצ'י מתכנן להתגורר בווילה אחת, ולהשכיר את השנייה. הוא מקווה שהנכס יהיה שווה כ-15-20 מיליון אירו. "הבית הזה יהפוך למקום מפורסם", הוא אומר.

למרות שהבתים הללו נחשבים לאמנות צרופה בעיני בעליהם, עדיין לא ברור אם שכירת אדריכל ידוע היא גם השקעה טובה. ג'יימס זאמיטיס, סגן נשיא בכיר לחטיבת נכסי המגורים של סותבי'ס, אומר שמפני שאדריכלות משלבת אלמנטים של אמנות ואופנה, לא תמיד קיימת הסכמה בחוגי האמנות על איכותו של בית. "לוקח לפחות 20-30 שנה עד שאפשר באמת להעריך את ההיסטוריה והיושרה הארכיטקטונית של כל מבנה", לדבריו.*