"לאנשים חיים לא נותנים לבנות מול הים - אבל בונים בתי קברות במרחק 50 מטר מהים"

מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל-אביב יפו: "לפעמים את הדברים שבולטים לעין - הקבלנים לא תמיד רואים"

מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל-אביב יפו, אמר היום בוועידת הנדל"ן של "גלובס" כי "תנאי יסוד ליכולת של עיר להתמודד עם התחדשות עירונית נעוץ ביכולתה הכלכלית ובעוצמתה. לפתח עיר עולה כסף. כאשר העיר לוקחת על עצמה מטרה לייצר את ההתחדשות, לייצר תנופה ואורבניקה נכונה, קורים הרבה דברים טובים".

"לפעמים את הדברים שבולטים לעין - הקבלנים לא תמיד רואים. רח' קפלן והקריה הדרומית, אבן גבירול המתחדש ודרומית לו, השוק הסיטונאי, משנה פניו לחלוטין. חניון הארבעה, הבימה, שדרות רוטשילד - תחת העיניים מתפתחת עיר אחרת. עוד לא רואים את זה, אבל זה מה שהולך להיות. שילוב נכון בין ראייה אורבנית נכונה לבין עוצמה כלכלית וחיבור נכון בין דברים".

"לעירייה הדבר הכי נכון הוא תפיסה אורבנית שלפיה מתחת לפני השטח יחנו ומעל לפני השטח יחיו. מבחינה כלכלית חניה עילית היא נכונה. עירייה שמסתכלת דרך החור של הגרוש לא מצליחה".

שמואל עטיה, הבעלים של קבוצת עטיה נכסים והשקעות, אמר: "בשביל התחדשות עירונית בכלל לא צריך כסף ציבורי. צריך דבר אחד ויחיד: החלטות. צריך רגולטורים שיישבו בצד ולא יפריעו לעבוד. כסף יש למכביר. כל העולם הולך למגה פרויקטים, והרחוב משנה צורה. הרחוב הצר שיש בו חנויות קטנות, אלה רחובות שהתאימו לצרכים במאה ה-18. אין יותר חנויות מכולת קטנות. במדינות המערביות, הרחובות ומקומות הבילוי מקבלים היום צורה אחרת".

לדבריו, "אנחנו הגבלנו את עצמנו לתרבות האירופית של המאה ה-18. האירופאים כבר קלטו את התרבות האמריקנית. לאנשים חיים לא נותנים לבנות מול הים, אבל למתים כן. יש היום בתי קברות 50 מטר מהים. זה נקרא תכנון במדינת ישראל. הקרקעות והבתים מתעכבים כי ועדת התכנון אינה ועדה אקדמית שמתכננת, אלא כמו 12 שופטים שמקשיבים למי שצועק יותר".

עוד אמר עטיה כי "מה שקורה באבן גבירול אינו בזכות העירייה, אלא בזכות הצעירים. השוק הפרטי עושה התחדשות עירונית בלי העירייה. כסף יש למכביר, אבל לא יודעים איך לנצל אותו. העירייה, וועדות התכנון והממשלה רק אומרים מה אי אפשר לעשות. ראיתם פעם שר שלא יכול להחליט משהו? אף אחד לא מוכן להרים את הדגל ולהתעורר".