איראן ביצעה ניסוי באחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● האיום החות'י חוזר: "נתקוף כל ספינה הקשורה לישראל"
● הנציבות האירופית ממליצה להטיל סנקציות על חברות ישראליות בשל המלחמה בעזה

1איראן ערכה לראשונה ניסוי במערכת ה־S-400 הרוסית

איראן ערכה השבוע את הניסוי המבצעי הראשון שלה במערכת טילי ההגנה האווירית המתקדמת S-400 Triumf, בסמוך לעיר איספהאן, פורסם בעיתון האוקראיני United24 Media.

הדיווחים על רכישת מערכת ההגנה מהרוסים הופיעו כבר בשנה שעברה. "בזמן ההוא, משמרות המהפכה הכחישו את הצורך במערכת S-400, והביעו אמון במערכות מקומיות כמו Bavar-373 ו-Khordad 15".

מערכת S-400, שפותחה על ידי חברת Almaz-Antey הרוסית, "נחשבת לאחת ממערכות הטילים הקרקע-אוויר המתקדמות בעולם לייצוא. היא מסוגלת ליירט מטוסים, טילי שיוט, כטב"מים ומטרות בליסטיות בטווחים של עד 400 ק"מ ובגובה של עד 30 ק"מ", נכתב. "המערכת כוללת מכ"ם עם מערך פאזה רב-משימתי, המאפשר לה לעקוב אחר עד 80 מטרות בו-זמנית וליירט עד 36 מהן במקביל".

הניסוי מצטרף לשיתוף פעולה צבאי רחב של איראן ורוסיה, "מעבר למערכות הגנה אווירית, מוסקבה סיפקה לאיראן גם ציוד מעקב ומטוסי אימון, ואילו טהרן העבירה לרוסיה טכנולוגיות כטב"מים ותחמושת שבהן נעשה שימוש במלחמה באוקראינה".

כעת, במידה והמערכת תופעל באופן מלא היא "תציב את איראן בקבוצה מצומצמת של מדינות המפעילות את טכנולוגיית ההגנה האווירית המתקדמת ביותר של רוסיה".

מתוך United24 Media מאת איוואן חומנקו. לקריאת הכתבה המלאה.

2הניו יורק טיימס: "המלחמה של ישראל בעזה כישלון מוחלט"

המלחמה בעזה מתבררת "ככישלון אסטרטגי, דיפלומטי והומניטרי - במיוחד לנוכח העלייה בתופעת הרעב בעזה", פורסם בניו יורק טיימס.

הלחימה של צה"ל בעזה "מגיעה עם מחיר כבד" לפי העיתון. "בראש ובראשונה לאזרחים הפלסטינים, אך גם למעמדה הבינלאומי של ישראל - וכל זאת מבלי להשיג פריצת דרך במשא ומתן עם חמאס או בשדה הקרב. חמאס סירב להיכנע והמשיך לבצע מתקפות קטלניות נגד חיילי צה"ל", נכתב.

מיכאל מילשטיין, אנליסט ישראלי וקצין מודיעין צבאי לשעבר, אמר בחריפות לניו יורק טיימס: "אני חייב להשתמש במילים האלה: כישלון מוחלט. אנחנו לא קרובים יותר להשגת המטרה המרכזית של המלחמה - למחוק את היכולות הצבאיות והממשלתיות של חמאס - וחמאס לא הפך לגמיש יותר. אנחנו נמצאים כרגע באסון מוחלט".

"בעוד הפלסטינים סובלים בצד אחד של הגבול, ישראלים רבים מהצד השני תוהים מה בכלל הושג מהחזרה ללחימה", נכתב.

ישראל סיימה את הפסקת האש בעזה במרץ האחרון. "בתקווה לשבור את חמאס. הצעד הזה הגביר את הסבל של הפלסטינים אך השיג מעט מאוד, אם בכלל, עבור ישראל", נכתב. "גם ישראלים שתומכים בממשלת נתניהו ובחזרה ללחימה אומרים שהאסטרטגיה לא השיגה את מטרתה. עם זאת, הפתרון שלהם שונה: הם חושבים שישראל הייתה צריכה לתקוף קשה יותר - וצריכה לעשות זאת כעת".

מתוך הניו יורק טיימס מאת פטריק קינגסלי. לקריאת הכתבה המלאה.

3עורך הניו יורקר: "למה ישראל הופכת?"

העיתונאי דייוויד רמניק, העורך של הניו יורקר וזוכה פרס פוליצר, כתב מאמר מורחב לניו יורקר שכותרתו "אזורי ההכחשה של ישראל". המאמר עוסק בצומת הדרכים הפוליטית והמוסרית בה ישראל ניצבת ומעליו מרחפת שאלה אחת - "למה הופכת המדינה הזו?". רמניק ראיין מומחים ועיתונאים, יוצא נגד ההכחשה של הישראלים על המתרחש בעזה, טוען כי נתניהו מפורר את הדמוקרטיה הישראלית ומתאר את עליית הימין הקיצוני במדינה.

רמניק שהה בישראל בזמן המלחמה עם איראן, והוא טוען כי האופוריה שהייתה בישראל לאחר התקיפות באיראן בעצם דחקה את המלחמה בעזה, שהיא "הסיוט המוסרי שכולם מנסים להתעלם ממנו" לצד "התקווה המשותפת להשיב את החטופים במנהרות בעזה". רמניק טוען שהאופוריה שהייתה גם בארה"ב וגם בישראל ופיזור ההבטחות שהגרעין האיראני הושמד - התגלתה מהר מאוד כמורכבת יותר.

לפי המאמר, התחושה המתמשכת של הציבור הישראלי היא תחושה של "בגידה". "במדינה שנוצרה כדי להבטיח את ביטחונו וחירותו של עם שנרדף במשך מאות שנים, הקריסה הביטחונית נותרה מקור לטראומה ולבושה. בכירים רבים במערכת הביטחונית והמודיעינית התפטרו או אולצו לפרוש. מאחורי הקלעים, בכירים דיברו אליי בלשון חרטה קיצונית. 'כולם אשמים - זה היה כישלון קולקטיבי', אמר לי אנליסט לשעבר". היעדר החרטה והציניות הגלויה של ראש הממשלה נתניהו לדבריו "הולידה תיאולוגיה משלה". יש מי שרואים בנתניהו כמי "שהציל את האומה" ומתייחסים אליו כאל נביא.

רמניק מבקר את התקשורת הישראלית וטוען כי "ממדי הסבל של תושבי עזה אינם נראים בה". "בתקופות של עימות, נדיר מאוד שאנשים מכירים באנושיות של הצד השני, או בזוועות שמבצע הצד שלהם. הנטייה האמריקאית להעלים עין מהמתים בוויאטנם, עיראק או אפגניסטן נובעת לעיתים מהמרחק הגיאוגרפי. אבל בישראל אין מרחק גיאוגרפי. להתעלם הוא מעשה של רצון - ושל הכחשה. צורה של הישרדות עצמית", נכתב.

"רוב חברי הכנסת והפרשנים בטלוויזיה מגבים את צה"ל. אבל ככל שהמלחמה נמשכת, מספר ההרוגים עולה, ודימויי ההרס מופצים ברחבי העולם - המחאה לא מוגבלת רק למפגינים מעבר לים", נכתב.

מתוך הניו יורקר מאת דייוויד רמניק. לקריאת הכתבה המלאה.

4 "מי שעומד בדרכו של טראמפ ליציבות אזורית במזרח התיכון הוא נתניהו"

לאחר הפסקת האש עם איראן היה נדמה כי הסכם הפסקת אש עם רצועת עזה ייחתם במהרה בעקבות שאיפותיו של טראמפ לשלום באזור. אולם כעת "במידה וההסכם לא ייחתם שאיפתו - תיעלם", פורסם בכתבה לפורן אפיירס שכותרתה "נתניהו מקלקל לטראמפ את הסיכוי לשלום".

כעת אם שאיפות הקואליציה של ראש הממשלה לא ירוסנו, "ייתכן שנתניהו יצליח בקרוב לאלץ העברה המונית של פלסטינים, ובכך יכשיל את טראמפ בניסיונו לכייל מחדש את מדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון ולהפחית את הנוכחות הצבאית של ארה"ב באזור", נכתב.

"האמת העירומה" לפי הכתבה היא שנתניהו לא חולק "את האינטרסים הרחבים של טראמפ". עד כה "האסטרטגיה של נתניהו איפשרה לו להיראות כמי שמקדם שלום, תוך שהוא מונע מטראמפ הסכם אמיתי שיטפל בזכויות הפלסטינים באופן ישיר ויסלול את הדרך לשילוב ישראל באזור", נכתב.

לנשיא יש יותר מנופי לחץ ומרחב תמרון "ועליו להפעיל את מלוא כובד המשקל של הכוח האמריקאי כדי לכפות על נתניהו לוותר על שאיפותיו הטריטוריאליות ולקבל שלום שיכלול הכרה במדינה פלסטינית עצמאית. זו הדרך היחידה שבה יוכל טראמפ להיות באמת 'מביא שלום' במזרח התיכון", נכתב.

מתוך הפורן אפיירס מאת זאהא חסן. לקריאת הכתבה המלאה.