לקושי והפגיעה באדם בעת הפקעת נכסיו נוספה לאחרונה דאגה נוספת - באיזה הליך משפטי עליו לנקוט כדי לשמור על מלוא זכויותיו, או אולי כדאי בכלל לנהל מספר הליכים במקביל - הבלבול ללא ספק הינו גדול.
למעשה קיימות מספר מערכות חוקים שונות שאין בינן התאמה המתייחסות להליך הפקעת מקרקעין, והדבר יוצר עיוותים ובעיות קשות ביישום חוקים אלו. דרך המלך בהליך ההפקעה היא חוק התכנון והבנייה, שהינו עדכני יותר ולפיו אקט תכנוני צריך להקדים את אקט ההפקעה (הליך דו שלבי), אך בתי המשפט מאפשרים לרשות לבצע את ההפקעה גם תוך שימוש בחוקים אחרים.
רוב חוקי ההפקעה הם מתקופת המנדט הבריטי. קיימות סוגיות רבות, משפטיות ושמאיות, אשר אינן זהות ביחס לכל אחת ממערכות החוקים הללו. נראה, כי על מנת להגן על עצמו חייב אדם לתבוע בכל אחת מהתביעות השונות העומדות לרשותו את מלוא הנזק האפשרי, גם אם תביעות אלו חופפות, וזאת על מנת שלא יצא קרח מכאן ומכאן.
השופט גורן, בפסק הדין שניתן לאחרונה בעניין חברת גוש 3922 (ה.פ. 433/05 חברת מקרקעין גוש 3922 נ' מדינת ישראל) קובע כי יש לבחור במסלול אחד, ולאחר מכן, ככל שיש צורך, להמשיך ולנהל הליכים במסלול שני. בית המשפט קבע, כי על מנת להימנע מדיון מיותר וכפול, יש לסיים את הדיון בתביעת הפיצויים על-פי חוק התכנון והבנייה, ורק אז לדון בתביעת פיצויי ההפקעה, וזאת לנוכח לוחות הזמנים והעובדה כי תביעת הפיצויים על-פי חוק התכנון והבנייה כבר היתה בשלב מתקדם.
החלטת בית המשפט בעייתית ביותר. תוצאתה היא כי סדר הפעולות של הרשות והדרך בה תנקוט עלולים לגרום לכך שהנפקע יפגע פעמיים. האחת בשל הפקעת נכסיו, והשנייה בשל אי הבהירות בהליכים המשפטיים בהם עליו לנקוט.
ועדת הערר במחוז המרכז קבעה בעבר בשאלה דומה, כי כל עוד כל ההליכים גלויים ונעשים בתום לב, אין מניעה לפעול בכמה מסלולים על מנת לקבל את הפיצוי הראוי, כל עוד בסופו של יום לא תבקש פיצוי כפול (ערר 440/05, 164/05).
עמדת ועדת הערר נראית לנו יעילה יותר. כל עוד מיודעים הגופים הנתבעים על קיומם של מספר הליכים, וכל עוד בסופו של הליך אין הנפגע תובע יותר מ-100% מהנזק - אין מניעה ולמעשה אין ברירה אחרת אלא לנהל מספר הליכים לשם קבלת מלוא הפיצוי הראוי.
בימים אלו ניתן פס"ד בביהמ"ש העליון (בבג"ץ 6108/03 סכאי ואח' נ' שר הבינוי והשיכון) בו אישר ביהמ"ש למעצ להפקיע קרקע טרם השלמת הליכי התכנון לצרכי כביש 531. זאת אומרת, לנקוט בהליך על-פי הפקודה המנדטורית ולא על-פי חוק התכנון והבנייה העדכני. בית המשפט הבהיר כי לקח בחשבון בין היתר את העובדה כי לא נטען שהעותרים נפגעו וקיבלו פיצוי מופחת כתוצאה מסדר פעולות זה. המסקנה הינה כי החוק הספציפי או סדר הפעולות לא צריך להשפיע על הפיצוי המגיע לנפקע.
המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי: אדם לא יכול להגיש תביעה כוללנית אחת שתכלול את מלוא נזקיו וטענותיו כנגד כל הגופים הנוגעים בדבר, ולתת לביהמ"ש להחליט כיצד יחולק הנזק בין הגופים האמורים.
הכותבים הם ממשרד עו"ד צבי שוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
