צעד חסר תקדים: הנציבות האירופית ממליצה להטיל סנקציות על חברות ישראליות בשל המלחמה בעזה

הנציבות האירופית תציע לאיחוד להשעות חלק משיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי עם ישראל במסגרת תוכנית "הורייזן" למחקר ולפיתוח, כסנקציה ראשונה על המלחמה בעזה; כך הודיעה הערב (ב') הנציבות בהודעה לעיתונות.

● הציבור כבר מוכן, והמנהיגים משתכנעים: האם אירופה קרובה לסנקציות על ישראל?
● פרויקט ההגנה היקר בהיסטוריה יוצא לדרך, ורפאל והתעשייה האווירית רוצות נתח

לפי ההודעה, החלק של התוכנית שיושעה - אם המהלך יאושר - יהיה הגישה של סטארט-אפים וחברות ישראליות למענקים בתחומים שעשויים להיות בעלי שימוש כפול, ביטחוני ואזרחי. בין השאר, מדובר בחברות העוסקות בתחום המל"טים, בינה מלאכותית וסייבר. מדובר בתת-מסגרת של תוכנית "הורייזן" בשם EIC Accelerator, המחלקת מענקי מחקר ומממנת שיתופי פעולה בשווי מאות מיליוני אירו בשנה.

כעת, לפי הדיווחים, יעבור הכדור לשגרירי האיחוד האירופי לבריסל, נציגי 27 המדינות החברות בו, כדי שיצביעו אם הם מאשרים את ההצעה שתוגש על ידי הנציבות. הצבעה עשויה להתרחש כבר מחר. עצם ההגשה על ידי הגוף הביצועי של האיחוד האירופי, בתמיכה של הנשיאה אורסולה פון דר ליין, מהווים תמיכה משמעותית בצעד זה.

כדי שההצעה תאושר, נדרש רוב מיוחס של 55% מהמדינות החברות באיחוד המייצגות 65% מהתושבים בו. אם גרמניה תמשיך להוות סמן פרו-ישראלי באיחוד ותצביע נגד המהלך, שאלת מפתח תהיה איך תצביע איטליה. יחד, לשתי המדינות יש כמעט "גוש חוסם" משום שהן מייצגות יותר מ-30% מהאוכלוסייה. אם איטליה תצביע בעד המהלך, סיכויי המעבר שלו יהיו גדולים. גם בגרמניה נשמעו בימים האחרונים קולות הקוראים להפעיל לחץ על ישראל באמצעות סנקציות.

מדובר בצעד אחד מתוך 10 סנקציות שהציעה קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, בישיבת שרי החוץ של האיחוד האירופי לפני כשבועיים. אז, כל ההצעות נדחו, אך קלאס הבהירה כי "כל האפשרויות נשארות על השולחן" במדה שישראל לא תשפר את המצב ההומניטרי בעזה כפי שהתחייבה מול האיחוד. בימים האחרונים החריפה הביקורת, והצעד הנוכחי מהווה את הסנקציה הראשונה שמטיל האיחוד האירופי על ישראל. הנימוק הרשמי למהלך הוא שישראל אינה עומדת בסעיף 2 של הסכם האסוציאציה העומד בבסיס היחסים, בנוגע לצורך לכבד את החוק הבינלאומי וזכויות אדם.

נראה כי הדיון נועד להוות אזהרה לישראל

הנציבות הדגישה כי ההחלטה רלוונטית רק למגזר הפרטי, ולא לאקדמיה הישראלית. "ההחלטה המוצעת היא ממוקדת וניתנת לביטול. היא לא משפיעה על ההשתתפות של אוניברסיטאות ישראליות וחוקרים במסגרת שיתופים פעולה אקדמיים ופעולות מחקר במסגרת תוכנית הורייזן", נכתב בהודעה.

הורייזון היא תוכנית המענקים המדעית הנחשבת לחשובה בעולם, והשעיה מהתוכנית יכולה להיות מכה משמעותית ביותר למדע הישראלי. בינתיים, ההחלטה שעל השולחן רלוונטית רק על חלק קטן מאוד מן המענקים המגיעים לישראל מתוכנית הורייזון. נראה כי הדיון נועד להוות אזהרה לישראל. אולם, חוקרים ישראלים מציינים כי סנקציות כאלה - בין אם ההחלטה תאושר ובין אם לא, ובין אם היא תורחב בהמשך ובין אם לא - פוגעות גם באופן לא רשמי במוניטין של המדע הישראלי ובנכונות של מדענים אחרים באירופה ומחוץ לה לשתף פעולה עם חוקרים ישראלים.

לפני כשבועיים החליטו שרי החוץ של האיחוד האירופי להימנע מסנקציות על ישראל, בשל הבטחותיה להגביר באופן מיידי את הסיוע ההומניטרי לרצועת. לאחר עיכובים ובעקבות המצב הקשה ברצועה, שורת שרי חוץ ובכירים באיחוד האירופי דרשו מישראל "למלא את התחייבויותיה" והאחראית על מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, הזהירה כי "כל האופציות על השולחן". בימים האחרונים, ישראל הרחיבה עוד את הסיוע, אך נראה כי זה עדיין לא מספק את האיחוד.