"ההוכחה הטובה ביותר לאיכותה של מכונית היא כמות הכסף שיצרן הרכב מפסיד עליה". את המשפט הזה אמר לנו פעם מנהל בכיר של אחת מיצרניות הרכב האירופאיות בארוחת ערב, אחרי כמה כוסות יין. "הסיבה הנפוצה ביותר להפסדים בתעשייה שלנו היא פרויקטים לפיתוח רכב חדש, שהיצרן לעולם לא מצליח להחזיר עליהם את ההשקעה הראשונית", הוא הוסיף. "פירוש הדבר שהוא השקיע הרבה יותר מכפי שהכרחי בטכנולוגיה, באיכות ייצור ובבטיחות".
אם לשפוט על פי "קריטריון ההפסדים", קרוב לוודאי שיגואר היא אחת מיצרניות הרכב האיכותיות ביותר בתעשיית הרכב העולמית. למרות תוכנית הבראה מקיפה, הפסידה יגואר בשנתיים האחרונות סכום המוערך ביותר מ-1.2 מיליארד דולר. אחת הסיבות להפסדים היא עלויות הפיתוח של הדור החדש של ספינת הדגל XJ, שיצא לשוק לפני כשלוש שנים במטרה להציב את המותג יגואר כמתמודד רציני בצמרת שוק מכוניות היוקרה העולמי.
כדי לכבוש נתח משמעותי בשוק התחרותי הזה, פיתחה החברה-האם פורד עבור סדרת ה-XJ - ועבורה בלבד - פלטפורמה חדשה ומתוחכמת עם מרכב קל משקל, שעשוי כולו מאלומיניום בטכנולוגיה תעופתית, ובנתה עבורו מפעל ייצור עתידני בנוסח מפעל לייצור מטוסים. המכונית גם צוידה כסטנדרט במתלי אוויר נשלטים אלקטרונית ובשלל פרפראות-טכנולוגיות מהסוג שחביב על מהנדסי הפיתוח של יגואר אך לא על רואי החשבון שלה.
מבחוץ יש מעט מאוד סימנים לכל הטכנולוגיה המתוחכמת. ל-XJ6 יש עיצוב בריטי קלאסי ומזוהה מיד, ששומר על הפרופיל הנמוך והארוך ועל הקווים המסורתיים, שמאפיינים את הסדרה הזו מאז שנות ה-60. מבט בוחן יותר יגלה גג גבוה יותר מבעבר וקווים יותר מוצקים, אבל רוב הצופים ברחוב הישראלי לא מבחינים בהבדלים הדקים. ה-XJ, ללא קשר לשנת הדגם, מזוהה אצלנו מיידית עם "כסף גדול", על כל הניואנסים החברתיים הנלווים לכך.
גם תא הנוסעים פונה לכיוון הקלאסי. במרכז עמדת הפיקוד אמנם ניצב מסך קלט-מגע צבעוני וסביבו יש לא מעט מתגים, כולל בלם חנייה אלקטרוני, אבל התא בכללותו שומר על הסגנון המאופק והחרישי של מועדון חברים בריטי. לוח המחוונים פשוט למראה עם מחשב דרך בעיצוב כמעט נוסטלגי, ההגה נעים לאחיזה, גימור מושבי העור מציע תפירה אנגלית מסורתית וקו החלון הקדמי גבוה אך עדיין מאפשר לנהג לצפות על הקימורים הרכים שבקצה מכסה המנוע הארוך, בהתאם למסורת.
מרחב הפנים מכובד אם כי נוטה יותר לכיוון האינטימי ופחות לתחושת ה"לופט" של כמה מהמתחרות הגרמניות מהדור האחרון. מרחב הכתפיים נדיב והישיבה גבוהה ומרווחת, אך מרחב הברכיים מאחור, לפחות בדגם הרגיל, אינו יוצא דופן. התופעה הזו לא מורגשת בדגם הארוך, שמוסיף עוד כ-10 סנטימטרים לבסיס הגלגלים. תא המטען רדוד למדי בשל העיצוב המסורתי המשתפל לאחור ומציע נפח של כ-450 ליטר. איכות הגימור והחומרים גבוהה מאוד, כמקובל בפלח הזה, ובמיוחד בולט בידוד הרעשים האפקטיבי.
דגם המבחן צויד במנוע ההתחלתי של סדרת ה-XJ - בנזין V6 בנפח 3 ליטר, שמייצר 240 כ"ס ומומנט של 30 קג"מ. אלו הם נתונים צנועים יחסית למקובל כיום במכוניות סאלון ופאר, אבל על הכביש האח הצעיר במשפחה לא מפגין שום סימן לנחיתות כוח. המנוע "הקטן" דוחף את המכונית במרץ נעורים כמעט מכל סל"ד ובכל שיפוע, יוצא לעקיפות נמרצות, משייט בשלווה במהירויות גבוהות מאוד ומשמיע צליל מעודן וספורטיבי תחת עומס, ללא שמץ למאמץ או לחספוס מכאני. גם נתוני הביצועים מכובדים - אפס למאה ב-8.1 שניות ו-235 קמ"ש בקצה הסקאלה.
התחושה הזו מסתייעת משני מאפיינים של הרכב. האחד הוא תיבה אוטומטית מצוינת בת 6 מהירויות, שמחליקה את העברת הכוח ומגיבה במהירות וברהיטות לכל פקודה של רגל ימין, אם העברת ההילוכים הידנית באמצעות שיטת "המסילה הכפולה" של יגואר מקריבה את השימושיות והיעילות לטובת המראה הנוסטלגי.
המאפיין השני הוא משקל עצמי של 1,550 קילו בלבד, שנובע מהשימוש הנרחב באלומיניום קל וקשיח. לשם השוואה, ה-XJ6 שוקלת כ-350 קילו פחות מב.מ.וו 730 ומרצדס S350. משקל הנוצה מעניק ל-XJ יחס משקל/הספק טוב מאוד ומפצה על ההספק הצנוע של ה-V6.
למשקל העצמי הנמוך יש גם בונוס באגף התנהגות הכביש. למרות אורך של 5.08 מ' מפגוש לפגוש ובסיס גלגלים באורך של יותר מ-3 מ', ה-XJ לא מרגישה בתנועה כמו ספינת כביש. היא מעבירה את המשקל מלפנים לאחור בזריזות בפניות, מתמרנת בקלילות בכבישים צרים והדוקים ומפתה את הנהג לשעשועי כביש מהסוג שהולם יותר מכוניות ספורט-סאלון קומפקטיות. הגוף שומר על איזון מצוין עם נטייה מזערית תחת עומס, ואחיזת הכביש הטבעית של המכונית, גם ללא סיוע אלקטרוני, מרשימה מאוד. ההגה אמנם אינו כבד וחד במיוחד, אבל הוא מספק שליטה מדויקת.
באגף נוחות הנסיעה שומרת ה-XJ על התחושה הרכה והחתולית של קודמותיה. מתלי אוויר נשלטים אלקטרונית הם סטנדרט - תופעה נדירה למדי בטווח המחירים התחתון של פלח מכוניות הפאר - והם עושים עבודה טובה בשיכוך מהמורות ומשכיחים את העובדה שהמכונית ניצבת על חישוקי 19 אינץ' עם צמיגים בחתך 50'. הכשל היחידי שלהם הוא בעת מעבר מהיר על מהמורות חדות מאוד, דוגמת חפירות צנרת רוחביות, שמצליחות "להפתיע" את מוח המערכת ששולט בשיכוך של בולמי האוויר וגורמות לתנודה חדה של המרכב.
יגואר XJ6 במפרט התקני, שכולל בין השאר מערכת קול איכותית, מסך קלט-מגע ואבזור מקובל בפלח כמו ריפוד עור, מושבים חשמליים, גג שמש וכו', עולה בישראל 618 אלף שקל לפני טרייד-אין, הנחות עונתיות ושאר הוזלות לא רשמיות, שמקובלות בפלח הזה. המחיר משתלב היטב במרכז טווח המחירים של הדגמים ההתחלתיים של ב.מ.וו סדרה 7 ואאודי A8. כמו כל דגמי יגואר ה-XJ6 עדיין סובלת בארץ מהילת הזוהר של "כסף חדש", שהודבקה למותג בתחילת הדרך בישראל, ולפיכך ניתן להניח שמנהלים בחברות ציבוריות ועתירות חשיפה לא יכניסו אותה לרשימת האופציות שלהם. אבל מי שאינו מייחס משקל לתדמית ולדעת קהל, ימצא שהשילוב בין אריסטוקרטיה בריטית מסורתית לטכנולוגיה של המאה ה-21 הוא אטרקטיבי מאוד.
זכות: עיצוב קלאסי, יחס ביצועים/משקל מצוין, אבזור תקני, עידון מכאני, נוחות
חובה: לא המרווחת בקבוצתה, דימוי
מתחרות: אאודי A8, ב.מ.וו סדרה 7, מרצדס S קלאס
בשורת המתחרות:
ב-600 אלף שקל, פלוס מינוס, אפשר למצוא כיום כמה אופציות מעניינות למכוניות פאר. להלן מדגם:
אאודי A8
ה-A8 של אאודי היא האנטיתזה של היגואר XJ. זוהי מכונית פאר גדולה, שנראית קטנה מכפי מידותיה ועיצובה כמעט נחבא אל הכלים ומבטיח אנונימיות על הכביש. הדגם הבסיסי מצויד במנוע ה-FSI 3.2 ליטר המוכר של קבוצת פולקסווגן, שמייצר 260 כ"ס ומשודך לתיבה רציפה מטיפוס "מולטיטרוניק". זוהי מכונית זריזה: אפס למאה ב-7.7 שניות ו-250 קמ"ש בקצה הסקאלה. הגרסה הרגילה נמכרת כמעט במחיר מציאה של 578 אלף שקל. הדגם הארוך עולה 618 אלף שקל.
ב.מ.וו 730
האחות ההתחלתית של סדרה 7 של ב.מ.וו זולה באופן משמעותי מאחיותיה הבכירות ומתומחרת כדי להתחרות במדויק בפלח ההתחלתי של מכוניות הסאלון. היא מצוידת במנוע 3 ליטר בהספק 258 כ"ס, אם כי בעתיד הלא רחוק היא צפויה לקבל את הדור האחרון של מנוע ה-3 ליטר של ב.מ.וו עם 272 כ"ס ו-32 קג"מ. ה-7 היא אחת המכוניות המרווחת בקבוצתה. הביצועים נמרצים כראוי - אפס למאה ב-7.8 שניות, 244 קמ"ש. המחיר 630 אלף שקל, 707 אלף לגרסה הארוכה.
קדילאק STS
במחיר נמוך בכ-100 אלף שקל ממכוניות הפאר ההתחלתיות של יגואר והגרמנים, מציעה כיום קדילאק את דגם ה-V8 הבכיר של ספינת הדגל "STS". מנוע ה-V8 מייצר 324 כ"ס ראויים וביצועים נמרצים דוגמת אפס למאה ב-6.2 שניות. השנה צפויה המכונית לעבור מתיחת פנים קלה ועדכון של תא הנוסעים. שער הדולר הנמוך ומדיניות המיצוב מעניקים לדגם ה-V8 תג מחיר מעניין מאוד של 517 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
