"מה כל-כך מרכזי בלכתוב במרכז", שואל העורך בעז יניב במאמר קצר שמתפרסם בגיליון השלישי של "דקה", כתב עת לשירה ולביקורת. "עם צאת 'דקה' נתקלתי לא אחת בממסד שהתעקש להדגיש את העובדה כי הפרויקט צמח לא בתל-אביב - כלומר בפריפריה". והנה דבר מעניין: "דקה" יוצא בבאר-שבע, ואת "מעיין" התל-אביבי לכאורה, שלאחרונה יצא לאור הגיליון הרביעי שלו, עורך רועי "צ'יקי" ארד, שנולד וגדל בבאר-שבע. "השירה מתפקדת בפריפריה של השפה", כותב יניב - וצודק.
שני כתבי העת שונים זה מזה. "דקה" הוא קטן, צנום, צנוע ושואף אל הגבהים. "מעיין" מתכנה "כתב עת לספרות, שירה, אמנות ורעיונות של האקדמיה החופשית", והוא גדול, מתוגבר בשתי חוברות נוספות - "מערבון" (מגזין חדש לקולנוע) וספר שירה ראשון של ואן נויין.
ב"דקה" תמצאו את אימן כאמל אגבריה (בערבית ובעברית) ואת אוקטביו פאס, גדול משוררי מקסיקו במאה ה-20 וזוכה פרס נובל לספרות. ב"מעיין" את ולדימיר מאיקובסקי (בתרגומו של אהרן שבתאי) ואת גו צ'נג (בתרגומו של דן דאור) וגם את אהד פישוף (לשעבר מ"נושאי המגבעת") ואת קובי אור (פילוסוף רוק, ואולי הכותב הגאון והחשוב ביותר של השפה העברית אחרי דוד אבידן).
שני כתבי העת ניתנים לרכישה בחנויות מסוימות, בתל-אביב ובבאר-שבע. שניהם פועלים בשוליים האיכותיים, הצרים, של התרבות הישראלית העכשווית, ושניהם חשובים, בדרכם, לכל מי שהוא סקרן תרבות ואוהב לחשוב מחשבות חדשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
