תכנון מסובך

תקנות המהנדסים והאדריכלים (תנאים לרישום) שנכנסו השנה לתוקף, אמות מידה לרישוי וסדרי התמחות חדשים שקבע רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד התמ"ת, הביאו לכאלף חתימות של סטודנטים, אדריכלים צעירים ואדריכלים ותיקים על עצומה נגד מה שלהם נראה כגזרות חדשות.

כיום סטודנט שמסיים לימודי אדריכלות בארץ צריך לקבל תואר אדריכל רשום. לפי החוק מ-1958, מי שסיים את לימודיו בטכניון נרשם באופן אוטומאטי, אך בוגרי פקולטות אחרות נדרשים לקבל את אישור רשם המהנדסים והאדריכלים. אדריכל רשום יכול לעבוד כאדריכל, אך אינו יכול לחתום בעצמו על בקשות להיתר לבניינים, למעט מה שמוגדר כ"מבנה פשוט". על מנת שיוכל לחתום על כל תוכנית הוא צריך לעמוד בתנאים ולהיות אדריכל רישוי, כלומר עבודה של שלוש שנים ("תקופת התנסות") במקצוע כאדריכל ולאחר מכן קבלת אישור הרשם באמצעות ועדה מטעמו, שבוחנת מה למד המתמחה בשלוש השנים.

אורי פדן, יו"ר סניף הצעירים בעמותת האדריכלים, אומר שבתקנות ובהוראות הרשם החדשות יש שלושה שינויים עיקריים: החמרה והחרפה של התנאים הדרושים לסיום שלוש שנות ההתנסות. תוספת שנייה היא דרישה לבחינה לאחר תקופת ההתנסות כתנאי לקבלת רישיון. נוסף לכך, כעת קובעות התקנות שרק אדריכלים בעלי ניסיון רצוף של 10 שנים יוכלו לשמש כמאמנים של מתמחים.

"התוצאה היא שיהיו מעט משרדים שיוכלו לעמוד בתנאי זה ולהכשיר מתמחים בתקופת ההתמחות", מתלונן פדן. "למתמחה נשארו בארץ עשרות בודדות של משרדים שבהם יוכל לעשות התמחות. התחרות על מקומות ההתמחות, שהיא קשה מאוד, תהפוך לקשה יותר וסביר להניח שגם תנאי העסקה של הצעירים ייפגעו באופן משמעותי. נוסף לכך, המשרדים הגדולים ייהנו ושאר המשרדים ייאלצו להעסיק עובדים 'יקרים'. הדרישות החדשות שנקבעו אינן מאפשרות עוד לסיים את תקופת ההתמחות תוך שלוש שנים, כשלוקחים בחשבון את זמן המינימום של עשרה חודשים בכל משרד, כמות התכנים שנדרשים והיעדר משרדים מאמנים". לטענת פדן, בעיה נוספת היא שבנושאים מסוימים אין הוראות מעבר, כך שמי שעשה, למשל, מחצית מתקופת הסטאז', אולי ייאלץ לעזוב את המשרד בו הוא מתמחה כיוון שזה כבר אינו עונה על הקריטריונים החדשים של מאמן.

"יוצרים כאן גילדה"

לפדן יש טענות גם כלפי חברי הוועדה מטעם הרשם שהמליצו על התקנות והכללים החדשים. "לא כל חברי הוועדה הם מהאדריכלים הטובים בארץ, ובכל זאת הם לפעמים מכשילים כמעט מחזורים שלמים", הוא מציין. "יש אדריכלים בוועדה שאמרו שמטרתם באמות המידה לרישוי ובסדרי ההתמחות החדשים שקבעו היא להקטין את שוק העבודה. למעשה, לדעתי, יש פה מטרה ליצור גילדה של אדריכלים מעל גיל מסוים שיכולים לקבל עובדים. אותן ועדות שונות שמייעצות לרשם מורכבות למעשה מקבוצה מצומצמת שמטרתה לממש את האינטרסים שלה כגוף כלכלי-פוליטי, בלי התחשבות בהשלכות של הדרישות החדשות. אולי הם חושבים שיהיה יותר טוב אם תהיה מעין 'גילדה' של 50 אדריכלים בלבד בארץ, אבל זה לא נכון, כי במצב כזה יבואו אדריכלים מחו"ל ויעשו את העבודה. צריך לזכור שאנחנו בשוק חופשי, שבו לא חוסמים אפשרויות תעסוקה של אנשים".

מן הצד השני, יש גם אדריכלים שחושבים שהתקנות החדשות הן פשוט הכרחיות להסדרת הענף. אנדה בר, יו"ר עמותת האדריכלים (הגוף המייצג של אדריכלי ישראל) אומרת שעמדת פדן היא גם עמדת עמותת האדריכלים. יחד עם זאת, היא נשמעת פחות לוחמנית מפדן. בר היא גם חברה במועצה להנדסה ואדריכלות מטעם משרד התמ"ת, מועצה שרשם המהנדסים והאדריכלים פועל תחתיה.

לדבריה, מתנהלת הידברות עם הרשם כדי שבסופו של דבר שינוי התקנות ישיג את מטרתו החיובית - הסדרת הנושא. "הוועדות שריאיינו עד היום את מבקשי האישור להכרה כאדריכל רישוי לא לחלוטין שקופות לציבור, והוחלט לעשות סדר", היא מסבירה. "ראשית, הקמנו פורום ראשי אקדמיה שמטרתו להביא למכנה משותף של הדרישות מכל הפקולטות לאדריכלות המוכרות בארץ, כך שיהיו אותן דרישות כלפיהן מהרשם. שנית, נקבע, בצדק, על-ידי הרשם שבמקום לעבור ועדות כדי לקבל תואר אדריכל רישוי, יידרשו הבוגרים לעבור בחינה אחידה. נוסף לכך, הרשם הגדיר בדיוק את הנושאים שאדריכל צריך לעבור בשלוש השנים שהוא מתמחה, ובאיזה סוג משרדים זה אפשרי (אדריכלים בעלי ניסיון של 10 שנים). הצעירים חוששים שלא יהיו הרבה משרדים מאמנים וחוששים שזה יפגע בשכרם, ויש היענות אצל הרשם להקשיב לדרישותיהם".

"לא רק עיצוב"

האדריכל אורי זרובבל, שמשמש גם כמאמן כבר שנים, חושב שהתקנות החדשות ממלאות מטרה חשובה, שכן האדריכלים הצעירים חייבים לקבל אימון טוב. לדבריו, "היום אדריכל שעובד חצי שנה חושב שהוא כבר מוכן ויוצא מייד לשטח. זה גורם לפיחות במעמד המקצוע. לפעמים זה נראה כאילו המקצוע הוא עיצוב בלבד. הם צריכים לדעת איך מדברים עם קבלן, איך מכינים תוכניות וכו', ולצעירים אין את זה".

זרובבל לא חושש מהדרישה החדשה לפיה המאמן חייב להיות בעל 10 שנות ניסיון. לדעתו, יתכן שניתן היה להקל בשנה עד שלוש, אבל חשוב שהמאמן יהיה אדם שיכול להדריך למקצוע. "הפרקטיקה המקצועית צריכה לתת התמחות בנושאים של החקיקה בנושא תכנון ובנייה, ידע, המגע עם הבנייה, האימון המקצועי, הכרת המערכות התומכות בבניין, ואת זה לא מקבלים באקדמיה", הוא מפרט. "המשרד המאמן צריך לתת למתמחים גם את הפן של הקשר לתקנות, את הידע איך לנצח כאדריכל על תזמורת, על כל הפרטים. אני לא מאמין שאדריכל עם פרקטיקה של 3-4 שנים יכול להנחות מתמחה".

בכל זאת, גם זרובבל, כאדריכל מאמן, רואה בעייתיות בתקנות ובדרישות החדשות. הדרישות מהמתמחה לצבור בשלוש השנים ניסיון ברשימת תכנים ברורה יגרמו למתמחים לעזוב את המשרד המאמן לאחר כמה חודשים. לדברי זרובבל, "התקנות דורשות ממתמחה לעבור בתקופת התמחותו על כמה נושאים - בניין מגורים, בניין מסחרי, וסוגים אחרים. אני חושב שזו לא גישה נכונה. נכון שלכל סוג מבנה יש מאפיינים ומערכות משלו והמתמחה צריך ללמוד את המערכות, אך לא צריך שיעבור התמחות בכל סוג בניין. זה לא משנה מה סוג הבניין, אלא רמת המורכבות שלו, היקפי הבניין והאלמנטים התומכים בו. זה לא הגיוני שבגלל שמשרד מסוים מתכנן רק מגורים ולא מוסדות ציבור, למשל, המתמחה יצטרך לעזוב כדי לעבוד גם במשרד אחר שעושה מוסדות ציבור, כמו גני ילדים, שהם פרויקטים הרבה פחות מורכבים ממה שלמד במשרד הראשון. דבר אחר לו אני מסכים הוא, שכל אדריכל חייב לדעת גם בניין ערים, ולא רק להתמקד בבניין או בפרויקט".

רשם המהנדסים במשרד התמ"ת מסר בתגובה: "בהמשך לפניית האדריכלים הצעירים וגופים נוספים תתכנס המועצה להנדסה והאדריכלות ב-4.5.2008 לדון בין היתר בתקנות לרישוי, שאושרו בזמנו ע״י ועדה מטעם המועצה, וכעת יתקיים דיון במליאת המועצה. לאחר הדיון נמסור תגובתנו".**

orit-b@globes.co.il