החלטות יש לקיים

סוגיית יישום החלטות מועצה ע"י המינהל כרשות מנהלית מתחדדת עת עומדים אנו בפתחו של בג"ץ האמור להכריע בנוגע לחוקיות שתי החלטות המסדירות את זכויות המגורים והתעסוקה בחלקת המגורים במושבים (979 ו-1101). עיקר ההחלטה: חקלאי שיבחר להצטרף להסדר המפורט בהחלטה יהיה זכאי לחתום על חוזה חכירה אישי ארוך טווח על חלקת מגוריו מול מינהל מקרקעי ישראל.

על אף הניסיון של העותרים לייצר תמונה כי החלטות אלו מטיבות באופן מופלג עם המושבים ונוגעות לשינוי ייעוד בקרקע חקלאית, המציאות הינה כי החלטות אלו הינן המשך להחלטות קודמות אשר לא יושמו ע"י המינהל, והנוגעות לעיגון זכויות החקלאים על בית מגוריהם ולא בשטחים שייעודם בחקלאות.

בשנת 1965 קיבלה ממשלת ישראל את החלטת "מדיניות הקרקע בישראל", שהינה החלטה מס' 1 בסדרת החלטות של מועצת מקרקעי ישראל. מהחלטה זו אנו למדים על כוונת המדינה לעניין תקופת החכירה שתונהג במושבים: "קרקע חקלאית תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנה. ...קרקע חקלאית תוחכר במסגרת של נחלות... נחלות יוחכרו ישירות למתיישב במושב בתיאום עם האגודה".

בעבר התקבלו החלטות רבות נוספות, המעגנות במפורש את זכויות החקלאים בקרקע ואת הדרך בה מינהל מקרקעי ישראל יחכיר לחברי המושבים את נחלותיהם. האחרונה מביניהן הינה החלטה 823 (10.2.1998), לפיה יוחכרו חלקות המגורים לבעל הנחלה לארבע תקופות של 49 שנים, והחכרת יתר החלקות במושב לאגודה השיתופית, לדורות. תנאי מוקדם לכך הוא רישום חלקות בספרי המקרקעין כיחידות רישום נפרדות.

תשובות הנהלת המינהל בנוגע לאי יישום החלטות המועצה התבססו תחילה על עניינים מינהלים: הצורך בפרוצדורה של יצירת חלקות רישום בפנקס המקרקעין. לצורך כך הוקם המרכז למשבצות חקלאיות, אשר סיים עד כה את הליך רישום המשבצת בכ-150 מושבים, אשר מוכנים לחתימה על החוזים ארוכי הטווח. אולם המינהל, על אף ההחלטות הקיימות, אינו מחתים מושבים אלה על חוזים ארוכי טווח, כאשר הוא נתלה בשתי טענות מרכזיות: הראשונה - אין ביכולת המינהל ליישם את הרישום מבחינה תקציבית ומבחינת כוח אדם. השנייה - טענה חוזית.

מינהל מקרקעי ישראל טרם השכיל להכין נוסח של חוזה חכירה לדורות למושב עובדים. תנועת המושבים מרכזת מאמץ להכנת נוסח של חוזה חכירה לדורות, ולמרות פניות חוזרות ונשנות של תנועת המושבים למינהל טרם קיבלנו את הנוסח המוצע ע"י המינהל. לצערנו התנהלות המינהל בנוגע להכנת החוזה הינה איטית ומסורבלת.

לדעתנו, טענות בירוקרטיות טכניות מסוג זה אינן לגיטימיות לנוכח הפגיעה הקשה בזכויות החקלאים. תקופה של עשרות שנים הינה מספיקה כדי לקבוע את משבצות הקרקע ליישובים.

בנוסף, העובדה כי המינהל נטל חלק בהכנת המשבצות וברישום החכירות ארוכות הטווח בטאבו הינה ההוכחה כי המינהל נתן ביטוי חיצוני ברור להכרתו בזכות החקלאים לקבלת חוזה חכירה לדורות ולהסדרת התשתית החוזית במושבים. תביעת החקלאים לעגן את זכותם על הקרקע אינה מתבססת רק על טיעונים חברתיים, משפטיים ושל תפיסת קרקע, אלא על בסיס החלטות של רשות שלטונית האמונה על ניהול מקרקעי ישראל.

הכותב הוא יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים.