אירופה בסגנון אוריינטלי

המבנה, שהיה בית המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק בתל אביב, נחנך ב-1925. לאחר מותו ב-1934 העבירה אלמנתו את הבית לרשות העירייה, ונוסדה "אגודת בית ביאליק". במשך שנים שימש הבית ברח' ביאליק 22 את אגודת הסופרים לכינוסים ספרותיים ותרבותיים. גם היום נערכות בבית תערוכות ואירועי תרבות. הבית עבר עבודת שימור. האדריכל: יוסף מינור.

אייקון ישראלי: לדברי האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען-שנהב אדריכלים, האדריכל מינור היה חברו של האדריכל אלכסנדר ברוולד, שהגיע מגרמניה. שניהם היו בין האדריכלים הראשונים בארץ שבאו מחו"ל ועסקו בשאלה כיצד צריכה להיראות האדריכלות של ארץ ישראל החדשה. "בדומה לאופי שבו תכנן ברוולד את קרית הטכניון הישנה בחיפה, עם קשתות, קימורים ועוד, גם בבית ביאליק יש מוטיבים דומים. מדובר בבית בסגנון אקלקטי-לקטני - בית שמלכד צורות מסגנונות שונים. מצד שני, לאדריכלים אלה היתה תפיסה רומנטית-מזרחית של איך צריכה להיות בנייה בארץ ישראל. זה מתבטא בקשתות, בכיפות ובעמודים אוריינטליים".

שנהב מציין כי הבית מסמל את מה שנתפס בעיני מינור כאדריכלות ים תיכונית אוריינטלית. למרות זאת, הוא מוסיף, אם יורדים לשורשו של המבנה הוא בית אירופאי, עם כניסות וחללים גדולים, מעין וילה רומנטית של הרנסס בבסיס התוכניתי שלה. "אדריכלים אלה רצו להשתלב במרחב המקומי, אך אין ספק שהבסיס וההשכלה שלהם היו אירופאיים", הוא מדגיש. "הם מסמלים את הרצון להשתלב ולהיטמע במרחב המקומי. הם לקחו את הבסיס המוכר שלהם מאירופה, ועשו לו טרנספורמציה לאדריכלות של ארץ ישראל. במרחק הזמן יש משהו נאיבי בדרך שבה הם עשו זאת, אך חייבים להעריכם על הניסיון הזה. רואים בבית עבודה יפה ומיוחדת, שמסמלת גישה שלא רואה באנשי המזרח התיכון אנשים ללא השכלה, אלא תפיסה של 'יש לנו שורשים באירופה, אך באנו להשתלב כאן'".