60 עד 60 האירועים הכלכליים הגדולים בתולדות המדינה

שישים שנה נדרשו כדי לעבור מכלכלה סגורה ונשלטת לכלכלת שוק חופשי. מהצנע ועד הנאסד"ק, בחרנו את 60 האירועים הבולטים בתהליך וביקשנו מכם לבחור מי המשמעותי שבהם > שלומית לן

שישים שנה נדרשו למדינת ישראל כדי לעבור מכלכלה סגורה מאוד - כלכלה שנשלטה על-ידי המדינה, ההסתדרות והסוכנות היהודית - לכלכלה פתוחה יותר, תחרותית, עם שוק הון משוכלל יותר. ניתוח האירועים הבולטים בתהליך הזה מצביע בעיקר על תפקידה המרכזי של הרגולציה בתהליך. למעשה, אפשר במידה רבה, לשרטט את מפת התפתחות הכלכלה הישראלית רק על-פי חקיקות, תקנות ופעולות מטעם המדינה - מהנפקת מטבע ועד הסרת המגבלות על המטבע; מ"כלכלה נכונה" ועד "כלכלת חומת מגן", כינויים שנתנו שרי אוצר למדיניות שלהם; מחוק המו"פ ועד תיקונים שונים לחוק ניירות ערך. בהקשר הזה מעניין לראות את המתח המתמיד בשלושים השנה האחרונות, שנים שבהן בוצעה הליברליזציה, בין הרצון לשחרר את הכלכלה לחשש מאובדן שליטה. גרף השינוי מתאפיין בשני צעדים קדימה, צעד אחורה, חלקם תוך כדי משברים כלכליים עמוקים.

שינוי מהותי מקביל, ולא פחות חשוב, שמצטייר לאורך השנים, הוא הצטמצמות חלוקת העושר. בעוד שהתוצר הלאומי לנפש גדל, הצמיחה עולה, והשוק עובר תהליכים של ליברליזציה - הקיטוב החברתי והפערים הולכים ומעמיקים, ועימם גם העוני.

הרשימה שלפניכם כוללת את שישים האירועים המרכזיים של הכלכלה הישראלית, האירועים שמשקפים את ההתפתחות שתוארה כאן בקצרה. בשל קוצר היריעה ישנם אירועים רבי חשיבות שנעדרים מן הרשימה, בעוד אירועים אחרים, שאינם בהכרח הרי גורל, נכללו ברשימה בשל המשמעות הסמלית וההצהרתית שלהם.

עזרו בהרכבת הרשימה, בניתוח של תהליכים ובהבנתם: פרופ' ראובן חורש, ראש בית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי פרס, לשעבר מנכ"ל משרד התמ"ס; פרופ' לכלכלה משה יוסטמן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון ועמית בכיר במכון ון ליר; ופרופ' לכלכלה יעקב מצר, והיסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית.

1

מדיניות הקיצוב (הצנע)

ב-26 באפריל 1949 הודיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון על מדיניות הקיצוב, שעיקרה הגבלת רכישות מזון ומוצרי צריכה על-ידי אזרחים. הצעד נבע מקליטה המונית של עולים חסרי כול לצד אינפלציה דוהרת ועליית מחירים. לצורך הביצוע הוקם משרד האספקה והקיצוב שבראשו עמד דב יוסף. כל אזרח קיבל פנקס אישי ובו נקודות שתמורתן קיבל מוצרי צריכה בסיסיים. תקופת הצנע נמשכה רשמית עשר שנים, עד 1959, אם כי היא התפוגגה כבר בתחילת שנות ה-50.

2. טבע מגייסת

ב-1951, עוד בטרם הוקמה הבורסה באופן רשמי, גייסה טבע כספים באמצעות הנפקה של ניירות ערך. הבורסה הוקמה רשמית ב-1953.

3. יש כסף

ב-1952 הונפקה הלירה הישראלית במקום הלירה הארצישראלית של בנק אנגלו-פלשתינה. הנפקת המטבע העצמאי מיסדה את ההיפרדות מגוף השטרלינג, וקבעה שערים ביחס לדולר.

4. יום השואה

הסכם השילומים עם גרמניה המערבית נחתם ב-10 בספטמבר 1952, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין 1953 ל-1965, כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני. הזרמת הכסף הזה היא שאפשרה, בין השאר, את הפסקת מדיניות הקיצוב ואת הנחת היסודות הכלכליים של המדינה.

5. סימני נפט

ב-23 בספטמבר 1955 הניב הקידוח באתר חוליקאת, או בשמו העברי חלץ, סילון אדיר של נפט. האירוע עורר שמחה ותקווה כי הסתיימו קשייה הכלכליים של ישראל. תמונות של פועלים שחורים מנפט הופיעו בעיתונים, ואפילו חובר השיר "נפט זורם בחוליקאת". בסופו של דבר התברר שמדובר במאגר נפט קטן ביותר (ראו עמוד 46).

6. מים בששון

תחילת בנייתו של המוביל הארצי, בפברואר 1956, סימנה את תחילת העבודות בשורה של פרויקטים ממשלתיים, ובהם הקמת מפעל האשלג בים המלח, ופרויקט בניית נמל אשדוד. חלקם של הפרויקטים הללו בפעילות הכלכלית היה כה גדול, שכאשר הסתיימו, באמצע שנות ה-60, גרם הדבר מיידית האטה בפעילות הכלכלית במשק כולו.

7. הלובה הראשונה

הסופרמרקט הראשון בישראל נפתח ברחוב בן-יהודה 79 בתל אביב, בשנת 1958. על חגיגות הפתיחה העיבה הפגנה של בעלי מכולות ועסקים קטנים, שהניפו שלטים ועליהם סיסמאות מנומסות ברוח הימים ההם, כגון "התחלת הקץ של המסחר הקמעונאי במזון". רבות מהמכולות הללו אכן נעלמו בשנים שלאחר מכן.

8. בואו להשקיע

חוק עידוד השקעות הון נחקק ב-1959. החוק נועד לעודד חברות להקים מפעלים באמצעות מענקים, פטורים ממס, הנחות מס והיתרים, על-פי סוג המפעל והאזור שבו יוקם. הדבר שימש מנוף להקמת תעשייה, אך יצר לא מעט מקרים שבהם הוקמו מפעלים שבהמשך קרסו.

9. כשבהיי-טק היה חור

ב-1961 הקים עוזיה גליל את אלרון, בתמיכה כלכלית של דיסקונט השקעות, אז בבעלות משפחת רקנאטי. החברה, מחלוצות ההיי-טק הישראלי, החלה לעסוק בתחומים הקשורים לביטחון, בייחוד בתחום האלקטרוניקה.

10. סימן לבאות

הפיחות של 1962, זכה לכינוי "פיחות דה-לוקס". הפיחות נערך לאחר שהאינפלציה עלתה ל-9%, ונרשם גידול ביבוא מוצרי צריכה ובגירעון המסחרי. בתגובה, פיחת שר האוצר לוי אשכול, את הלירה הישראלית בשיעור חד של 66%, ושער הדולר נקבע על 3 לירות במקום 1.80 לירות לדולר. הצעד לא צמצם את הגירעון המסחרי.

11. נוף לים

חנוכת המלון הבינלאומי הראשון, הילטון תל אביב, 1965.

12

הוי שארם א-שייח

מלחמת ששת הימים סיימה את המיתון הגדול של השנים שלפניה, וגם יצרה איחוד דה-פקטו, לטוב ולרע, עם השטחים שנכבשו. בעקבות זאת נוצרו שווקים חדשים לסחורה ישראלית, והגיע כוח עבודה זול ששינה את פני שוק העבודה הישראלי.

13

חיפש את האתונות

שאול אייזנברג, איש העסקים היהודי שעשה חלק ניכר מהונו במזרח הרחוק, נחשב למשקיע האסטרטגי הזר הראשון שהשקיע בישראל. ב-1968 הוא הקים את "החברה לישראל", ביוזמתו של שר האוצר פנחס ספיר. לצורך העניין חוקק למענו חוק מיוחד, חוק אייזנברג, הפוטר את החברה מתשלומי מס במשך שלושים שנה, ומעניק הטבות נוספות כגון אשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם.

14. טעם החיים

קוקה-קולה הגיעה לישראל ב-1968. איש העסקים היהודי אמריקני אברהם פיינברג ביקש כבר ב-1949 להתחיל לייצר קוקה-קולה, אבל בשל הקיצוב בסוכר, שר האוצר אליעזר קפלן לא התלהב מהרעיון. 18 שנה לאחר מכן, כהתרסה כלפי החרם הערבי, התקבלה כאן קוקה-קולה בברכה.

15. כבשנו את מנהטן

ב-1971 הונפקה החברה הישראלית הראשונה בנאסד"ק - אלסינט. חברת ההדמיה הרפואית ייצרה טומוגרפים - מכשירי שיקוף באמצעות גלי קול - והתחרתה בהצלחה בחברות רב-לאומיות בתחום. לכבודה חוקקו את "חוק אלסינט", המאפשר לנכות השקעה באג"ח ממס. ההמשך היה פחות נעים: החברה נקלעה למשבר, והיזם והמייסד, ד"ר אברהם סוחמי, עזב את הארץ ב-1985 בעקבות חקירה שנפתחה נגדו בחשד שהעלים ממשקיעים את מצבה האמיתי. לאחר גלגולים שונים הפכה אלסינט לחברת נדל"ן ששמה אלביט הדמיה.

16. ימציא לנו פטנטים

ב-1974 הוקמה לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ס. המדען הראשי הראשון היה פרופ' יצחק יעקב (יצה), ששנים מאוחר יותר הועמד לדין באשמת ריגול, וזוכה. התקציבים הלכו וגדלו עם השנים, ושימשו אחד המנועים להתפתחות ההיי-טק בארץ.

17. תקופת היובש

לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-1974, פרץ משבר אנרגיה עולמי ובמדינות המערב המציאו פתרונות שונים לחיסכון באנרגיה. בארצות הברית הוגבלה מהירות הנסיעה ל-55 מייל לשעה, ואילו בישראל נדרשו בעלי הרכב להשבית את רכבם ליום בשבוע. מדבקה עם האות המציינת את היום הודבקה לשמשת המכונית.

18. אפילו בלי גניבה

ביולי 1974 התמוטט הבנק הראשון בישראל, בנק ארץ ישראל בריטניה. במשך שנים העניק הבנק הלוואות לתאגידים בבעלות המשפחה שאף הוא היה בבעלותה, משפחת וויליאמס, בהיקף שהוערך ב-50 מיליון דולר. ההלוואות, שלא נפרעו, מוטטו את הבנק, ואילו המנהל, יהושע בן-ציון, הורשע ונדון ל-12 שנות מאסר. שלוש שנים לאחר מכן קיבל חנינה בשל מצב בריאותו. 27 שנה לאחר מכן מת, בגיל 80.

19. תיאום מס

רפורמת בן-שחר במיסוי, 1975, תיקנה עיוותים רבים במערכת המס, שהתבססה על מס שולי גבוה ועל רשימה גדולה של הוצאות פטורות ממס. הרפורמה פישטה את מערכת המס, הפחיתה את המס השולי וביטלה פטורים, ובעיקר שינתה את השיטה בנוגע לילדים: במקום זיכוי ממס, עברו לשיטה של קצבאות ילדים, תוך כדי הגדלתן.

20. מבחן בוזגלו

פרשת ידלין, באוקטובר 1976, הייתה הראשונה בשרשרת פרשות שחיתות כלכלית של אישים במפלגת העבודה שנחשפו באותה תקופה. אשר ידלין, מנכ"ל קופת חולים כללית, מועמד לנגיד בנק ישראל ואחד האישים הבולטים במפלגה, הורשע בקבלת שוחד. סמוך לכך התאבד השר אברהם עופר, שנחשד בקשר לפרשה. בכיר נוסף במפלגה, מיכאל צור, הורשע באשמת מעילה. משפט ידלין הכניס לז'רגון את הביטוי "מבחן בוזגלו", שטבע אהרן ברק, אז היועץ המשפטי לממשלה.

21. היפר אינפלציה

"המהפך הכלכלי" של שמחה ארליך, שר האוצר בממשלת בגין הראשונה ב-1977, היה אמור לצמצם את הפיקוח הממשלתי על המשק, להגביר יוזמה חופשית ולהפוך את ישראל ל"שווייץ של המזרח התיכון". במסגרת זו בוטלו סובסידיות על מזון, מה שעורר התמרמרות בציבור, וגם מרבית ההגבלות על החזקת מט"ח, הוכרז על ניוד שער החליפין של הלירה, והועלה המע"מ. התוצאה הייתה גל של עליות מחירים ואינפלציה דוהרת.

22. מטבע קשה

הסחרור האינפלציוני של ה"ליברליזציה" הביא לאובדן אמון בלירה, וחלק גדול מהפעילות במשק הוצמדה לדולר. ב-1980, בניסיון להחזיר את האמון במטבע הישראלי, הוחלפה הלירה בשקל, על-פי מפתח של עשר לירות לשקל.

23

מבועה לבועה

ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, מזרחי ודיסקונט - נהגו לווסת את שערי המניות שלהם באמצעות הזרמת כספי משקיעים וחוסכים. כאשר הציבור איבד את אמונו במניות והחל לרכוש מטבע חוץ, ב-1983, הבנקים לא היו מסוגלים לרכוש מחדש את המניות,הבועה התפוצצה ולקוחות רבים וגם הבנקים עצמם עמדו בפני פשיטת רגל. במסגרת "הסדר מניות הבנקים" הממשלה לקחה על עצמה לפדות את המניות במועדים שונים, וגם הלאימה את הבנקים. הבנקאים המעורבים הועמדו לדין.

24. הכלכלה הנכונה

שר האוצר יורם ארידור הנהיג את מה שהוא כינה "הכלכלה הנכונה" - הסרת מגבלות, בעיקר בתחום מסחר במטבע חוץ ומכסים. מחיריהם של מוצרי חשמל ומכוניות ירדו, נוצרה בהלת קניות, והיבוא גדל כדי לספק ביקושים. ארידור תכנן להתמודד עם האינפלציה המתפרצת באמצעות הצמדת שער השקל לדולר, במה שכונה "תוכנית הדולריזציה", אולם הממשלה דחתה את התוכנית ובעקבות זאת התפטר ארידור בסוף 1983. בעקבות המדיניות הזו עלתה האינפלציה ב-1984 ליותר מ-400%.

25. פרס מייצב

ב-1985 הנהיגו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי תוכנית הצלה לכלכלה הישראלית. התוכנית שהצליחה, הייתה נקודת מפנה במדיניות הכלכלית הישראלית, לכיוונים ליברליים וקפיטליסטיים יותר.

26. עוד מטבע

בשל היחלשות המטבע, וכחלק מתוכנית הייצוב הכלכלי, החליף השקל החדש את השקל לפי שער של 1,000 שקל ישנים לשקל חדש.

27. סוף עידן הטקסטיל

בשנות ה-80 קרסו מספר רב של חברות, אולם הקריסה המהדהדת מכולן הייתה של חברת הטקסטיל אתא, סמל ישראלי במשך עשרות שנים. סגירת המפעל לוותה במאבק מתמשך שהידרדר לאלימות של העובדים שסירבו לקבל את רוע הגזירה.

28. מעילה בבנק

ב-1985, בבדיקה שגרתית של הפיקוח על הבנקים, התגלה כי מנהל סניף ירושלים של בנק צפון אמריקה, משה שטרן, גנב 22 מיליון דולר. המנכ"לית בפועל של הבנק, הדסה מונסה, הייתה שותפה למעילה של 15 מיליון דולר, ויו"ר הבנק יהושע הלפרין סייע. הכונס של הבנק, עו"ד יוסי שגב, הגיש תביעת ענק נגד הדירקטורים, שחויבו לכסות את נזקי המעילה. פסק הדין בפרשה נחשב לאבן דרך בכללים המחייבים דירקטורים.

29. מותר גם אג"ח

רפורמה בשוק ההון מ-1985 התירה לראשונה לחברות לגייס הון דרך אג"ח. זו הייתה תחילת פתיחתו של שוק ההון הישראלי. ב-2006-2007 גויסו בדרך הזאת מיליארדי שקלים.

30. המעגל של דן שילון

ב-1986 החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2, אבל רק ב-1993 החל הערוץ לשדר שידורים מסחריים. כניסת הערוץ שינתה את מפת התקשורת ואחראית לצמיחה המשמעותית הן בענף הפרסום והן בענפי ההפקה.

31. הפסדי כור

הפסדי הקונצרן ההסתדרותי הגיעו ב-1987 ליותר מ-250 מיליון דולר, וחובותיו לכמעט מיליארד. הנהלת בנקרס טראסט, אחד הנושים הגדולים, הגישה ב-1988 תביעה לפירוקו, אולם השופט אליהו וינוגרד קבע כי על אף שהעובדות מצביעות על כך שפירוק הוא הדבר הנכון, הוא אינו יכול לעשות זאת לגוף המחזיק 11% מהייצור התעשייתי בארץ. בני גאון, שגויס להציל את כור, אכן הבריא אותו ומכר את הקונצרן.

32. כנפיים שבורות

מטוס הלביא היה פרויקט שאפתני של התעשייה האווירית, לייצור מטוס קרב חד-מנועי מודרני וזול. בפרויקט הועסקו אלפי מהנדסים וטכנאים. בשנתיים האחרונות לחייו של הפרויקט התברר יותר ויותר כי הממשל האמריקני, שמימן את המחקר והפיתוח, איננו מתכוון לממן את ייצור המטוס, וכי העלויות הללו ייפלו על הצבא ויקשו עליו. באוגוסט 1987 החליטה הממשלה לעצור את הפרויקט. עצירתו הוציאה לשוק האזרחי אלפי מהנדסים, שהאיצו את התפתחות תעשיית ההיי-טק.

33

השער נסגר

ב-1997, ערב האינתיפאדה הראשונה, הועסקו בישראל שבעים-שמונים אלף עובדים פלסטינים. בעקבות האינתיפאדה הוטלו על עבודתם בישראל הגבלות שהובילו להידרדרות במצבם הכלכלי של הפלסטינים, לעצירת ההכנסות הישראליות מייצוא לשטחים, וגם מהתיירות שהצטמצמה. באותה תקופה החלו להגיע לישראל עובדים זרים.

34. הרוסים באים

העלייה ההמונית מרוסיה ומארצות חבר העמים, בתחילת שנות ה-90, הזניקה את צמיחת המשק, במיוחד בסקטור הבנייה. בסך-הכול הגיעו לישראל יותר מכמיליון עולים חדשים.

35. קרטל הביטוח

בתחילת שנות ה-90 רשות ההגבלים העסקיים הייתה עדיין בחיתוליה. יורם טורבוביץ', שעמד בראשה, פתח ב-1992 בסדרת חקירות שמטרתו לבדוק מדוע המחירים של פוליסות הביטוח בכל החברות דומים באופן חשוד. במהלך החקירה התברר שהמנהלים בחברות הביטוח בדרגים שונים תיאמו ביודעין את מחירי הביטוח, לפעמים בעודם יושבים במסעדת "קרן". משפט קרטל הביטוח, שנמשך שנים רבות, היה נקודת מפנה בקביעת מרכזיות תפקידה של הרשות להגבלים עסקיים.

36. הון סיכון

בתחילת שנות ה-90 החליטה המדינה להקים את קרן יוזמה, לניתוב הון ממשלתי לצורך הקמת קרנות הון סיכון בישראל. ההקמה נתנה תנופה ענקית לתעשיית הון סיכון, ואיתה לתעשיית ההיי-טק. בדרך הזאת הוקמו פולאריס (היום פיטנגו), ג'מיני, קונקורד וקרנות נוספות. הקרן הופרטה ב-1997.

37. יצרנית ערך

הפרטת כימיקלים לישראל לא הייתה ההפרטה הראשונה בישראל, אך נודעה לה משמעות רבה בשל גודלה וחשיבותה של החברה. הביקורת על תהליך ההפרטה הייתה כי הרכוש הועבר לידיים מעטות מדי; במקום בעלות ממשלתית עברנו לבעלות של 19 משפחות.

38

נשאר רק אבק

אברהם שפירא קנה את מפעל שטיחי כרמל ב-1959 בעזרת הלוואות ממשלתיות ובעידוד שר המסחר והתעשייה דאז פנחס ספיר. בתחילת שנות ה-80 כבר היה מדובר בתשלובת עם שבעה מפעלים ו-1,500 עובדים. המס הכבד על יבוא שטיחים באותן שנים השאיר לכרמל את השוק לשליטה כמעט מלאה. בתחילת שנות ה-90 התברר כי מצבה הפיננסי של התשלובת חמור. המדינה סייעה בדרך של ערבויות, אולם זה לא עזר, וב-1993 מונה לה כונס. כשהתבררו היקפי החובות נתבע שפירא לשלם כמיליארד שקל, שמהם שילם רק 130 מיליון שקל. החברה התגלגלה, וכיום היא בידי משפחת איתני, עם מספר צנוע בהרבה של עובדים, כ-130.

39. פרשת אילון צבר

רשות ניירות ערך, בראשות אריה מינטקביץ', הוכיחה ב-1994 שכללי המשחק השתנו וכי יש לה שיניים. אילון צברי היה אז סמנכ"ל גמולות, ואחראי על תיק השקעות קופות הגמל של בנק הפועלים, מה שהפך אותו לאחד האנשים החזקים במשק הישראלי. צברי חבר לגורמים משפיעים אחרים בשוק ההון באותה תקופה - חיים רגב, מנהל השקעות בפסגות, ויורם נגלר, שהיה מנהל שותף בדברת-שרם. יחד הם השתמשו במידע פנים כדי להטות את המסחר וגם כדי להפיק רווחים אישיים באמצעות כספים שהופקדו בחשבונות נסתרים. היקף העבירות שביצע צברי הוערך ב-25-30 מיליארד שקל. לאחר משפט ארוך הוא נידון לחמש שנות מאסר. פרשת צברי פגעה קשה באמינות שוק ההון הישראלי.

40. העיקר הבריאות

חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 הייתה אמורה להבטיח כי לכל אזרח בישראל יהיה ביטוח רפואי. התוצאה הרבה פחות אופטימית מהתוכניות המקוריות.

41. כואב הלב

ב-1996 הפתיע ורכש היהלומן החרדי ממוצא בוכרי, לב לבייב, את גרעין השליטה של חברת הנדל"ן הגדולה אפריקה ישראל מידי בנק לאומי. קבלת הפנים שלה זכה הייתה חשדנית, אולם עם השנים הרחיב לבייב את החברה וגם מעמדו התבסס מאוד בישראל. לאחרונה הוא העתיק את מגוריו ללונדון.

42. פרשת לה-נסיונל

הפרשה, שזכתה גם לכינוי "תרמית הביטוח הגדולה", היא ההונאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה - 713 מיליון שקל של פרמיות פיקטיביות נמכרו לקיבוצים. בשנת 1995 נקלעה חברת הביטוח לה-נסיונל לקשיים, וחקירת רשות ניירות ערך גילתה מה עמד מאחורי הצמיחה המטאורית שלה בשנים קודמות.

43. שלום שרי

ב-1997 רכש תד אריסון את רוב מניות השליטה בבנק הפועלים מידי המדינה. אריסון שילם עבור הרכישה מיליארד דולר. בנוסף הוא רכש אז מההסתדרות, בראשות חיים רמון, את חברת שיכון ובינוי.

44. ברח הפלא

ב-1997 ברח יובל רן, שנחשב לילד הפלא של שוק ההון הישראלי, מהארץ. רן השאיר אחריו חובות בהיקף של 800 מיליון שקל.

45. מכירת מירביליס

החברה שהוקמה ב-1996, בהשקעה של 3 מיליון דולר, המציאה את תוכנת המסרים המיידיים איי.סי.קיו, ונמכרה ב-1998 תמורת 400 מיליון דולר ל-AOL.

46. מס על הבורסה

בתחילת שנות ה-2000 הטיל שר האוצר בייגה שוחט על מנכ"ל משרדו לתכנן רפורמה במס. עיקרה היה ביטול פטורים ממס לסקטורים מוטבים, ובכלל זאת הטלת מסים על רווחי הון. לשוחט לא היה הכוח הפוליטי להעביר את הרפורמה (המתנגדים היו בעלי הון, ומזכ"ל ההסתדרות עמיר פרץ). אולם עבודת ההכנה שנעשתה סייעה בהמשך ליישום המסקנות של ועדת רבינוביץ' (שלמעשה הורכבה משתי ועדות), שחוללה רפורמה מקיפה במערכת המס.

47. עוד אקזיט

כרומטיס, הסטארט-אפ של היזמים רפי גדרון ואורני פטרושקה, נמכר בשנת 2000 ללוסנט תמורת מניות בשווי 5 מיליארד דולר. התמורה האגדית התכווצה לאחר מכן כאשר מניות לוסנט איבדו מערכן. שנה לאחר המכירה, ועם התפוצצות הבועה, סגרה לוסנט את כרומטיס.

48

אהבת אח

ב-2002 נחשפה מעילת ענק בבנק למסחר. עובדת הבנק, אתי אלון, מעלה בכ-270 מיליון שקל מכספי הלקוחות, שהועברו לכיסוי חובות אחיה המהמר מקסימוב, וגרמה לקריסת הבנק.

49. ביבי באוצר

ב-2003 התמנה נתניהו לשר האוצר. הוא הכין תוכנית לצמצום הגירעון הציבורי, שנקראה "חומת מגן כלכלית" ועזרה בקבלת חלק מהערבויות שהממשלה ביקשה מהאמריקנים כדי לצאת מהמיתון, וקידם עקרונות של שוק חופשי. יש המייחסים לו את חידוש הצמיחה ואת צמצום האבטלה. מצד שני, הוא קיצץ קשות בקצבאות ופגע בחלשים (האם הקרדיט מגיע לו? בעמוד הבא).

50. פרסום דוח העוני לשנת 2003

1.4 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, מהם 652 אלף ילדים. הדוח הזה הוא נקודת ציון שרירותית, שמסמנת את אחד משיאיו של תהליך המלווה את שני העשורים האחרונים - הגדלת הפערים והקיטוב החברתי, והעמקת העוני.

51. ביטול האג"ח המיועדות לפנסיה

עד 2003 נהגו קרנות הפנסיה וחברות הביטוח להשקיע את הונן באיגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, שנקראו אג"ח מיועדות. ביטולן פתח את שוק ההון ואת היכולת של הגופים המוסדיים להרחיב את מקורות השקעתם ולהזרים כסף לשוק.

52. עידן דנקנר

אי.די.בי, חברת האחזקות הגדולה בישראל, ואחת הקבוצות הגדולות במשק הישראלי, הוחזקה בבעלות משפחות רקנאטי וקרסו. ב-2003 גיבש נוחי דנקנר קבוצה, יחד עם משפחת לבנת ומשפחת מנור, והפך לבעל השליטה.

53. בלי נמל

שביתת הנמלים ב-2004 הייתה אחת השביתות הארוכות בנמלים בתולדות המדינה - היא נמשכה שלושה שבועות וחצי. השביתה פרצה בשל רצונו של שר האוצר נתניהו לבצע רפורמה במבנה הנמלים לקראת הפרטתם. כתוצאה מהשביתה נרשמה ביולי 2004 נסיגה של 19% ביצוא התעשייתי וביבוא חומרי הגלם. יש להניח כי הפרטת הנמלים לא תתרחש בשנים הקרובות.

54. מפריטים את העוני

ב-2004 נעשתה לראשונה גם הפרטה של שירותי הרווחה. הראשונים בתור היו מוסדות ממשלתיים לטיפול במפגרים ובחוסים, נוספה אליהן הפרטת חלק משירות התעסוקה באמצעות "תוכנית ויסקונסין", ותוכניות להפרטת שירות בתי הסוהר. הפרטת שירותי ממשלה, בשונה מהפרטת נכסי מדינה וחברות ממשלתיות, היא שנויה במחלוקת.

55. רפורמת בכר

מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, עמד ב-2005 בראש ועדה שבחנה רפורמה בשוק ההון, שעיקרה הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון, בדרך של הוצאת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים. הרפורמה אכן הגבירה את התחרות, אולם גם ייקרה את דמי הניהול שהצרכן משלם, ובהיעדר גוף פיקוח מתאים על הקרנות, שנרכשו על-ידי גופים שונים, יצרה בעיות של שיווק אגרסיבי ומטעה, בלבול בקרב חלק ניכר מהצרכנים, ותחרות תשואות פרועה.

56. הפרטת בזק

קבוצה בראשות קרן אייפקס וחיים סבן רכשה ב-2005 את גרעין השליטה של חברת בזק, תמורת כ-4 מיליארד שקל. מלבד החשיבות של הפרטת חברת הטלקום הממשלתית, להפרטה הייתה חשיבות גם בשל העובדה שהכניסה שחקנים חדשים לשוק הישראלי, למשל קרן אייפקס, שאחר-כך השתתפה גם ברכישת תנובה.

57. קריסת רשת קלאבמרקט

רשת הסופרמרקטים נקלעה לקשיים ביולי 2005 ונכנסה להקפאת הליכים לאחר שצברה חובות של 1.3 מיליארד שקל. הקפאת ההליכים איימה על ספקים קטנים, אשר לא קיבלו תשלום עבור הסחורה שהעבירו לרשת. גם 2,500 העובדים חששו שאיבדו את מקום עבודתם. הנאמנים שמינה בית המשפט לרשת, גבי טרבלסי ושלמה נס, מכרו את הרשת ב-750 מיליון שקל לשופרסל, שגם קלטה את העובדים.

58. אנחנו על המפה

במאי 2006 רכשה חברת ברקשייר האת'ווי האמריקאית, בניהול איל ההון וורן באפט, 80% מחברת ישקר הישראלית של משפחת ורטהיימר, תמורת 4 מיליארד דולר. זו הייתה הרכישה במזומן הגדולה ביותר אי-פעם של חברה ישראלית.

59

פרשת חפציבה

קבוצת חברות הנדל"ן חפציבה, בשליטת משפחת יונה, שבנתה פרויקטי דיור למשפחות ממעמד בינוני-נמוך ברחבי הארץ, עצרה ב-2007 את פעילותה לאחר שנקלעה לחובות של יותר מחצי מיליארד שקל. קבוצת "נפגעי חפציבה" - אלפי דיירים שרכשו דירה, בעזרת משכנתא, הפעילה לחץ כבד על הממשלה, ובכך יצרה דיון ציבורי בשאלה העקרונית לגבי מידת אחריותה של המדינה. לאחרונה הודיע מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, כי "אין זה תפקיד משרד האוצר לפצות אזרחים במקרה של פשיטת רגל של חברה".

60. מעצר בכירי רשות המסים

באמצע 2007 נעצרו בכירים ברשות, כולל מנהל רשות המסים עצמו ג'קי מצא, והקודם לו בתפקיד איתן רוב, ונחקרו בחשד לקבלת שוחד, למרמה ולהפרת אמונים. בזמן שחלף מאז החלו רבים לתהות אם ההר לא יוליד עכבר, ומה יכללו כתבי האישום הסופיים בפרשה. התוצאה המיידית, הייתה התרוקנות מערכת המס מרבים מבכיריה. ד"ר יוסי בכר מילא את תפקיד מנהל הרשות לתקופה קצובה מראש של שלושה חודשים, ואחריו קיבל את התפקיד יהודה נסרדישי, אולם לא כמינוי של קבע. מורלית, הפרשה פגעה מאוד ברשות המסים, ובעיקר לנוכח הקפאה של מינויים בכירים וחוסר היכולת שלה לחזור לפעילות רגילה. **

צרו איתנו קשר *5988