התעשיין רובי אסא מבקש מסגנית נשיאת השלום בתל-אביב, שושנה אלמגור, לפסול עצמה מלדון בתביעת השכ"ט שהגיש נגדו עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, מחשש שדעתה "נעולה". באופן חריג, צירף אסא לבקשתו חוות-דעת פסיכולוגית, לפיה אלמגור אינה מסוגלת להכריע באובייקטיביות בתיק, מאחר ששיפוטה מוטה לטובת סעדיה בשל תופעת "הטיית אישוש".
אסא הוא בעל השליטה לשעבר בתשלובת הפלדה רם, שהורשע בפלילים ונשפט ל-20 חודשי מאסר. סעדיה ייצג אותו ברוב ההליכים, עד שחתול שחור עבר ביניהם בעיצומו של המשפט. בהמשך תבע סעדיה שכ"ט מאסא ואחרים, ואסא הגיש תביעה משלו בגין רשלנות רפואית. בתביעת השכ"ט הוא טוען, שסעדיה הוא רמאי שיטתי ש"תפר תיק" שכר טרחה וזייף מסמכים, כפי שעשה ללקוחות אחרים.
באמצעות עוה"ד דור חזקיה ועמוס חכמון ממשרד חזקיה-חכמון הוא טוען, כי "יש אפשרות, בהסתברות גבוהה, כי נבצר מכבודה לשפוט ולהכריע באובייקטיביות הדרושה בסוגיות שבמחלוקת". זאת, משום שאינו מתירה לו להוכיח "דפוס פעולה" של סעדיה ולאור עמדותיה כלפיו בהליכים בהם ייצג או היה בעל דין.
אסא מצא "אישור מקצועי" לתחושתו בחוות דעת של פרופ' נירה ליברמן, ראש תחום פסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת ת"א, שהתבקשה לנתח את המצב על בסיס הנסיבות בתיק. ליברמן סבורה, שאלמגור גיבשה דעה ביחס לעו"ד סעדיה, לפיה "לא ייתכן" שיש ממש בטענות המירמה, "לא ייתכן שסעדיה עוסק בזיוף מסמכים שיטתי כנטען ולא יכול להיות שסעדיה 'תופר תיקים', מרמה את לקוחותיו ומוליך אותם שולל".
הטיית אישוש
לטענת אסא, אלמגור הביעה עמדה זו יותר מפעם אחת בכתב (בפסקי דין), בעל-פה ובהתנהגות, וקיים חשש סביר שהיא נעולה בעמדתה ואינה מסוגלת להיות מושפעת ממידע סותר שיוצג לה. זאת, בשל תופעת "הטיית אישוש", שבה אנשים המחזיקים בהשערה מסוימת נוטים לחפש עדויות תומכות בהשערתם, לפרש אירועים כעדויות התומכות בהשערה, לדחות עדויות סותרות ולפקפק בנכונותן, פעולות שלא היו עושים לולא החזיקו בהשערה.
בהתבסס על מחקרים קובעת ליברמן, ש"בנסיבות המקרה תעדיף אלמגור מידע התומך בעמדתה ותעבד אותו באופן הגורר שימור עמדתה, גם אם אינה מוצדקת על סמך כל המידע הנגיש", וזאת יותר מאשר שופט שנחשף למידע זה לראשונה.
הפסיכולוגית מדגישה שלא כל מקרה שבו שופט היה חשוף בעבר למידע על בעל דין, ואפילו לא כל מקרה בו פסק בעבר בעניינו של בעל דין, דורשים או מצדיקים את החלפת השופט (גם העליון קבע שאין בכך הצדקה לפסול שופט - נ.ש.). לדבריה, "הטיית האישוש" מצדיקה פסלות במקרים מיוחדים, שזהו אחד מהם. היא סבורה, שאדם לא תלוי שיראה את יותר מעשרת המקרים בהם לקוחות טוענים שעו"ד סעדיה הונה אותם, יתרשם ממספרם ואופיים ויבחן אותם ביסודיות, יותר מאדם שכבר נחשף לחלק מהם והכריע בהם. (ת.א. 36950/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.