ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, פעל בניגוד עניינים ב-3 נושאים במהלך כהונתו - כך עולה מבדיקה שנערכה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בראשות עו"ד אסף רוזנברג. נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, העביר את החומר לפרקליט המדינה, משה לדור.
לפני שנכנס לתפקיד החשכ"ל, כיהן זליכה כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בחברת דרך ארץ שבשליטת אפריקה ישראל ושיכון ובינוי. החשד הוא שזליכה פעל במספר מקרים בניגוד להתחייבותו בהסדר למניעת ניגוד עניינים שעליו חתם עם כניסתו לתפקיד, וכן בניגוד לחובה הכללית של עובד ציבור שלא להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים, על-פי כללי התקשי"ר והאתיקה לעובדי מדינה.
בהסדר התחייב זליכה כי בשנה הראשונה לכהונתו בתפקיד לא יעסוק בנושאים העלולים להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים, ובפרט בנושאים הקשורים לענייניו האישיים ובנושאים ספציפיים הקשורים לפעילות חברת דרך ארץ ולפעילות בעלי השליטה בה.
זליכה הורשה לטפל בנושאים רוחביים וכלליים שיש להם השלכה, בין היתר, על דרך ארץ ובעלי השליטה בה - אך בתנאי שהטיפול ייעשה בשיתוף גורם מקצועי באגף, ותוך שיתוף-פעולה עם אחד מראשי האגפים האחרים במשרד. כמו כן, התחייב זליכה להתייעץ עם היועצת המשפטית של האוצר בטיפול בנושאים אלה.
המקרה הראשון נוגע לפרויקט כביש 431. במסגרת הליכי המכרז נפגש זליכה עם כל המתמודדות במכרז, בין היתר עם נציגי שיכון ובינוי וכן עם נציגי דניה סיבוס, חברה בת של אפריקה ישראל. זליכה טען כי דניה סיבוס היא אישיות משפטית נפרדת ולא מוזכרת בהסדר, וכי ההסדר לא אסר עליו לשמוע אלא רק לקבל החלטות. כמו כן, הבהיר למתמודדים כי ההחלטות מתקבלות בוועדת המכרזים.
היועצת המשפטית במשרד האוצר, ימימה מזוז, טענה כי ההסדר אוסר גם על פגישות עם חברות בנות, הפגישות עם המתמודדים לא נכנסות להגדרת נושאים רוחביים וכלליים, ומחומר הראיות עולה כי אופי המפגש היה ספציפית בעניין 431.
לאור זאת, קובעת הבדיקה כי זליכה פעל בניגוד להסדר בעצם פגישותיו, שם נציגי דניה סיבוס ושיכון ובינוי; וכן עצמו במצב של חשש לניגוד עניינים, זאת מבלי שהתייעץ עם היועצת המשפטית ומבלי לשתף את אחד מראשי האגפים במשרד.
במקרה השני היה זליכה נתון בניגוד עניינים עקב פגישותיו בעניין הרכבת הקלה נוגע לפרויקט הרכבת הקלה עם בכיר בסימנס, עם מנכ"ל אפריקה ישראל, פיני כהן, ועם עופר קוטלר, ששימש בעבר כסמנכ"ל בדרך ארץ. הפרויקט התמודדו קבוצת MTS, שכללה בין היתר את חברת אפריקה ישראל ואת חברת סימנס.
זליכה טען בחקירתו כי לא ערך מפגשים הנוגעים למכרז הרכבת הקלה, אלא נפגש פגישת נימוסים עם מספר 2 של סימנס העולמית, שייתכן שהביא עימו אנשים נוספים אשר ניצלו את הפגישה. לטענת זליכה, הפגישה האמורה אינה בניגוד להסדר, מכיוון שלא הוא בחר מי יהיו מלוויו של מספר 2 בסימנס, ולשכת החשכ"ל היא האחראית על זימון הישיבות. עוד ציין זליכה, כי אין בהחלטה כלשהי ביחס למכרז בו משתתפות 15 קבוצות משום נושא ספציפי, לפי ההסדר.
הבדיקה קבעה, כי זליכה פעל בניגוד להסדר בעת שנפגש עם נציגי סימנס ומנכ"ל אפריקה ישראל, תוך שהוא מעמיד עצמו במצב של חשש לניגוד עניינים. אגף המשמעת מציין כי עיקר הפסול במעשה טמון בעצם פגישתו של זליכה עם נציגי סימנס ואפריקה ישראל. פגישה זו אינה יכולה להיכנס תחת הגדרת "נושאים כלליים", בין היתר כי מדובר במכרז שיש בו מתמודדים ספציפיים הקשורים לבעלי השליטה בדרך ארץ.
עניין שלישי הוא הפרטת בנק לאומי. לצורך מימוש התוכנית הוחלט להקים מינהלה בראשות זליכה. ליועץ השיווקי לפרויקט נבחר משרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב, שבעליו, גיל סמסונוב, הוא חבר של זליכה. מחומר החקירה עולה כי למרות קשרי החברות, זליכה לא פסל את עצמו מלהשתתף בהליך הבחירה, ואף ראיין את המועמדים ונפגש עם סמסונוב. בנוסף, הוא נמנע מליידע את חברי הוועדה על הקירבה בינו לבין סמסונוב. מזוז ציינה כי לו היתה יודעת על כך - היתה פוסלת את זליכה מהשתתפות בהליך הבחירה.
לטענת זליכה, סמסונוב אינו חבר שלו וממילא לא הוא נבחר, ואולם מעדויות של בכירים באוצר, השניים היו בקשרים טובים. סמסונוב עצמו אמר בהודעתו, כי "היה מאוד ברור שאני וזליכה מכירים טוב מאוד והיחסים שלנו מצויינים".
עם זאת, במסקנות הבדיקה צויין כי עיקר החומרה במעשיו של זליכה הוא בכך שעבר על האיסור שהוטל עליו להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים. אין כל טענה בעניין שיקול-הדעת שהפעיל במסגרת ביצוע תפקידו או כי התקיים ניגוד עניינים בפועל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
