הזדמנות שנייה? ארגוני נשים מבקשים מבג"ץ דיון נוסף בעניין ביטול עסקת הטיעון עם משה קצב

במסגרת הסדר הטיעון חזרה בה התביעה משני סעיפי האישום באונס ומרוב העבירות החמורות, שנכללו בטיוטת כתב האישום. קצב יודה בעבירות מין קלות בלבד - הטרדה מינית וביצוע במעשים מגונים שלא בהסכמה בשתי נשים שעבדו תחתיו - ובעבירה נוספת של הטרדת עד נגד עובדת שלישית. הנשיא לשעבר לא ירצה מאסר בפועל אלא ייגזר עליו מאסר על תנאי בלבד.

בג"ץ קבע בשבוע שעבר ברוב של שלושה שופטים מול שניים כי למרות פגמים בהתנהלות היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בגיבוש הסדר הטיעון, אין עילה להתערבות בשיקול דעתו. לטענת העותרים, מזוז היה צריך לכלול בכתב האישום את המעשים הפליליים החמורים, שבהם היה חשוד קצב. לדבריהם, באי-הכללת ליבת המעשים הפליליים נפתח פתח רחב לפגיעה יסודית באינטרס הציבור.

את בקשתם לדיון נוסף מנמקים העותרים בכך שחוק בתי המשפט קובע, כי יש מקום לקיים דיון נוסף, אם ההלכה שנפסקה בעליון סותרת הלכה קודמת של העליון, או בשל חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה. לדבריהם, ההלכה שנקבעה בפסק דין בג"ץ בעניין קצב בדעת הרוב היא הלכה חדשה. זאת, כיוון שלפי הפסיקה הסדרי טיעון צריכים לכלול את ליבת המעשים הפליליים בקשר ישיר לעובדות הידועות לתביעה. לטענת העותרים, מאחר שליבת המעשים הפליליים במקרה קצב עברה את רף הסיכוי הסביר להרשעה, היה על התביעה לכלול אותה בעסקת הטיעון, ואולם היא הושמטה.

העותרים למעשה מבקשים מבג"ץ לקבוע מה היא ההגדרה שיש לתת למונח "ליבת המעשים העבריינים", העולים מחומר הראיות, שעליה לא ניתן לוותר במסגרת גיבוש הסדר טיעון.

העותרים מציינים כי עסקת הטיעון עם קצב פורצת פתח מסוכן, שלפיו גם כאשר מתקיים רף ראיות של סיכוי סביר להרשעה בנוגע למעשים חמורים הכלולים בליבת כתב האישום, יהיה רשאי התובע לחתום על עסקת טיעון מקלה, שאינה כוללת מעשים אלה.