התרומה של זיהום האוויר לבעלי עור רגיש

בעוד שכדור הארץ ממשיך להתחמם, הפעילות האורבאנית, בעיקר בערים הגדולות בעולם, דווקא מורידה את קרינת השמש. כך קובע מחקר חדש שערכו פרופ' פנחס אלפרט וד"ר פבל קישצ'ה מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים שבאוניברסיטת תל אביב. על פי המחקר, בערים הגדולות יש מיסוך של חלקיקי אבק ומזהמים שמונעים מקרינת השמש להגיע לקרקע.

לתופעה צפויה להיות משמעות כלכלית רבה בעיקר בערים הנהנות מכמות נמוכה של שמש ברוב ימות השנה, שכן כמות זו תלך ותקטן. במקומות שהם עתירי שמש, כמו למשל ישראל, בה השמש זורחת במשך 9.5 שעות בממוצע ביממה הקטנת הקרינה דרמטית פחות, אך היא הופכת לבעיה של ממש בערים כמו לונדון, שבהן 4.5 שעות שמש בממוצע ביום, או אפילו באזורים הטרופיים שגם הם נהנים משעות שמש מועטות ומעננות גבוהה.

מהמחקר עולה, שבין 1989-1964 פחתה קרינת השמש בערים הגדולות ב-8% לפחות בהשוואה למקומות כפריים. לדעת אלפרט, עובדה זו ממחישה את השפעת הפעילות האנושית המזיקה על היקום ואת העובדה שאנחנו הולכים ומתרחקים מהסביבה הטבעית שלנו.

קרינה נמוכה יותר מקטינה את השפעת קרני ה-UV המזיקות הגורמות לעלייה בשיעור סרטן העור. אך במקביל, הקטנת הקרינה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות אחרות.

לטענת אלפרט לירידה בקרינת השמש יש לא מעט השפעות שליליות בעיקר באזורים עתירי שמש. כך למשל, הקרינה מנקה את האטמוספירה, ואחראית ליצירת האוזון. פחות קרינה משמעותה פחות אוזון, ויותר זיהום. בנוסף פחות קרינת שמש עלולה לגרום לשימוש גבוה יותר בתאורה מלאכותית הצורכת אנרגיה רבה וגם אפשרות מצומצמת יותר לעשות שימוש באנרגית שמש שנועדה להחליף דלקים מחצביים. לדברי עורכי המחקר הקטנת הקרינה לא צפויה להשפיע על ההתחממות כדור הארץ ותהליך המסת הקרחונים או העלייה בטמפרטורה הכללית תימשך.