ישראל חוגגת שישים שנה, אך המשק הישראלי הנוכחי הוא צעיר הרבה יותר משנות קיומה של המדינה. כלכלת ישראל, כפי שאנו מכירים אותה היום, נולדה אי שם במחצית השנייה של שנות השמונים, ואולי רק לאחר סדרת רפורמות ומהלכים שהונהגו ב-1990 ו-1991. כל קשר בין המשק הישראלי של היום לזה שהיה קיים לפני אותם מהלכים הוא מקרי בהחלט ומי ש"מבקר" באותם מחוזות עבר ספק אם יקשור ביניהם למציאות הישראלית העכשווית.
לא מדובר רק במשק בה האינפלציה הגיעה, בשנת 1984, לקצב שנתי של 600%. מדובר במבנה של משק ריכוזי, בו הממשלה שיחקה תפקיד מכריע. הממשלה התיימרה לשלוט על כל מחיר במשק הישראלי, ממחיר ההון לטווח ארוך ועד למחיר הלחם האחיד. היא התיימרה לקבוע את שער החליפין, את מיקום והיקף ההשקעות הפיזיות ואת ההוצאה של אזרחים רגילים בחו"ל. הממשלה קבעה כמה האזרח יחסוך, איך הוא יחסוך ואצל מי הוא יחסוך. היא גם קבעה מי יכול להנפיק ניירות ערך ולמי הדבר אסור.
שנתיים לאחר השקת תוכנית הייצוב הגדולה של 1985 - אותה תוכנית אשר הביאה לחיסול האינפלציה הדוהרת - פקידות משרד האוצר ואנשי בנק ישראל הגיעו למסקנה שהמשבר ההוא לא עומד לחזור והחלו לתכנן רפורמות, אשר החלו להיות מיושמות בשנת 1987, בעיקר בתחום מטבע חוץ. במהלך 11 השנים הבאות, שלב אחרי שלב, בוטל הפיקוח על מטבע חוץ, עד לגמר התהליך לפני עשרים שנה בדיוק, ביום העצמאות של 1998.
באוגוסט 1987 החליטה הממשלה על ביטול פרויקט הלביא - שהיא אמור להיות מטוס קרב מתוצרת ישראל - ובכך נתנה את האות לשינוי מבני אדיר ממדים בתעשיות הביטחוניות, ותחילת המעבר של כוח האדם הטכנולוגי הישראלי מאותן תעשיות אל התעשיות הפרטיות. ביטול הפרויקט גם סימן את תחילת הקיצוץ האדיר בתקציב הביטחון, אשר נמשך עד לשנת 2007.
משימות העתיד
למרות מהלכים אלה, אפשר להגיד שהתחנה החשובה ביותר בייסוד המשק הישראלי המודרני היתה רק בשנים 1990 ו-1991. ב-1990 החליטה הממשלה להקים את קרן יוזמה, קרן הון סיכון הראשונה, ובכך פתחה את הדרך לגל של השקעות בטכנולוגיה עלית. באותה שנה הושקה הרפורמה הראשונה בשוק ההון, אשר היתה צריכה לכלול גם הנהגת מס רווחי הון, אך צעד זה נדחה על ידי הדרג הפוליטי. יותר מ-15 שנה נדרשו כדי להביא ליישום ועדת בכר, אך השווקים הפיננסים בישראל נוסדו, בפועל, באותה רפורמה של 1990. בשנת 1990 אושרה גם תוכנית החשיפה של ישראל ליבוא ממדינות עמן לא היה קיים הסכם סחר. החלטה זו מוטטה חומות מגן ויצרה את התשתית לשילובה של ישראל בסחר העולמי. בשנת 1991 החל בנק ישראל בהפעלת סדר יום משלו להורדת האינפלציה בישראל לרמות של משקים תעשייתיים. באותה שנה התווה הנגיד דאז, יעקב פרנקל, את סדר היום של שילובה של ישראל בתהליך הגלובליזציה והתאמת המשק הישראלי לתנאים של תנועות הון חופשיות.
מכל הסיבות האלה המשק הישראלי של היום הוא, בפועל, יציר של אותם מהלכים והחלטות שהתקבלו לפני שני עשורים בלבד. ההישגים היו אכן גדולים, המשק הישראלי של היום הוא חזק במיוחד, נהנה מצמיחה גבוהה ומיציבות פיננסית. הוא בין המשקים אשר צולחים בהצלחה יחסית את המשבר הכלכלי העולמי. אך לכל אלה היה מחיר, והיה מי ששילם אותו. ממשלות ישראל לא השכילו לעצב חלופה תעסוקתית למי שנפלט מהתעשיות המסורתיות, היא לא מצאה דרך להביא לחלוקת עושר והכנסות שוויונית, היא לא הצליחה לנתב חלק מפירות הצמיחה לשכבות נרחבות של האוכלוסייה. את המשימות האלה יצטרכו להגשים ממשלות ישראל של העתיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
